בס"ד

שילוב תורה בחיי האדם באמצעות התבוננות ושיחה יכול להיות חוויה מהנה ומרתקת להפליא. זהו מסע של גילוי, שבו חוכמה עתיקה ותורות נצחיות מתעוררות לחיים בחוויות היומיומיות שלנו. באמצעות התבוננות, יש לנו הזדמנות לצלול לעומק המארג העשיר של התורה, ולחלץ תובנות ושיעורים עמוקים שמהדהדים עם חיינו המודרניים. השמחה טמונה ברגעי ה"אהה", אותם מקרים שבהם פסוק או סיפור תורה מתחברים לפתע לאתגרים האישיים שלנו, לשאיפות ולערכים שלנו. וכאשר אנו מנהלים שיחות על תורה עם אחרים, זה הופך לחקירה אינטראקטיבית, שבה נקודות מבט ופרשנויות מגוונות משפרות את הבנתנו. דיאלוגים אלה מעוררים לעתים קרובות התרגשות וסקרנות אינטלקטואלית, מה שהופך את תהליך הלמידה למהנה ומספק כאחד. התורה הופכת לחלק תוסס ודינמי בחיינו, ומציעה לא רק הדרכה אלא גם מקור לקסם, חיבור וצמיחה אינסופיים.

הערה: אל תרגישו מחויבים לעבור על כל מקור או לענות על כל השאלות - אלא אם כן אתם רוצים. אפילו מקור אחד, או שאלה אחת, יספקו לכם שפע של חומר לדיון ומדיטציה. תהנו מזה!

Some thoughts about Parshat Behar Bechukotai Ownership

Nothing Is Truly Ours—And That’s the Point

ב Parshat Behar, the Torah teaches a profound and counter-cultural idea:

“The land shall not be sold forever, for the land is Mine; for you are strangers and sojourners with Me.” (Leviticus 25:23)

This principle is part of the laws of the Jubilee year (Yovel), which was observed every 50 years in ancient Israel. During that year, land was returned to its original owners, and indentured servants were set free. It was like a “reset button” for society—a dramatic reminder that ownership is temporary, and that G-d alone is the true Owner of the land and of everything we possess.

This idea runs counter to much of how modern people think. We are taught that if we earn or buy something, it becomes ours, forever. But the Torah challenges that notion. Even in the Land of Israel, a Jewish person’s ability to own or reside on land is understood to be by Divine permission, not entitlement. The land belongs to G-d, not to the people.

This has universal implications. The sage Rabbi Elazar of Bartosa taught:

“Give Him what is His, for you and everything you own is His.” (Pirkei Avot 3:7)

This doesn’t mean we aren’t allowed to enjoy our possessions or guard our privacy. But it reminds us that whatever strength, intelligence, money, or talents we have—they are gifts. We are not their source. And because we didn’t create them, we are invited to use them generously and wisely, especially in the service of higher purposes.

This message resonates deeply for Noahides, who are also called to live ethical and spiritual lives based on justice, kindness, and a reverence for the One G-d. Though the laws of the Jubilee do not apply to them, the principle behind it is timeless:

What we have is not only for us. Our gifts are meant to be shared.

Whether through charity, kindness, hospitality, or simply helping someone in need, this mindset opens the door to living with gratitude and humility. It also protects us from the toxic illusions of permanent power or possession.

כעת, הרהרו על השאלות הבאות:

  1. What does it mean to “give back to G-d” from what you have? In practical terms, how can you do that in your daily life?
  2. Have you ever held on too tightly to something—money, time, status—thinking it was truly “yours”? What changed your perspective?
  3. How might seeing yourself as a “sojourner with G-d” change how you approach ownership, success, or giving?
  4. In what ways do you experience the blessings of strength, intelligence, or resources? How do you share those blessings with others?
  5. Can you think of moments when generosity or detachment led to greater peace or spiritual clarity in your life?

שבת שלום!

PDF

שבת שלום!

מאת הרב תני ברטון

אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, SEE THE OTHER BLOGS FROM RABBI TANI BURTON ABOUT DE PARSHAT QUESTIONS

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.