בס"ד
פרשת עקב. קריאת התורה השבוע עוסקת במעלותיה של ארץ ישראל: מה כל כך חשוב בהרים ובעמקים? בהתבסס על ליקוטי תורה, פרשת עקב, י"ז, ג'.
הרים, עמקים וענווה: כיצד אנו מתקרבים לאלוקים
ככל שאנו נהיים קטנים וענוים יותר, כך גדל הקשר שלנו עם אלוקים. אבל למה זה כך?
קריאת התורה השבוע מדגישה אחת התכונות הייחודיות של ארץ ישראל. בספר דברים אנו קוראים שהיא... “"ארץ הרים ועמקים, אשר שותה מים מגשם השמים".”
על פניו, פסוק זה מתאר הבדל מעשי בין ישראל למצרים.
במצרים, החיים היו תלויים לחלוטין בנהר הנילוס. אם חקלאים רצו להשקות את שדותיהם, הם היו צריכים לשאוב מים מהנהר ולהוביל אותם למקום בו היה צורך בהם. המים היו מוגבלים למקום אחד, ונדרש מאמץ אנושי כדי לחלקם.
ארץ ישראל שונה. שם, גשם יורד ישירות מן השמיים על השדות. אלוהים עצמו מספק את המים. העם מוזמן לבטוח שהוא יקיים אותם.
אך במדינות רבות יש הרים ועמקים. מדוע התורה מדגישה זאת כשבח ייחודי לארץ ישראל?
התשובה טמונה מתחת למשמעות המילולית.
נוף הנשמה
ההרים והעמקים אינם רק מאפיינים גיאוגרפיים. הם מייצגים גם את הנוף הפנימי של כל נפש אנושית ואת מערכת היחסים שלנו עם אלוקים.
הר מתנשא מן הארץ אל השמיים. מבחינה רוחנית, הוא מסמל את כמיהתנו לעלות אל ה'. ישנם רגעים שבהם ה' נראה נסתר מאיתנו. הסתרה זו מעוררת בנו כמיהה עמוקה לחפש אותו.
זה דומה לאב שמשחק מחבואים עם ילדו. כשהאב מסתתר, הילד צועק, "איפה אבא?" ההיעדרות הזמנית יוצרת רצון חזק יותר למצוא אותו. ברגע שהאב מופיע שוב, המפגש ממלא שמחה.
באופן דומה, כאשר אלוהים מופיע נסתר, נשמתנו מתעוררת לחפש אותו בעוצמה רבה יותר. נסתרותו מעוררת את עלייתנו - ההר שלנו.
עמק הענווה
ישנה תנועה נוספת ביחסינו עם אלוקים.
לפעמים השינוי מתחיל בתוכנו.
כשאנו נסוגים מהאגו שלנו, מהשאיפות האישיות שלנו, ואפילו מהאינטרס הרוחני שלנו, קורה משהו יוצא דופן. במקום לשרת את אלוהים למען גמול, הכרה או רווח אישי, אנו משרתים אותו פשוט משום שזה מה שהוא מבקש מאיתנו.
זוהי ענווה אמיתית.
זה לא חוסר כבוד עצמי או חולשה. אלא, זוהי הנכונות להעמיד את רצון האל מעל שלנו.
כשאנו הופכים ל"ריקים" מעצמנו, אנו יוצרים מרחב עבור ה' לחשוף את אהבתו בצורה מלאה יותר. כשאנו הופכים לעמק, ה' מגיב עם ההר. כשאנו מורידים את עצמנו בענווה, נוכחותו האלוהית זורמת לעברנו.
זוהי המשמעות העמוקה יותר של העמקים.
סוד ארץ ישראל
ארץ ישראל מייצגת יותר ממקום פיזי. היא מסמלת את נפש האדם עצמה.
לכל אדם יש רצון פנימי להתחבר עם אלוקים. ההרים והעמקים מתארים את התנועה המתמדת בתוך מערכת יחסים זו: כמיהה, חיפוש, קבלה, כניעה וצמיחה.
התורה מדברת על הרים ו עמקים ברבים. המסורת היהודית מלמדת שהרבים הקטן ביותר הוא שתיים, דבר המצביע על מספר רבדים של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים.
ישנן שתי צורות של אהבה ושתי צורות של יראת כבוד.
המסע מתחיל לעתים קרובות ביראת כבוד בסיסית לאלוקים - רצון כן לא לעבור על מצוותיו.
משם צומחת אהבה פשוטה לאלוקים. אנו מהרהרים בבריאה, מזהים את יופיה וחוכמתה, ורואים את טביעות האצבעות של הבורא ברחבי הטבע. מודעות זו מעוררת באופן טבעי את האהבה.
ככל שהקשר שלנו מעמיק, אנו מבינים שאלוהים גדול בהרבה מכל דבר שהשכל שלנו יכול להבין במלואו. אהבתנו הופכת עמוקה יותר משום שהיא מושרשת לא רק בהבנה אלא גם בפליאה.
לבסוף מגיעה הצורה הגבוהה ביותר של יראת כבוד - לא פחד מעונש, אלא יראה. זוהי מודעות עצומה לגדולתו של אלוהים שממיסה את האגו ומושכת אותנו להיקשרות מוחלטת אליו.
להפוך לכלי ריק
המשנה ב פרקי אבות (מוסר האבות) מלמד שרק כלי ריק יכול לקבל באמת.
במבט ראשון, זה נראה מובן מאליו. כמובן שכוס ריקה יכולה להכיל מים.
אבל החכמים דיברו על משהו עמוק הרבה יותר.
רק כאשר אנו מרוקנים את עצמנו - מגאווה מופרזת, תשוקות אנוכיות, אג'נדות אישיות ואפילו מהצורך בתגמול רוחני - אנו הופכים להיות מסוגלים לקבל את ברכותיו הגדולות ביותר של אלוהים.
ענווה יוצרת יכולת.
ככל שאנו פחות עסוקים בעצמנו, כך יש יותר מקום לאלוקים למלא את חיינו באהבתו, בחוכמתו ובנוכחותו.
מַסְקָנָה
הרי ועמקי ארץ ישראל הם יותר מתיאור הגיאוגרפי שלה. הם מפה רוחנית של כל נשמה.
לפעמים אנו מטפסים על ההר, מחפשים את אלוקים בכמיהה ובנחישות.
לפעמים אנחנו הופכים לעמק, מורידים את עצמנו בענווה ובכניעה.
שתי התנועות מקרבות אותנו אליו.
הפרדוקס של החיים הרוחניים הוא שגדולה אמיתית נמצאת בענווה. ככל שאנו נהיים קטנים יותר בעיני עצמנו, כך אנו יוצרים מרחב גדול יותר לנוכחותו של אלוהים.
וזה, אולי, אחד השיעורים העמוקים ביותר החבויים בהרי ובעמקי ארץ ישראל.
שבת טובה.
שיחה מאת הרב טוביה סרבר
האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.