בס”ד
Gevurot Hashem
Parts of Chapter 66 that will be used in the Shiur
I. Introduction
Whatever G-d does, has a purpose and is important
● He wants to dwell in this World
● Otherwise He wouldn’t have done it…
● He was together with Man at beginning of Creation
● Man’s bad behavior “expelled” Him from this world
● Man’s behavior can “bring Him back” to this world
● 7 bad generations ● 7 good generations
● Adam ● Division ● Avraham ● Kehot
● Kain ● Sedom ● Yitzchak ● Amram
● Enosh ● Egypt ● Yaacov ● Moshe
● Flood ● Levi
II. 7 Mitzvoth
| And these are the seven sins that the descendants [of Noah] transgress, according to what was originally given to them at the creation of the world: limb from a living animal, “blessing”the Name [of G-d], idolatry, forbidden relations, laws, theft, and shedding of blood. These are seven commandments, which are a connection between the progenitor and the descendants through its decrees and commandments, in the way that the descendants receive the decrees and commandments of the progenitor. This will be further explained in the book Tiferet Yisrael. And therefore, immediately when man was created, he was given seven commandments. | ואלו שבעה חטאים שחטאו העלולים, לפי שמתחלה בבריאת עולמו נתן להם אלו מצות; אבר מן החי, ברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, דינין, גזל, שפיכת דמים. הם ז’ מצות, שהם חבור העלה בעלול על ידי גזירותיו ומצותיו, במה שהעלול מקבל גזירת ומצות העלה, ועוד יתבאר בספר תפארת ישראל. ולפיכך מיד כשנברא האדם נתן לו שבע מצות. |
● 7 sins, 7 Mitzvoth
● Part of a living animal
● Blasphemy
● Idolatry
● Forbidden relations
● Justice
● Theft
● Murder
III. Two types of Mitzvoth
| It seems that these seven commandments were chosen because the G-d desires that humanity be both good to Heaven and good to others. | ואלו שבע מצות נראה שבחר באלו, כי חפץ השם יתברך שיהיה האדם טוב לשמים וטוב לבריות, |
| Therefore, He gave three commandments relating to the relationship between a person and their Creator, to ensure that there is no harm to Heaven. These are: forbidden relations, “blessing” the Name, and idolatry. And He gave three commandments concerning the relationship between a person and other people, to ensure that there is no harm to others. These are: theft, justice, and the prohibition of shedding blood. | ולכך נתן שלש מצוות שהם בינו ובין בוראו, שלא יהיה רע לשמים, והם; גלוי עריות, ברכת השם, עבודה זרה. ושלש מצות בינו ובין האדם, והם; גזל, שלא יגזול אחר, ודינין, ושפיכות דמים, שלא יהיה רע לבריות. |
| And the seventh [commandment] is the prohibition of eating a limb from a living animal. This is a beginning and a reason to prevent one from falling into these transgressions, for it is against the evil inclination. He gave this commandment to prevent one from desiring to eat and to cut a living animal before its soul departs out of one’s desire. To subdue the evil inclination, He gave this commandment… For if one follows their evil inclination, eventually the inclination will say, “Do this,” and eventually, “Do that,” until the person transgresses all the sins. | והשביעי אבר מן החי, הוא התחלה וסבה שלא יבא לידי אלו עבירות, וזה שהוא נגד יצר הרע נתן לו מצוה זאת, שלא יחמוד לאכילה ויחתוך בהמה קודם שתצא נפשה בשביל יצרו, וכדי לכוף ליצרו נתן לו מצוה זאת… שאם ילך אחר יצרו, לבסוף יאמר לו יצרו עשה כך, ולבסוף עשה כך, עד שיעבור כל העבירות. |
IV. Man has three parts
| And the reason He gave three commandments concerning the relationship between a person and their Creator, and three commandments concerning the relationship between a person and other people, is that a person has two parts: the body and the soul. The person, as a whole, includes both parts, which together form the complete human being. This is similar to a house, which consists of its parts—wood and stone—and when combined, they create a structure that is distinct from the individual parts. | ומה שנתן לו שלש מצות בינו לבין בוראו, ושלש מצות בינו ולבין האדם. וזה כי האדם חלקיו הוא; הגוף והנפש, הם חלקי האדם. והאדם בכללו הוא כולל חלקיו, כאשר מקבל על ידי החלקים צורת האדם, וזה דבר ג’. כמו הבית, שחלקיו הם העצים והאבנים, ואחר כך נעשה ממנו הבית המורכב משניהם, והוא ענין זולת חלקיו. |
● Three parts to Man
● Body
● Soul
● Man (combination of both which makes for a complete new third part)
