ב"ה
“"ראה, אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה."
פרשת ראה מתחילה בציווי יוצא דופן: ראה - "ראה". משה אינו אומר רק "הקשיב", "הבין" או אפילו "האמין". הוא מבקש מאיתנו לראות.
מילה זו יכולה לשמש כמפתח לכל הפרשה. פני השטח של החיים מספרים לעתים קרובות סיפור אחד, בעוד שהתורה מבקשת מאיתנו לתפוס משהו עמוק יותר. עבודת ראה אינה להכחיש את מה שעומד לנגד עינינו, אלא לדעת שמה שנראה לעין אינו תמיד האמת כולה.
בהמשך התורה מתארת נביא שקר אשר נראה כי מסוגל לעשות אות ולאחר מכן קורא לאנשים להרחיק אותם מאלוהים. התורה מסבירה:
“"כִּי בַּחֲנִיתְךָ ה' אֱלֹהֵיכֶם לִדְעָה הַאֲהֲבִים אַתֶּם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לִבְבֶּךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ."2
השאלה ברורה מאליה. השם יודע את העתיד ואת לב האדם. מדוע הוא צריך מבחן "לדעת" האם אנו אוהבים אותו?
הרבי הזקן מתייחס לכך בליקוטי תורה, במאמר המתחיל ב"אחרי הוויה אלוקיכם טיילו".3 מטרת ניסיון אינה לספק לאלוקים מידע שחסר לו. הניסיון הוא עבור האדם. "לדעת" - לדעת - פירושו שהקשר עם השם חייב לעבור ממשהו נסתר ופוטנציאלי לדעת: ידע פנימי וחי.4
אדם יכול להאמין עמוקות באלוקים בעוד שאמונה זו נותרת מופשטת בחלקה. ואז מגיע רגע שבו כנות עולה כסף, אמונה מתנגשת עם הצלחה נראית לעין, או ציות אינו נוח. ברגע זה אמונה יכולה להפוך למציאותית: האם השם הוא רק רעיון שאני מאשר, או שמא הוא אמיתי יותר עבורי מאשר לחץ הרגע?
אב נסתר
המאמר מוסבר באמצעות משל מרגש: אב מסתתר מפני ילדו משום שהוא רוצה שהילד יחפש אותו.4 הילד הלא בוגר עשוי להסיק, "אבי נעלם". הילד החכם מבין שההסתרה היא חלק מהקשר. כשהוא מוצא את אביו, ההסתרה שנראתה כיצרה ריחוק יצרה קרבה עמוקה יותר.
כך גם ניסיון הוא סוג של הסתרה - הסתרה. העולם הנראה כאילו אומר: "אין כאן אלוהות. הסתכל רק על מה שאתה יכול להרוויח או להפסיד." האתגר הוא לסרב לבלבל בין הסתרה להיעדרות.
אין פירוש הדבר לקרוא לסבל "טוב" או להכחיש כאב. היהדות מבקשת מאיתנו להתפלל לטוב שנגלה. פירוש הדבר שכאשר איננו מבינים את השם, איננו מסיקים שהוא נעדר.
הרבי הזקן מעמיק יותר. ההסתרה עצמה מכילה אנרגיה אלוהית נעלה. זה מודגם על ידי אגוז העטוף בקליפה קשה.4 מבחוץ, הקליפה נראית כמו מכשול. ברגע שהיא נשברת, המזון שבתוכה הופך לנגיש. באותו אופן, כאשר אדם נשאר מחובר להשם בתוך ניסיון, ההסתרה עצמה יכולה להפוך למקור לדעה חזקה יותר.
זה נותן משמעות חדשה לפסוק הבא:
“"אחרי ה' אלוקיך תלך... אותו תעבד ובו תדבק."
התורה אינה מבטיחה שהדרך תמיד תהיה ברורה. היא אומרת לנו מה לעשות כשהיא לא: להמשיך ללכת אחרי השם.
המבחן הוא אוניברסלי
עבור יהודי, הדרך מוגדרת על ידי תורה ומצוות. עבור בן נח או בת נח, החובות שונות: שבע מצוות בני נח קובעות סדר מוסרי שניתן על ידי אלוקים. אך המאבק הפנימי הוא אוניברסלי.
האם אהיה כנה כאשר חוסר יושר יועיל לי? האם אכבד את רכושו של אדם אחר כאשר אוכל לנצל זאת? האם אגן על החיים והכבוד כאשר הכעס אומר לי אחרת? האם אקיים צדק כאשר קל יותר להסיט את מבטי? האם אזהה את הבורא כאשר החברה אומרת לי שרק כוח גלוי חשוב?
ניסיון הוא המקום שבו ידיעת ה' נכנסת לבחירה.
זו הסיבה שהמסר של ראה אינו רק "להאמין". הוא: ללמוד לראות מעבר למראה הראשון של הדברים.
פתח את ידך
בהמשך, ראה פונה מנסתר ה' למשהו קונקרטי מאוד: צורך של אדם אחר.
