בס"ד

מחשבה על פרשת תצוה 5786

תצווה – "וידעו כי אני הנצחי"“

שמות כ"ט:46

“"וידעו כי אני ה' אלוהיהם אשר הוצאתם מארץ מצרים לשכונת בתוכם אני ה' אלוהיהם".”

פסוק זה מעלה שאלה מעניינת:
למה כתוב "הם ידעו"?
האם בני ישראל לא ידעו זאת כבר?

אחרי הכל, הם היו עדים ליציאת מצרים, ראו את המכות וחצו את ים סוף. מה עדיין חסר בידע שלהם?

ידיעה היא יותר מאשר ראייה

הפרשנים הקלאסיים מסבירים שפסוק זה אינו מתייחס לידע אינטלקטואלי, אלא למודעות פנימית.

חזקוני ואבן עזרא מסבירים שהעם יבין באמת רק מַדוּעַ ה' הוציא אותם ממצרים:
לא רק להעניק חירות, אלא ליצור מקום משכן לאל, כך שנוכחותו - ה שכינה—יכול לשכון בין בני אדם.

זה כבר נחזה בסנה הבוער, כאשר אלוהים אמר למשה:

“"וְתַעֲבֹדוּ אֶת-ה' בַּהַר הַזֶּה".” (שמות ג':יב)

גאולת מצרים לא הייתה אפוא נקודת סיום, אלא התחלה.

עולם שבו אלוהים יכול לשכון

התחלה זו דורשת עולם שבו נוכחותו של אלוהים יכולה להיות גלויה.
העם היהודי תורם לכך על ידי לימוד, הוראה וקיום התורה. אולם, כדי לעשות זאת כראוי, נדרש עולם צודק ומוסרי.

כאן ממלאים בני נח תפקיד חיוני. על ידי שמירה על שבע מצוות בני נח, הם מסייעים לכונן עולם המבוסס על צדק, יושר ואחריות. בדרך זו, האנושות מתקרבת למטרה המשותפת: יצירת עולם שהוא משכן לאלוקים.

אלוקים נשאר אלוהינו - גם כשאנחנו לא מרגישים אותו

או החיים מוסיף מימד עמוק יותר לפסוק זה. החזרה על המילים “"אני הנצחי, אלוהיהם"” מלמד שגם כאשר נוכחותו של אלוהים אינה מורגשת או מתגלה באופן גלוי, הוא נשאר אלוהינו.

יחד עם זאת, הוא מעלה נקודה מאתגרת:
אלוקים הוא באמת "אלוקינו" רק כשאנו מכירים בו ככזה. כאשר מודעות זו דועכת, כך גם הרצון לחיות על פי הדרכתו דועך.

זה חל לא רק על יהודים, אלא גם על לא יהודים.
הכרה באלוהים כאלוהים פירושה לחיות בהתאם לרצונו - דרך תרי"ג המצוות ליהודים ושבע מצוות בני נח ללא יהודים.

“"אבל האם לחיות בכנות, לא קשה?"”

ב ליקוטי שיחות, עולה דאגה מוכרת: חיים על פי הדרכתו של אלוהים יכולים להיראות מאתגרים מבחינה כלכלית ומעשית. עבור יהודים, חובות דתיות מביאות מגבלות ברורות, אך עבור יהודים ולא יהודים כאחד, ניהול עסקים בכנות יכול להרגיש כחיסרון. ייתכן שנראה כי מתחרים שפחות זהירים לגבי יושרה הם בעלי יתרון.

כאן בדיוק מתבררת משמעות הביטוי "שוכן בתוכנו" של אלוהים.

נוכחותו של אלוהים מתגלה דרך כנות

אחד מאיסורי נח הבסיסיים הוא איסור גניבה. מצווה זו חורגת הרבה מעבר לגניבה גלויה. היא כוללת כל מצב שבו אדם, ביודעין או שלא ביודעין, משיג יתרון לא הוגן על חשבון אדם אחר.

לכן, התנהגות כנה בעסקים ובמסחר אינה עידון מוסרי אופציונלי, אלא מרכיב מרכזי באחריות רוחנית.

זה כולל:

אדם עשוי להיראות כלפי חוץ תקין ועדיין לפעול בצורה לא צודקת - למשל, על ידי כך שהוא גורם למוצר להיראות בעל ערך רב יותר ממה שהוא באמת, או על ידי אספקת מעט פחות ממה שסוכם. אפילו פערים קטנים חותרים תחת האמון - ודווקא על אמון זה תלויה נוכחותו של אלוהים בעולם.

אלוקים אינו כבול על ידי "היגיון רגיל"“

תגובתו של אלוהים לחששות לגבי כנות היא עוצמתית:

“"אני הוצאתי אתכם ממצרים".”

אף עבד לא ברח ממצרים מעולם, אך אלוהים הוביל מיליונים החוצה והעשיר אותם מאוד. זה מוכיח שאלוהים אינו כבול לחוקי טבע או לחישובים אנושיים.

אלו החיים על פי הדרכתו של אלוהים אינם מוגבלים למה שנראה "הגיוני" או "בטוח מבחינה כלכלית". אספקה ותגמול עשויים לבוא בדרכים העולות על כל הבנת האדם.

וזה חל על כל אדם שחי לפי חוקי ה'.

המשמעות העמוקה יותר של "הם ידעו"“

כשמישהו חושב, “"אם אהיה תמיד כנה, אני עלול לאבד את היתרון התחרותי שלי,"” התורה מלמדת את ההפך. כנות היא ביטוי של אמון בכך שהפרנסה בסופו של דבר אינה מגיעה ממניפולציה או הטעיה, אלא מה'.

זוהי המשמעות העמוקה יותר של:

“"וידעו כי אני הנצחי".”

לא: יש להם מידע,
אבל: הם חיים עם המודעות הזו.

המסר המרכזי של תצווה

תצווה מלמדת שאמונה אינה רק זכירת ניסים מהעבר, אלא מודעות יומיומית לכך שה' חפץ לשכון בינינו.

לא רק שהוא מכיר אותנו -
אלא שאנחנו מכירים אותו.

“"וידעו כי אני ה' אלוהיהם".”

ידיעה זו אינה ידע מופשט.

זהו קשר המתבטא באמצעות פעולה.

מחשבה מסכמת

ידיעה אמיתית של אלוקים באה לידי ביטוי לא רק במילים או באמונות, אלא במעשים. כאשר כנות מנחה אותנו, גם כשאף אחד לא צופה, אנו מראים שאנו באמת יודעים מי הוא אלוקים.

ידע זה הופך לגלוי באופן שבו אנו שוקלים, מודדים, מתמחרים ומנהלים את עניינינו.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על המשוב





© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.