V. Big Picture….
VI. 1. Idolatry – Soul
| And in order to prevent one from sinning in their soul against Heaven, He gave them the commandment against idolatry. For all other sins cannot be committed by one’s soul alone, except for idolatry. As it is written (Ezekiel 14:5), “That I may take hold of the house of Israel in their own heart,” which refers to idolatry. And as we say in the section of Shulach HaKen (Chullin 135b), “Perhaps he is contemplating idolatry.” For all sins do not combine thought with action, except for idolatry, as it is written, “That I may take hold of the house of Israel in their own heart.” Therefore, this sin alone is a matter of the soul. | וכנגד שלא יהיה חוטא בנפשו לשמים, נתן לו עבודה זרה. כי כל החטאים אי אפשר שיחטא בנפשו בלבד, חוץ מעבודה זרה, דכתיב )יחזקאל יד, ה( “למען תפוש את ישראל בלבם”, וזהו בעבודה זרה, וכדאמרינן בפרק שלוח הקן )חולין קמב.( ‘ודלמא מהרהר בעבודה זרה הוא’. דכל העבירות אין מצטרפת מחשבה למעשה, חוץ מן עבודה זרה, דכתיב “למען תפוש את ישראל בלבם”, ואם כן החטא הזה בלבד הוא לנפש. |
● Idolatry (Soul, to G-d)
VII. 2. Forbidden relations – Body
| Adultery is related to the body, because the body’s desire is for illicit relations. This matter is explained in several places, where it is stated that the sin of adultery pertains to the body. As the Torah says in Sotah, her offering is barley (Numbers 5:15), which indicates that she committed a serious act, and thus her offering is a coarse food (Sotah 14). Hence, the sin of adultery is a physical, bodily matter. | גלוי עריות הוא לבשר, מחמת יצרו שבגוף מתאוה לעריות. ודבר זה מבואר בכמה מקומות שחטא עריות הוא לגוף, וכמו שאמרה תורה בסוטה שיהא קרבנה שעורים)במדבר ה, טו(, שהיא עשתה מעשה חמור, כך קרבנה יהיה מאכל חמור)סוטה יד.(. הרי כי חטא הערוה הוא ענין חמרי גופני |
● Forbidden relations (Body, to G-d)
VIII. 3. Blasphemy – Man
| “Blessing” G-d pertains to the person as a whole, who is composed of body and soul. The sin of blessing the Name is a transgression of speech, as it involves cursing the Name, and speech is a defining feature of human beings, who are ‘living speakers.’ Speech encompasses both the body and the soul. Therefore, the sin of blessing the Name with one’s speech affects the person as a whole, just as idolatry affects the soul and forbidden relations affect the body. Blessing the Name in speech involves the whole person, as speech is a total aspect of humanity. | ברכת השם הוא לאדם במה שהוא אדם, מחובר מגוף ונפש. כי ברכת השם הוא חוטא בלשון, שמברך השם, וגדר האדם שהוא “חי מדבר”. והנה הדבור הוא צורת האדם, הכולל הגוף והנפש. ולפיכך ברכת השם בלשונו חטא האדם בכללו, כמו שחטא עבודה זרה הוא בנפשו, ועריות בגופו, ברכת השם בדבור הלשון, שהדבור הוא כלל* האדם. |
| And you should also know, and this is the main point, that the sin of cursing G-d’s name pertains to the entire person. This is because the sinner in this case is a heretic, denying the fundamental principle of blessing G-d. Since there is no fundamental principle, there is no existence at all for him, and thus he sins against the entirety of the person, as his existence is completely nullified. | ועוד תדע, והוא העיקר, כי לכך חטא ברכת השם הוא בכלל האדם, כי בעל החטא הזה הוא כופר בעיקר, שמברך השם, וכיון שאין עיקר, אין לו מציאות כלל, והרי הוא חוטא בכלל האדם, שמציאותו בטילה לגמרי. |
● Blasphemy (Man, to G-d)
IX. 4. Justice – Soul
| And in order not to be harmful to others, there are three sins: injustice, theft, and bloodshed. Judgment pertains to the soul, as it distorts the true justice and righteousness which are inherent to the human soul. Justice and righteousness are qualities of the rational soul, and thus the sin here affects the soul, as justice and judgment exist only in the rational soul. Furthermore, when justice is not carried out, it diminishes the soul, because whenever a person sees an injustice, their soul should be stirred to enact justice. Therefore, every judge needs to have a courageous and strong heart for judgment. It is clear that judgment arises from the stirring of the soul. | וכנגד שלא יהיה רע לבריות, שלש עבירות; דינין, גזל, שפיכות דמים. דינין, החטא הוא בנפשו, שהוא מעוות משפט אמת והיושר אשר הוא בנפש האדם, כי האמת והיושר בנפשו הוא, וזהו חטא הנפש, כי אין יושר ומשפט רק בנפש השכלית. ועוד, כאשר אין עושה דין, הוא מפחיתות הנפש, שצריך כל אדם כאשר יראה דבר עַ וְ לָ ה, אז נפשו מתעורר לעשות דין. ולכך כל דיין צריך שיהיה לו לב אמיץ וחזק למשפט. ודבר זה ברור הוא שהדין הוא בא מן התעוררות הנפש |