“"אם יהיה בכם אביון... לא תקשה את לבבך, וידך לא תסגור... אלא פתה פתה ידך אליו."
הרבי מלובביץ' מציין שקריאה של ראה נקראת באופן קבוע בשבת כאשר חודש אלול מברך, או בראש חודש אלול עצמו. לכן הוא מקשר את הדגש של הפרשה על צדקה עם העבודה הרוחנית של אלול.7
הרמב"ם כותב שבמהלך עשרת ימי תשובה יהודים מרבים במיוחד בצדקה, מעשים טובים ומצוות.8 הרבי מיישם דגש זה גם על אלול.7
אבל הרבי מוסיף נקודה עמוקה יותר. אנו באים לפני השם ומבקשים רחמים לא משום שאנו יכולים להציג דין וחשבון מושלם על מעלותינו. טוב ככל שיהיה אדם, הוא נשאר תלוי בנדיבות האלוקית. כיצד אנו מעוררים את הנדיבות הזו מלמעלה? על ידי התנהגות בנדיבות כלפי אדם אחר למטה.7
אנו מבקשים מהשם: אל תתייחס אליי רק לפי מה שזכיתי. תן מעבר לכל חישוב.
ואז השם שואל אותנו: ואיך אתם מתייחסים למישהו שזקוק לכם?
האדם היחיד שענה
סיפור יוצא דופן על הרבי מפרידיקר, רבי יוסף יצחק שניאורסון, הופך את התורה הזו לבשר ודם.
בבראונסוויל, ברוקלין, היה רב שסלד מאוד מחסידים ולעג בפומבי לרבי פרידרייקר. מאוחר יותר, אחיו של הרב חלה קשה ונזקק לסכום כסף גדול. מכיוון שלא הצליח לגייס אותו, פרסם הרב מודעה קטנה ב"מורגן ג'ורנל". המסר שלה כלל רק ארבע מילים ביידיש ומספר טלפון: "אה ייד דארף עזרה" - יהודי זקוק לעזרה.9
רק אדם אחד ענה: הרבי פרידייקר.
הוא התקשר והציע את מלוא הסכום.
הרב התנצל מאוחר יותר בפומבי. מה שהרשים אותו לא היה רק הכסף, אלא מה שהרבי ראה. הוא לא ראה את "המבקר" או את "היריב". הוא ראה שיהודי זקוק לעזרה - וזה הספיק.
הסיפור הזה הוא ריי בפעולה.
שני אנשים יכולים להסתכל על אותו אדם ולראות מציאויות שונות לחלוטין. אחד רואה את העלבון. אחר רואה את הצורך. אחד רואה היסטוריה. אחר רואה נשמה.
לפעמים השאלה הגדולה ביותר אינה האם אנו מאמינים בהשם כשהוא נסתר. אלא האם אנו יכולים לראות אדם אחר כאשר האגו שלנו עומד בדרכנו.
מראייה לנתינה
הפרשה מתחילה בעין - ראה - ובהמשך מדברת על הלב והיד: "אל תחזק לבבך וידך אל תסגור".6 אולי אלה אינם רעיונות נפרדים.
מה שהעין רואה קובע מה הלב מרגיש, ומה שהלב מרגיש קובע מה היד עושה.
אם אני רואה אדם אחר בעיקר דרך מה שהוא עשה לי, ידי עלולה להיסגר. אם אני רואה קודם כל בן אנוש שנברא בצלם אלוקים, הלב יכול להיפתח. התורה קובעת שהאנושות נבראה "בצלם אלוקים".10 זה לא מוחק את ההבדלים בין יהודי ללא יהודי או את המשימות הייחודיות שלהם. זה אומר לנו שאין חיים אנושיים חסרי משמעות מבחינה רוחנית.
עבור יהודי, צדקה היא מצווה תורה ספציפית. עבור בן נח, המסגרת ההלכתית אינה זהה; אף על פי כן, הרמב"ם פוסק במפורש שבן נח רשאי לקיים מצוות נוספות תמורת גמול וקובע במפורש שכאשר בן נח נותן צדקה, היא מתקבלת.11 לכן, לנדיבות יש מקום של ממש ב...
גם שירות בני נח, בעוד שחובות יהודיות וחובות בני נח נותרות נפרדות.
היהודי שואל: כיצד מצוותיי יכולות לגלות את השם בעולם הזה?
הבן נח שואל: כיצד שבע הדיברות, אמונה בבורא, צדק, יושר, כבוד לחיים ומעשי טוב יכולים לגרום לחברה האנושית לשקף את רצון בוראה?
ושניהם חייבים לשאול: מה אני רואה?
ההכנה לאלול
אלול הוא חודש של התבוננות פנימית. אנו בוחנים את השנה ומה צריך תיקון. אבל שיחת הרבי מזכירה לנו שהתבוננות פנימית לא יכולה להסתיים בעצמי. אחת ההכנות החזקות ביותר לחזרה אל השם היא להבחין באדם אחר.
