דברים, לא:יט: “"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולימדו אותה לבני ישראל ושמו אותה בפיהם והיה השירה הזאת לי לעדות לבני ישראל".”
אלוהים מורה לכל אדם לכתוב ספר תורה משלו, אך כאשר הוא מתאר את התורה, הוא קורא לה שירה. מדוע התורה נקראת שיר? רבי יצחק הרצוג1 נותן הסבר חדשני: כמעט בכל תחומי הלימוד, אדם שאינו בקיא בתחום זה אינו נהנה לשמוע תיאוריה או תובנה הנוגעת לתחום הלימוד. לדוגמה, פיזיקאי ייהנה מאוד מלשמוע פרשנות או תובנה חדשה בתחום הפיזיקה, שכן זהו תחום מומחיותו. עם זאת, אדם שאין לו ידע משמעותי בפיזיקה לא יתרגש כלל מאותה תובנה. מושג זה חל על תחומים רבים אחרים.
עם זאת, יוצא מן הכלל לתפיסה זו נמצא במוזיקה, שכן ניתן להעריך את המוזיקה ברמות רבות. כפי שמסביר הרב יששכר פרנד: "כאשר הסימפוניה החמישית של בטהובן מנוגנת - בין אם מדובר בנגן ראשי או באדם פשוט - יש משהו שאפשר להפיק ממנה. מוזיקה היא משהו שכל אחד ברמתו יכול ליהנות ממנו. כל אחד יכול להזדהות עם מוזיקה."“
הרב הרצוג אומר שזו הסיבה שהתורה נקראת "שירה": כל אחד ברמתו יכול להעריך את התורה. מצד אחד, תלמיד חכם גדול יכול ללמוד את הפסוק הפותח בתורה, "בראשית ברא אלהים"... ולראות בו חכמה גדולה. ואכן, אחד מגדולי התלמידים בכל הזמנים, הגאון מוילנה, למד חומש רק בסוף ימיו, משום שיכל להשתמש בידע הרב שלו בתורה שבעל פה ובמיסטיקה ולראות את הכל בדברי התורה הנשגבים. אולם, מצד שני, אדם יכול להיות ילד בן חמש, שרק מתחיל לקרוא, וללמוד את אותן המילים ממש, "בראשית ברא אלהים"... וגם להפיק ממנה משהו. כל אדם, ברמתו, יכול להעריך את התורה. לכן, הפסוק מתייחס בצורה הולמת לתורה כאשר הוא אומר "ועתה כתבו לכם את השיר הזה"...“
עם זאת, נראה שיש להעלות נקודה נוספת בנוגע לרעיון שכל אדם בכל רמה יכול להזדהות עם התורה. נחזור לאנלוגיה של המוזיקה, למרות שנכון שאדם פשוט יכול ליהנות מהסימפוניה החמישית של בטהובן, נכון גם שנגן ראשי יעריך אותה ברמה גבוהה ומתוחכמת הרבה יותר, תוך שימת לב לפרטים הרבים שהופכים אותה ליצירה מוזיקלית כה נערצת.
אותו הדבר נכון גם לגבי התורה: ילד יכול ליהנות מלימוד "בראשית ברה אלוקים", אך אדם בוגר יותר יכול להעריך זאת הרבה יותר, ותלמיד תורה יכול להעריך זאת ברמה שונה לגמרי. ככל שאדם גדל, הוא אחראי לפתח את הבנתו בתורה ככל שהבנתו וידיעותיו גדלות. רעיון זה צריך לחול על כל היבטי התורה, כגון גמרא, חומש, מחשבה יהודית וכן הלאה. למרבה הצער, לא נדיר שאדם שגדל באופן אקספוננציאלי בגישתו ללימוד גמרא, לא מתקדם באותה מידה בתחום החומש והמחשבה היהודית. אדם יכול ללמוד גמרא לעומק עם כל המפרשים המורכבים, אך הוא אינו מתקדם כלל מהבנת החומש שפיתח כילד צעיר בבית הספר.2.
