אברהם – התגלמות החסד – שיעור באירוח

בס"ד

מחשבה על פרשת וירא 5785

אברהם נחשב במסורת היהודית לסמל של חסד (חסד-אהבה), מעלה שהדגים במעשיו ובגישתו כלפי אחרים. אפילו ברגעי חולשתו, כשהתאושש מברית המילה, הוא קיבל התגלות אלוהית.¹ למעשה, הוא קטע את מפגשו עם השכינה כדי לדאוג לצורכי אורחיו, ולימד אותנו שחלשים וחולים יכולים לעתים קרובות לחוות את נוכחותו של אלוהים בצורה העמוקה ביותר.² למרות שאברהם האמין שאורחיו היו ערבים שעוברים על פניו, שאולי סגדו לעפר שעל רגליהם - סוג של עבודת אלילים שלא רצה בביתו (רש"י) - הוא קיבל את פניהם בזרועות פתוחות. עם זאת, הוא עדיין וידא שהאבק, מקור עבודת האלילים שלהם, יוסר מרגליהם, תוך שמירה על טוהר ביתו, שם עבדו את האל האמיתי היחיד. אברהם התייחס לאורחיו בכבוד רב אך נשאר נאמן לערכיו, והבטיח שלא ייכנס שום צורה של עבודת אלילים לביתו.

המסורת היהודית מלמדת אותנו שגם יהירות וכעס נחשבים לצורות של עבודת אלילים.³ מכאן אנו למדים שעלינו לפתוח את בתינו וליבנו בפני כולם, ללא קשר לחסרונותיהם או לפגמי אופיים. חיוני לא רק לקבל בברכה את אלו שעשויים לעסוק בעבודת אלילים, אלא גם את אלו הנאבקים ביהירות או כעס. בדרך זו, כמו אברהם, נוכל ללכת בעקבות דוגמתו של חסד על ידי יחס של כבוד ואכפתיות לכולם, תוך שמירה על נאמנות לערכים שלנו.

בניגוד מוחלט לעובדי האלילים שעבדו את העפר, אברהם ראה את עצמו כעפר, המסמל ענווה והכרה במקומו בעולם. כדי להתפלל נכון ולהבין את סודות התורה, יש לטפח ענווה זו, כפי שלימד רבי נחמן.⁴ אברהם הפגין ענווה זו לא רק באמצעות הכנסת האורחים שלו, אלא גם בכך שפעל למען אחרים, אפילו למען אנשי סדום, עיר הידועה לשמצה באכזריותה. הוא התפלל בכנות לגאולתם, למרות שידע שגורלם כנראה נחרץ.⁵ למרות שלא הצליח להציל את סדום, הוא הצליח להציל את לוט ובנותיו, מעשה משמעותי שהבטיח את עתידו של העם היהודי, שכן המשיח יבוא משושלתם (תורת רבי נחמן, מהדורת ברקוביץ, עמ' 175-180).

סדום: האנטיתזה של חסד

בניגוד לזה של אברהם חסד, סדום מתוארת במסורת היהודית כגלגול של חוסר טוב לב. בעוד שאברהם העריך הכנסת אורחים ונדיבות, סדום הייתה ידועה לשמצה בעוינותה כלפי זרים, ואף אסרה על מעשי הכנסת אורחים והטילה אימה על אורחים פוטנציאליים (נתיבות שלום). דבר זה עומד בניגוד מוחלט לאברהם, שניצל את ההזדמנות לשרת אפילו את האנשים הנמוכים ביותר, כמו הערבים שעברו, והתייחס אליהם בכבוד רב. הוא דאג שאורחיו יקבלו את האוכל המשובח ביותר, ואף שחט שלושה פרים כדי שכל אורח יוכל לקבל את החלק הטוב ביותר - הלשון. אפילו בעודו חווה התגלות אלוהית, אברהם עזב את השכינה כדי לקבל את פניו ולשרת את אורחיו.

סדום, לעומת זאת, הפגינה אכזריות מוחלטת. התלמוד מספר את סיפורה של אישה צעירה שנתנה בסתר לחם לעניים. כאשר אנשי סדום גילו את טוב ליבה, הם הענישו אותה באכזריות בכך שכיסו אותה בדבש ואפשרו לצרעות לעקוץ אותה למוות. אירוע זה מצוטט כחטא האחרון שחרץ את גורלה של סדום.⁶

לקחים מעשיים לבני נח

למרות שאין מצווה מפורשת על בני נח לנהוג בהכנסת אורחים, זוהי חובה מוסרית הנובעת באופן טבעי מערכים אוניברסליים של טוב לב וחמלה. כמו אברהם, בני נח יכולים ללמוד את החשיבות של התייחסות לאורחים בכבוד ובאכפתיות. משמעות הדבר היא להציע לא רק אוכל אלא גם תשומת לב אמיתית, אוזן קשבת ופרידה חמה עם עזיבתם. הכנסת אורחים אמיתית כרוכה בקבלת פנים של כולם בלב פתוח, ללא קשר לפגמיהם האישיים או לתכונות אופייהם.

הדוגמה של אברהם חסד מזכיר לנו שהכנסת אורחים היא מרכיב חיוני בחיי מידה טובה. על ידי למידה מדוגמתו של אברהם והשוואתה לאכזריותה של סדום, בני נח יכולים להבין את חשיבות החסד והכנסת האורחים ולהכיר כיצד מעשה יחיד של חמלה יכול לחולל שינוי עמוק, כמו הצלת לוט ומשפחתו.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו

מקורות

1. בראשית י"ח:1-8 ↩︎
2. נדרים 40א ↩︎
3. סוטה 4ב, נדרים 22א ↩︎
4. ליקוטי מוהר"ן א' י':ו' ↩︎
5. בראשית י"ח:23-33 ↩︎
6. סנהדרין 109b ↩︎

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.