בס"ד

  1. משנה תרומות ג', ט'
ה תרומה של לא יהודי או שומרוני נחשב תרומה, ושלהם הקדש נחשב הקדש.הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה, וּמַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעֲשֵׂר, וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ.

2. רש"י, פירוש על במדבר כ"ג, ד'

“"שבעת המזבחות": הפסוק אינו אומר "שבעה מזבחות ערכתי", אלא "שבעת המזבחות". הוא אמר לפני ה' "ובנו אבותיהם שבעה מזבחות לפניך, ואני בניתי אותם בהתאם".את שבעתה המזבחת. שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת עָרַכְתִּי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת, אָמַר לְפָנָיו אֲבוֹתֵיהֶם אֵלּוּ בָּנוּ לְפָנֶיךָ. וַאֲנִי עָרַכְתִּי כְּנֶגֶד כֻּלָּן

3. רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות י', ט'

גוי העוסק בתורה חייב בעונש מוות; עליו לעסוק בלימוד תורה רק כפי שהוא נוגע לשבע המצוות שלו. באופן דומה, גוי השומר שבת חייב בעונש מוות, גם אם הוא שומר שבת בכל יום אחר בשבוע. ההנחיה הכללית היא שאיננו מתירים לו להמציא דת חדשה או ליצור לעצמו מצוות. או שיתגייר ויקבל את כל המצוות, או שיעסוק בתורות הנוגעות אליו ספציפית, ולא יוסיף או יגרע מהן. ואם הוא לומד תורה או שומר שבת, הוא נענש גופני ואנו מודיעים לו שהוא חייב בעונש מוות, אך הוא אינו מוצא להורג.עַכּוּ"ם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה. לֹא יַעֲסֹק אֶלָּא בְּשֶׁבַע אִצְוָת שֶׁלָּהֶן בִּלְבַד. וְכֵן עַכּוּ"ם שֶׁשָּׁבַת אֲפִלּוּ בְּיוֹם מִימוֹת הַחַל. עֲשָׂאָהוּ לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שַׁבָּת חַיָּב מִיתָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם עָשָׂה מוֹעֵד לְעַצְמוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין מְנִיחִין אוֹתָן לְחַדֵּשׁ דָּת וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת לְעַצְמָן מִדַּעְתָּן. אֶלָּא אוֹ יִהְיֶה גֵּר צֶדֶק וִיקַבֵּל כָּל הַמִּצְוֹת. אוֹ יַעֲמֹד בְּתוֹרָתוֹ וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע. וְאִם עָסַק בַּתּוֹרָה אוֹ שָׁבַת אוֹ חִדֵּשׁ דָּבָר. מַכִּין אוֹתוֹ וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה עַל זֶה. אֲבָל אֵינוֹ נֶהֱרָג

4. TB סנהדרין 58b

ואמר ריש לקיש, "גוי ששבת בשבת חייב מיתה ככתוב (בראשית ח', כ"ב) 'יומם ולילה לא ישבו'"... אמר רבינא, "אפילו אם ינוחו ביום שני".  ואר”ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנא' (בראשית ח, כב) ויום ולילה לא ישבותו ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתה אמר רבינא אפי' שני בשבת.

5. TB סנהדרין נט א

ואמר רבי יוחנן: "גוי העוסק בתורה חייב מיתה", ככתוב (דברים לג, ד), "התורה צווה לנו על ידי משה, נחלת עדת יעקב היא". נחלה לנו היא, לא להם.ואמר ר' יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה לנו מורשה ולא להם.

6. רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות ח':יא

כל המקבל על עצמו את שבע המצוות ונזהר לקיים אותן, נחשב לאחד הצדיקים שבגויים ויש לו חלק לעולם הבא - אבל זה אדם שמקבל אותן ועושה אותן, כי הקדוש ברוך הוא ציווה אותן בתורה והודיע לנו על ידי משה שכך נצטוו בני נח מימי קדם.כָּל הַמְקַבֵּל שֶׁבַע מִצְוֹת וְנִזְהָר לַעֲשׂוֹתָן הֲרֵי זֶה מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתָן וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן מִפְּנֵי שֶׁצִּוָּה בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וְהוֹדִיעָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ. מִקֹּדֶם נִצְטַוּוּ בָּהֶן. אֲבָל אִם עֲשָׂאָן מִפְּנֵי הֶכְרֵעַ הַדַּעַת אֵין זֶה גֵּר תּוֹשָׁב וְאֵינוֹ מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא מֵחַכְמֵיהֶם.

7. רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות י':י'

בן נח שרוצה לקיים עוד מצוות התורה, כדי לקבל שכר, איננו מונעים ממנו לקיים מצוות אלה לפי תנאיהן. אם הוא מביא קרבן הרמה, אנו מקבלים אותה; אם הוא נותן צדקה, אנו מקבלים אותה, ונראה לי שאפילו היינו נותנים אותה לעניי ישראל.בֶּן נֹחַ שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה מִשְּׁאָר מִצְוֹת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר. אֵין מוֹנְעִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ כְּהִלְכָּתָהּ. וְאִם הֵבִיא עוֹלָה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. נָתַן צְדָקָה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל. הוֹאִיל וְהוּא נִזּוֹן מִיִּשְׂרָאֵל וּמִצְוָה עֲלֵיהֶם לְהַחְיוֹתוֹ. אֲבָל הָעַכּוּ"ם שֶׁנָּתַן צְדָקָה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי עַכּוּ"ם
מקורות PDF

מאת הרב תני ברטון

עוד שיעורים של הרב תני ברטון

 

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.