אפשר לשאול מה כל כך רע בגישה לא בוגרת של אדם בוגר לחומש? ברמה הבסיסית ביותר, חובתנו לדעת תורה חלה על כל היבטי התורה, והחומש עצמו הוא המקור האולטימטיבי לחוכמת האל. לכן, כדי למלא את חובתו של אדם לדעת תורה, עליו לפתח הבנה עמוקה ככל האפשר של החומש. ברמה המעשית יותר, התורה עצמה היא מקור הגישה הנכונה לכל היבט של החיים. לימוד יצירות על מחשבה וצמיחה יהודית הוא עצום, אך כולן נובעות מהתורה שבכתב עם הסבריה בתורה שבעל פה. ככל שתעמיק בהבנה של התורה, כך היא תשתלט על השקפת עולמו ותחלחל לכל היבט בחייו. הסיפור הבא מספק דוגמה קטנה לאופן שבו גדולי העולם למדו לקחי חיים חיוניים שהם הפיקו מהרהור בתורה.
לאחר שאברהם לא מצליח לשכנע את אלוהים לא למחות את סדום, התורה מעירה הערה לכאורה מיותרת. "ה' עזב כאשר כלה לדבר אל אברהם, ו..." אברהם חזר למקומו.”3 מהי המשמעות של העובדה שאברהם חזר למקומו?
הגאון שטייפלר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי, התייחס לשאלה זו בנקודה חיונית לרבי אלעזר שך. באחת הפעמים המועצות גדולי התורה4 קיבל החלטה מסוימת בניגוד לדעותיהם של הרב שך והסטייפלר. העניין היה כה חשוב לרב שך עד שחש תחושת ייאוש גדולה ורוחו נשברה. הרב שלמה לורינץ כותב שזמן קצר לאחר אירוע זה ביקר את הסטייפלר ששאל אותו לשלומו של הרב שך. הוא ענה שהרב שך היה מדוכא לחלוטין ולא ידע לאן לפנות. כה גדולה הייתה אכזבתו עד שאמר שאין לו עוד כוח להמשיך.
הסטייפלר הקשיב לכך בעצב ואמר: "אני רוצה שתלך בשמי לרב שך ותגיד לו את הדברים הבאים." הסטייפלר המשיך ושאל את השאלה הנזכרת לעיל לגבי משמעות העובדה ש"אברהם שב למקומו". הוא ענה במילים הבאות: "משמעות הדבר היא שהתורה רוצה ללמד אותנו – אמור זאת לרב שך – שכאשר אדם עשה הכל כדי להציל מצב והמטרה לא הושגה, עליו ליישם את 'וישב אברהם למקומו'. עליו לחזור ולחדש את הפעילות שחייבים לעסוק בה, ולהמשיך כאילו לא קרה דבר חריג. בשום פנים ואופן, חוסר הצלחה אינו מצדיק את ויתורו ואי יכולתו להמשיך בעבודתו הקדושה. חזור על כך, מילה במילה, בשמי. הוא עשה הכל מבלי להחמיץ פרט אחד, לכן עליו גם לקיים את 'וישב אברהם למקומו' ולהמשיך להנהיג את עם ישראל כמקודם."“
הרב לורינץ מדווח שכאשר העביר מסר זה לרב שך, השיב הרב שך כי הוא מקבל את הלקח הזה ויחזור לעבודתו למען העם היהודי.5
לסטייפלר הייתה בבירור הבנה מעמיקה ומעמיקה של התורה. זה איפשר לו ליישם את לקחי התורה בחייו. אדם שיש לו הבנה עמוקה של התורה יכול לשאוף לעשות זאת ברמתו האישית, ואז יוכל להעריך יותר את 'שירת' התורה.
מאת הרב יהושע גפן
הערות
- מצוטט מאת רבי ישכר פראנד.
- שמעתי מהרבי שלי, הרב יצחק ברקוביץ.
- בראשיר, 18:33.
- זוהי קבוצה המורכבת מהרבנים המובילים אשר מקבלים החלטות חיוניות הנוגעות לעם היהודי.
- “"לורינץ', 'בצלם', כרך 3, עמודים 284-5.".
פרשת השבוע,
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.