בס"ד

ניווט במסע הרוחני בעולם חומרי

בראשית כ"ה:כ"ו


וַיֵּצֵא אָחִיו וְאֶחֱזֵב בַּעֲקַב עֵשָׂו וַיִּקְרָאוּ שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיָצָק בֶּן שִׁים שָׁנָה בְּלִידָם׃.		 וְאַֽחֲרֵי-כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֨זֶת֙ בַּֽעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַֽעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן-שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם.

יעקב אחז בעקב אחיו, ולכן נקרא יעקב. הפועל "עקב" מתורגם ל"ללכת". יעקב הלך אחרי עשו לאחר לידתו, וכאן אין קונוטציה שלילית למילה אלא סדר כרונולוגי הגיוני. עשו מקושר לאיש השדה, הרודף אחר תענוגות חומריים - הארציים, הפיזיים. זה בניגוד ליעקב, שחי באוהלים, והתמקד בלימוד תורה וברוחניות. המדרש מלמד שרבקה שמה לב להבדל הזה עוד לפני שנולדו הילדים. אם עברה ליד אוהל חם ועבר, יעקב רצה ללכת לשם, אבל אם עברה ליד אוהל עבודה זרה, עשו רצה ללכת לשם.

הבדל זה בא לידי ביטוי גם במכירת הבכורה, הקשורה להעברת המורשת הרוחנית של האבות.

בראשית כ"ז:36


ויאמר [עשו] הַפְּעָמִים הַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב לִמְעַפְנִי שְׁתֵּי פַּעֲמִים הַזֶּה תַּחֲלִיפִי וְעַתָּה גָּחַל בְּרַכְתִּי וַיּוֹסִיף הַלֹּא שָׁמְרַת לִי בְּרָכָה“		 וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַֽעֲקֹ֗ב וַיַעְקְבֵּהנִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹֽרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָּתִי וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹֽא-אָצַֽלְת

עשו לא העריך זאת, בעוד שיעקב כן. כאשר אדם מעריך רק את החומרי והפיזי, הוא בסופו של דבר מרומה, כפי שחווה עשו, כפי שמשתקף בתרגומי פסוק 36 המאשים את יעקב במרמה. הפועל "עקב" מתורגם כך:

למרות כוונותיו הטובות של יעקב בהפיכתו לשומר הרוחני, הוא רימה את עצמו. הברכה שקיבל באותו רגע הייתה בעיקר ברכה להצלחה חומרית:

“"וְיַתֵּן לְךָ ה' מְטַל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמֵּן הָאָרֶץ וְשָׁבַע דָּגָן וּתִירוּק. גּוֹיִם יַעֲבָדְךָ, וּמְמַלְכוּת יַשְׁתַּחֲווּ לָךָ; וְהָיִיתָ לַאֲדָן אֶת אֶחֶךָ, וּבְנֵי אִמֶךָ יַשְׁתַּחֲווּ לָךָ. מַקְלֵךְ יִקְלוּ, וּמַבְרֵךְ יְבָרְכוּ." בראשית כ"ז, כח-כט

אך יעקב לא חפץ בשומן הארץ, בדגן וביין אך ורק לרווחה חומרית ופיזית; הוא רצה להשתמש בהם בעבודת ה'. זוהי הברכה שהוא באמת רצה והיה זקוק לה, אותה קיבל מאוחר יותר כשעלה לארץ חרן:

“"ויקרא יצחק ליעקב ויברך אותו... 'ויברכך ה' שדי ויפרך וירבה אותך והיית לקהל עמים. ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך עמך וירשת את ארץ מגוריך אשר נתן ה' לאברהם'." (בראשית כח, א'-ד').

גם אנחנו נכנעים בקלות לרדיפה אחר תענוגות חומריים ופיזיים, דבר שאינו מקרב אותנו לה'. כפי שראינו אצל עשו, הדבר עלול להרחיק אותנו מה' ולגרום לנו להיות נקלעים לסכנה של עבודת אלילים, כמו אליל הכסף או האגואיזם. אסור לנו לחפש את הברכה השייכת לאחר, שכן הדבר ירחיק אותנו ממשימתנו האלוהית במקום לעזור לנו לבצע אותה היטב.