החיים הרוחניים יכולים להיות כל כך ממוקדים בצמיחה ובמאבקים שלנו, עד שאנחנו מפסיקים לראות את האדם שלידנו.
ראה אומר: תסתכל שוב.
אולי האדם שלפניך הוא חלק מחג אלול שלך. אולי הצורך ששמת לב אליו אינו הפרעה בעבודתך את ה'; זוהי עבודתך את ה'. אולי האתגר שנראה כמסתיר את ה' הוא המקום שבו אתה מתבקש לחפש אותו. ואולי האדם שקשה לך לאהוב הוא בדיוק המקום שבו ה' מבקש ממך לפתוח את לבך מעבר לכל חישוב. האב מסתתר כי הוא רוצה שהילד יחפש. האדם הנזקק מופיע כי ה' רוצה שנראה. היד נפתחת כי הלב למד לראות מעבר לעצמו.
זוהי התנועה של פרשת ראה: מראייה, לאתגר, לבחירה, לנדיבות.
“"ראו, אנכי מניח לפניכם היום ברכה..."”
שבת שלום.
מאת הרב אבריאל רבנו, תואר שני במנהל עסקים
מקורות והפניות
הברכה אינה רק משהו שאנו מקבלים. זוהי משהו שאנו בוחרים לראות, משהו שאנו מגלים במבחן, ומשהו שאנו הופכים להיות כשאנו פותחים את עצמנו לאחר.
מי ייתן והשם ייתן ליהודים ולבני נח כאחד את הכוח להכירו גם בהסתרה, לבחור מה שנכון כשקשה, לראות את הכבוד האלוקי באלה שסביבנו, ולהיכנס לאלול עם יותר אמונה, רחמים, נדיבות וברכה.
ומי ייתן והאופן שבו אנו מביטים באחרים יעורר את האופן שבו אנו מבקשים מהשם שיביט בנו - בחמלה, בנדיבות ובטוב הנגלה.
מקורות והפניות
ההפניות תואמות למספרים העיליים במאמר.
- דברים יא:כ"ו-כ"ח.
- דברים י"ג, ב'-ה', ובמיוחד י"ג, ד': 'כי ה' אלוקיכם בוחן אתכם לדעת ה' אלוקיכם אהבתם'.‘
- רבי שניאור זלמן מליאדי, ליקוטי תורה, דברים, פרשת רע"ה י"ט ד, מעמר אחרי הוויה.
.( ירחא ׳יוה םכיקלא וכלת ) 'Teileichu Elokeichem - ראה הרב יעקב גולדשטיין, 'פרשת ריעי - ליקוטי תורה: מטרת האתגרים והניסיונות'.‘
ShulchanAruchHaRav.com (2016), פירוש על ליקוטי תורה, ראה יט, ד; במיוחד הדיון על
דאאס, האגוז והקליפה, והאב המסתתר מבנו. - דברים י"ג, ה'.
- דברים טו, ז-יא; ראה גם רמב"ם, ספר המצוות, מצות עשה קצה; ספר החינוך, מצוות
478-479. - הרב מנחם מ. שניאורסון, 'ראה: צדקה וחודש אלול', שיחות באנגלית / Chabad.org,
מבוסס על ליקוטי שיחות, ראה-אלול תשמ"ח. השיחה מדגישה את הגדלת הצדקה באלול ואת העובדה שהאלוקית
נדיבות מתעוררת כאשר אדם פועל בנדיבות כלפי אחר. - רמב"ם, משנה תורה, הלכות תשובה ג', ד'.
- לייבל גניוויש, "האדם היחיד שהגיב למודעה", Chabad.org, שמע מהרב מנדל
באומגרטן (1917-2019). - בראשית א 27; ראה גם בראשית ט, ו.
- רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים ומלכות י', י': בן נח שרוצה לבצע משימה נוספת
תורה מצווה תמורת גמול אינה מנועדת, והרמב"ם דן במפורש בקבלת צדקה שניתנה על ידי
בן נח.
מקורות
דברים ח', יד.
² דברים ח:יז.
דברים ח', יח.
⁴ רבי מנחם מ. שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, שיחת שבת פרשת עקב תשע"כ, על ה
מבחנים רוחניים של עוני ושפע, שעברו עיבוד ל ליקוטי שיחות - עקב.
⁵ דברים ח':10; ברכות 48ב.
⁶ דברים ח', ג'. ראה גם ליקוטי תורה, פרשת עקב, יד ע"א, בנוגע לחיוניות האלוקית שבתוך המזון.
⁷ דברים טו:י"ח. ראה היום יום, כ"ז סיון, על יצירת כלי טהור וכנה לברכת השם.
שלום בער גולדשמיד, "עסקי הצדקה",“ הנה הסיפור שלי, המדיה החינוכית היהודית שלי
מפגש עם פרויקט ההיסטוריה בעל פה של הרבי.
דברים ח', יח.
¹⁰ שם.
גרסה זו היא כ-1,650 מילים כולל המקורות.
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.