| And this commandment is in opposition to idolatry, which is a commandment to prevent harm to Heaven, since idolatry is referred to as ‘other gods’ (Exodus 20:3). Judges are also referred to as ‘gods’ in various contexts. The sages have said (Sanhedrin 7b) that appointing an unworthy judge is akin to setting up an Asherah (a pagan idol), indicating that the issues are related. Therefore, in contrast to the commandment given by G-d against idolatry, which is a sin against foreign gods, this commandment regarding justice between individuals ensures that one does not sin in matters involving a figure also referred to as ‘gods.’ | ומצוה זאת נגד עבודה זרה, שהיא מצוה שלא יהיה רע לשמים, שהעבודה זרה נקרא “אלהים אחרים” )שמות כ, ג(, והדיין נקרא גם כן “אלהים” בכל מקום. ואמרו חכמים)סנהדרין ז:( המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה, וענין אחד הם בכל דבר. ולפיכך כנגד המצוה שנתן השם יתברך שלא יעבוד עבודה זרה, שהוא חטא באלהי נכר, ומצוה זאת היא בין האדם ובין בוראו, צוה בין האדם ואדם לעשות משפט אמת, שלא יחטא בדבר שנקרא “אלהים” גם כן. |
● Justice (Soul, to Man)
● Idolatry (Soul, to G-d)
X. 5. Theft – Forbidden relations
| And theft is against forbidden relations, and everywhere the sages said, “Theft and forbidden relations are matters of human desire,” thus these two things are similar. The essence of theft is the pursuit of money and the desire for wealth and property, which are physical matters, like forbidden relations, except that this is between a person and his fellow. Forbidden relations and theft are not included in the general category of desire, for forbidden relations involve the pursuit and desire for women, or theft involves the pursuit of wealth. This is not merely desire, but a specific type of desire; that is, for illicit relations or for wealth (Proverbs 22:28). However, desire is the longing for something that one lacks, and not a specific longing, but rather a general longing for something desirable. This is a different matter, as will be explained, and these things are clear. | וגזל הוא נגד עריות, ובכל מקום אמרו חכמים “גזל ועריות שהאדם* מחמדתן”, הרי כי )-כל-( אלו שני דברים הם שוים. ועיקר גזל רדיפת הממון וחמדת העושר וההון, מענינים הגופניים, כמו עריות, רק שדבר זה הוא בין האדם לחבירו. ואין עריות וגזל בכלל חמדה, כי עריות שהוא רודף ומחמד נשים, או הגזל שהוא רודף אחר העושר, אין זה חמדה בלבד, אבל הוא חמדה לדבר מיוחד; שהוא לזנות, או שהוא נבהל להון )משלי כב, כח(. אבל החמדה הוא שחומד דבר החסר לו, ולא שיהיה חומד לדבר מיוחד, רק שהוא חומד שהוא בעל תאוה. ודבר זה ענין אחר, כמו שיתבאר שהוא מן החומר, ודברים אלו ברורים. |
● Theft (Body, to Man)
● Forbidden relations (Body, to G-d)
X!. 6. Murder – Blasphemy
| The sin of shedding blood is an offense between one person and another. This sin affects the entire person, not just a part of them. Just as the sin of cursing the Name is a denial of the fundamental principle, which is the essence of everything, so too, the sin of shedding blood completely destroys a person’s life. Therefore, this sin also affects the whole person, unlike the sins of justice and theft, where the wrongdoing is limited to a specific aspect of a person. Shedding blood is like cursing the Name in that it represents a total denial of the individual’s existence, as if the person no longer exists at all. | וחטא שפיכות דמים בין אדם לחבירו. וחטא הזה הוא שכל האדם הוא חוטא, ואין החטא בחלק ממנו, רק בכללו. וכמו שחטא ברכת השם הוא כופר בעיקר, שהוא הכל, כן זה השופך דמים הוא שופך דמו לגמרי, לכך חטא זה גם כן בכלל כל אדם, לא כמו חטא דינין וחטא של גזל שאין החטא שכל האדם מקולקל, רק הקלקול הוא בחלק. אבל שפיכות דמים, כמו ברכת השם שהוא כופר בעיקר לגמרי כאילו אין השם יתברך חס ושלום, נמצא כך שפיכת דם האדם, עשאו לאדם אינו נמצא לגמרי. |
● Murder (Man, to Man)
● Blasphemy (Man, to G-d)
XII. 7. Part of a living animal – Desire
| And the seventh, concerning the severity of the human condition from which the desire arises, is that one cannot wait until the animal is slaughtered. This is the desire that comes from material nature, which is always lacking. Therefore, one is eager and covets to fulfill its lack. | והשביעי בחומר האדם שממנו החמדה, ואינו יכול להמתין עד שישחוט. וזהו החמדה שהוא בא מן החומר, שהוא חסר תמיד, ולכך הוא תאב ומחמד להשלים חסרונו. |
● Eating a part of a living animal – Desire
By Rabbi Tuvia Serber
More shiurim of Rabbi Tuvia Serber
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further.
Our blogs may contain text/quotes/references/links that include copyright material of Mechon-Mamre.org, Aish.com, Sefaria.org, Chabad.org, and/or AskNoah.org, which we use in accordance with their policies.