יעקב מקבל בסופו של דבר את השם ישראל. הרב הירש כותב על כך.[1]:

“"ישראל, משרה, צד אחד של המושג שליט, להצטיין, להיות גדול, פירושו המילולי: אלוקים הוא הגדול יותר, זה שמתגבר על הכל בכוח ובגדולה. זוהי, למעשה, משמעות המצב כפי שמבוטאת על ידי יעקב. כאשר יעקב, מישהו שמראהו החיצוני נחות מכל האחרים, מנצח את ההתקפות והקרבות העוינים ביותר של היריב המצויד ביותר מבחינה חומרית, הצלחה זו מצביעה על נוכחותו של כוח רוחני כבד יותר מכל גדולה ועוצמה חומרית, נוכחותו של כל יכול אלוהי המתבטא בסיבולת הניצחון של החלש החיצוני הזה, ולכן יש להבין אותו במדויק כיעקב ישראל."”

לכל אחד מאיתנו יש בתוכו עשו ויעקב. כל אדם מתחיל כתינוק, בדומה לעשו. תינוק ממוקד בעולם הפיזי - מחפש חום, קיום וביטחון. עם השנים, ילד חייב ללמוד להתפתח יותר ויותר מבחינה רוחנית, ולהיות דומה יותר ויותר ליעקב. כי מטרתנו האמיתית עלי אדמות היא לבנות קשר ומערכת יחסים עם אלוקים. הילד, המגלם את עשו, חייב ללמוד להקדיש את העולם הפיזי לשירות אלוקים. ליהנות מאוכל טוב אינה בעיה כל עוד מכירים במקור המזון ומביעים הכרת תודה לנותן.

יעקב מדגים את השימוש בעולם הפיזי בעבודת ה'. הוא משתמש במרק, בעורות בעלי חיים על זרועותיו ובגלימה בעלת ריח השדה כדי להגן, לשמר ולהעביר הלאה את המורשת הרוחנית של אבותיו. עם זאת, ייתכן שהוא היה צריך לתהות האם גישה זו הייתה הנכונה. לפעמים, העולם החומרי יכול לעוור אותנו. למרות כוונותינו הטובות, אנו עלולים לתת מעט מדי אמון בה'. אנו מרמים את עצמנו לחשוב שעלינו לעשות הכל בעצמנו, בעוד שה' הוא זה שקובע את דרכנו ואת ברכתנו להשגת מטרתנו.

מהסיפור הזה נוכל ללמוד כמה לקחים חשובים

1. איזון בין הפיזי לרוחניהכירו בעשו ויעקב הטבועים בכם, תוך הכרה בנטייה הטבעית כלפי ההיבטים הפיזיים של החיים. שאפו למצוא איזון על ידי התפתחות רוחנית הדרגתית, מתוך הבנה שהמטרה הסופית היא בניית קשר עם אלוקים.

2. עבודת ה' בחיי היומיוםחקו את גישתו של יעקב על ידי לימוד שימוש בעולם הפיזי לשירות האל. הבינו שנהנה מהנאות החיים, כמו אוכל טוב, מקובל כאשר הדבר נעשה מתוך הכרת תודה ומודעות למקור האלוהי.

3. גישות שאלותהרהור על השיטות בהן השתמשו בהתפתחות רוחנית. השימוש של יעקב בעולם הפיזי היה יעיל, אך יש מקום לתהות האם הדרך הנבחרת היא תמיד המתאימה ביותר. התבוננות עצמית סדירה מבטיחה שהצמיחה הרוחנית תישאר אותנטית ותואמת את כוונותיו של אלוהים.

4. בטחו בהדרכתו של אלוהיםהיזהרו שלא לתת לעולם החומרי לעוור אתכם. למרות כוונות טובות, חיוני לתת אמון באלוהים ולא להטעות את עצמכם ולחשוב שהצלחה היא אך ורק תוצאה של עצמכם. הכירו בכך שאלוהים קובע את הדרך והברכות הדרושות להגשמת ייעודכם, והתאימו את פעולותיכם להדרכה אלוהית.


מאת אנג'ליק סייבולטס


מקורות:


[1] רב הירש על תורה, בראשית לב, כט, א

רבנו בחיי, בראשית כ"ה:כ"ז:ב'-ה'

טקסטים מאתר Sefaria.org

בתודה לרב וו. ואן דייק על שאלתו מעוררת ההשראה

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.