בס"ד

מחשבה על פרשת מייקץ 5786

“"קחו בשקכם מטעמי הארץ והורידו מתנה לאיש מעט משחה, מעט דבש, גומא, לבורנום, פיסטוקים ושקדים".”
(בראשית מג:יא)

כאשר יעקב, המכונה כאן ישראל, שולח את בניו בחזרה למצרים לקנות אוכל, הוא נותן להם עצה יוצאת דופן: הביאו לאיש מתנה קטנה. לא מתנה גדולה או מפוארת, רק "מעט משחה ומעט דבש".“

מדוע תרומה כה צנועה? ומדוע זה היה הכרחי בכלל? בואו נחקור את הרגע הזה דרך עדשת הפרשנויות הקלאסיות והחסידיות, ונראה כיצד הוא חושף את האיזון הנצחי בין bitachon (בטחון באלוהים) ו הישטדלוס (מאמץ אנושי).

פרשנויות קלאסיות - כבוד וכנות

פרשני התורה מציעים מגוון הסברים:

עד לנקודה זו, נראה שעצותיו של יעקב היו מעשיות ודיפלומטיות.

נתיבות שלום – ביטחון והשתדלוס בהרמוניה

הנתיבות שלום קורא את דברי יעקב, "אם צריך להיות כך, עשה זאת" (אִם כֵּן אפוא זאת עשו), כאמירה עמוקה על הישטדלוס ו bitachon.

יעקב הבין שהמצב דורש מאמץ אנושי. בניו היו צריכים לחזור למצרים. לא הייתה ברירה אחרת.

אבל תגובתו מראה איזון רוחני מושלם:

“"אם השמיים הראו לנו שנדרשת פעולה כלשהי, הבה נעשה את מה שחייב להיעשות, לא יותר ולא פחות."”

לכן, הוא אמר להם להביא מעט משחה ומעט דבש. מאמץ מספיק כדי למלא את תפקידם, מבלי להסתמך יתר על המידה על כוח אנושי. הנטייה העמוקה של יעקב אפשרה לו לפעול בגישה מדודה.. הוא ידע שהצלחה אמיתית אינה נובעת מהמתנה עצמה, אלא מברכת השם.

הקורבן הצנוע הפך לסמל לאיזון זה: עשו כמיטב יכולתכם, אך בטחו לחלוטין שהתוצאה בידי אלוהים.

רבי מנחם מליובאוויטש – מאמץ טבעי ועל טבעי

רבי מנחם מנדל מליובאוויטש מדגיש שאדם חייב לפעול על פי שתי רמותהרמה הטבעית, השתדלות בדרכי הטבע, והרמה העל-טבעית, ביטחון באלוהים. השתדלות (הישטדלוס) מיועד לנו, יצורים מוגבלים, בעוד שאמון (bitachon) נמצא במה שנמצא מעל הסדר הטבעי.

שניהם חיוניים: אדם אינו יכול להסתמך אך ורק על ניסים, אלא חייב גם לעשות את מה שביכולתו. לדוגמה, אדם חולה חייב ללכת לרופאים, ובמקביל לבטוח באלוקים שיביא ריפוי. הוראה זו ממחישה יפה את האיזון שיעקב הפגין עם מתנתו הצנועה: פעל במסגרת יכולתך האנושית, והשאיר את התוצאה הסופית לאלוהים.

הנועם אלימלך – המנה כמודל

הנועם אלימלך רואה רעיון דומה בסיפור המן:

“"הנה אנכי ממטיר לכם לחם מן השמים וצא העם ולקחו את מנת היום ליום" (שמות ט"ז, ד).

המן מייצג טהור bitachon— לחם נופל פשוטו כמשמעו מן השמים. אך עדיין נצטוו האנשים לאסוף אותו — מעשה מינימלי של הישטדלוס. אלוקים היה יכול להאכיל אותם ללא מאמץ, אך הוא רצה ללמד שאמון אינו אומר פסיביות. אפילו כאשר הכל מגיע מהשמיים, עלינו עדיין להזיז את ידינו - לפעול, לאסוף, לנסות.

האיזון המתמיד של היהדות

המחשבה היהודית חוזרת שוב ושוב למתח העדין הזה:

רבי ישראל סלנטר ניסח זאת בצורה מושלמת:

“"עשו השתדלות כאילו אין השתדלות, ועשו השתדלות כאילו אין השתדלות."”

הרב יונתן סאקס ז"ל ניסח זאת בצורה אחרת:

“"היהדות מאמינה בעיקרון" עין סומצ'ין אל הנס; אסור לנו להסתמך על ניסים. אלוהים מצפה מאיתנו לקחת אחריות."”

התלמוד (מגילה ו' ע"ב) מנסח זאת בפשטות:

“"אם יאמר אדם: 'לא עמלתי אך הצלחתי', אל תאמין לו. אם יאמר אדם: 'עמלתי ומצאתי הצלחה', תאמין לו."‘

מאמץ אינו מבטיח הצלחה, אך הוא נדרש כחלק משותפותנו עם אלוקים.

יישום זה על חיינו

יעקב פעל ברמה רוחנית נעלה. עבורו, מתנה קטנה הספיקה. הקשר שלו עם השם היה כה חזק שאפילו מעשה מינימלי של מאמץ יכול היה לשמש כ... הישטדלוס.

עבור רובנו, עלינו להשקיע יותר מאמץ: הגשת מועמדות למשרה, הכנה לפגישה, לימודים למבחן, טיפוח מערכת היחסים. אך גם כשאנו פועלים, עלינו לזכור שההצלחה שלנו אינה פרי הצלחתנו - זוהי מתנה מלמעלה.

כפי שכותבת שרה אייזמן בצורה יפה:

“"השתדלות לא אומרת שאנחנו שולטים בתוצאה. זה אומר שאנחנו עושים את מה שהשם רוצה שנעשה, בידיעה שרק הוא קובע מה יקרה."”

המשימה שלנו היא לבנות את הכלי באמצעות מעשינו - ולאחר מכן לבטוח שהשם ימלא אותו בברכה.

מתנה קטנה, שיעור גדול

חבילת הדבש והמשחה הקטנה של יעקב אינה רק מחווה עתיקה של דיפלומטיה. זהו שיעור נצחי באיזון רוחני. מעט מדי הישטדלוס הופך לעצלנות. מעט מדי bitachon הופך להיות גאווה. ביניהם נמצאת דרך ישראל - חיים של מעשה המושרש באמונה.

“קצת משחה, קצת דבש.”
מספיק כדי לפעול. ומספיק מקום שנותר כדי שה' יברך.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב משה ברנשטיין על המשוב

מקורות

ספריא





© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.