בס"ד

מחשבה על פרשת כי תבו 5785

הרהור על פרשת תבוא ואחריות אוניברסלית

בפרשת תבוא (דברים כ"ו-כ"ט) אנו קוראים על הברכות והקללות שעם ישראל מקבל עם כניסתו לארץ ישראל. אם העם יקיים את מצוות ה', יבואו ברכות. אם לא יעשו זאת, יגרמו לתוצאות חמורות - רוחניות וחומריות כאחד.

עקרונות אלה של שכר ועונש מעלים שאלה חשובה:
האם הם חלים גם על לא יהודים, ובמיוחד על אלו המקיימים את שבע מצוות בני נח האוניברסליות?

העיקרון האוניברסלי של גמול ועונש

התשובה ברורה: כֵּן.
מי שעושה טוב מקבל טוב. מי שעושה רע יעמוד בתוצאות. זהו עיקרון מוסרי אוניברסלי. הוא מתיישב עם ההבנה שאלוהים אינו רק הבורא אלא גם שופט ועד, כפי שמלמד פרקי אבות ב', א':

“"דע מה שמעליך: עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך כתובים על ספר."”

מודעות זו עוזרת לכל אדם לקחת אחריות. באופן אידיאלי, היא צריכה להתפתח לעשיית רצון ה' מתוך אהבה, לא רק מתוך פחד (ראו גם את הבלוג שלנו: חמש רמות יראת ה').

עבור בני נח: תפקיד ייחודי אך חשוב

ה משנה תורה (הלכות מלכים י', ט'-י') קובע בבירור כי גויים אינם צריכים לאמץ מצוות באופן אקראי. הם אינם מחויבים לשמור את תרי"ג מצוות התורה. במקום זאת, הם אחראים לקיים אותן. שבע מצוות בני נח, הנחיות מוסריות אוניברסליות החלות על כל האנושות.

באותו הזמן, הלכה מאפשר שמירה מרצון על מצוות מסוימות, בתנאי ש:

דמה בן נתינה: כיבוד הורים זוכה לתגמול

דוגמה יפה היא דמה בן נתינה, גוי שכבד את אביו בכבוד עמוק. כאשר הוצע לו סכום כסף גדול עבור אבן חן נדירה, הוא סירב למכור אותה משום שהמפתח לארגז היה מתחת לכרית של אביו הישן. אלוהים גמל לו בעגלה אדומה - קורבן נדיר ובעל משמעות רוחנית עבור העם היהודי.

החכמים סיכמו כך:

“"אם מישהו שהוא לא מחויב במצווה מקבל שכר כזה, כמה וכמה מי ש הוא מחויב." (קידושין לא א)

למרות שכיבוד הורים אינו חלק מפורש משבע מצוות בני נח, הוא נגזר באופן הגיוני מהחובה לשמור על חברה צודקת ומוסרית.

תגמול גדול יותר למחויבים

רבי חנינא מלמד:

“"גדול מי שמצוה ומקיים, ממי שאינו מצווה ומקיים."”
(קידושין לא א)

מצווה דורשת יותר מסירות. אף על פי כן, עשיית טוב מרצון זוכה גם היא להכרה ומתוגמלת - אם נעשית במסגרת המתאימה.

רמות שונות של תגמול

ה רמב"ם (הרמב"ם) מבדיל בין:

כפי שמנסח זאת הרמב"ם:

“"הוא עשה מעשים טובים, אך לא חיבר את עצמו לתורת משה - עץ החיים."”

דוגמאות למצוות המותרות לבני נח

לְפִי הקוד האלוהי (חלק 1, פרק 3), אדם שאינו יהודי רשאי לקיים מצוות מסוימות המציעות תועלת מעשית או מוסרית. לדוגמה, נוכל לשקול:

כל עוד הכוונה אינה ליצור דת חדשה, הם מקבלים גמול שמימי על מעשים טובים אלה.

מה אסור?

ה משנה תורה (מלכים י', ט') מחמיר לגבי מעשים אסורים:

הרב משה פיינשטיין זצ"ל כתב בעוצמה כי גוי המקבל על עצמו מצוות יהודיות כחובה דתית:

“"...אינו מקבל שכר, אלא מבצע עבירה - כי הוא יוצר דת חדשה." (אגרות משה, אורח חיים ב, כ"ה)

ברכה וקללה: גם לגויים

כשם שפרשת תבוא מדברת על ברכה וקללה לישראל, אותו עיקרון אוניברסלי חל על כל העמים:

בסיפור של יונה (פרקים 1-2), אנו רואים שאפילו המלחים הלא יהודים ואנשי נינווה נשמעים על ידי אלוהים כשהם פונים אליו בתשובה. זה מראה על צדקו ורחמיו האוניברסליים.

הגמול העמוק ביותר: שיפור העולם

פרקי אבות ד', ב' מלמדים:

“"שכר מצווה הוא מצווה נוספת".”

הגמול הגדול ביותר על עשיית טוב הוא ההזדמנות לעשות עוד יותר טוב. על ידי עשיית צדק, אנו עוזרים לבנות עולם שבו נוכחותו של אלוהים יכולה לשכון - עולם של שלום, חמלה ואמת.

לשרת בשמחה: המפתח לחיבור

פרשת תבו (דברים כ"ח, ל"ז) מזהירה:

“"יען שלא עבדת את ה' בשמחה ובלב טוב..."”

ה הרבי מליובאוויטש מסביר:
עבודת ה' חייבת להיות לא רק נכונה - היא חייבת להיות שַׂמֵחַ. שמחה קדושה מחברת אותנו למשהו נצחי ומעניקה משמעות לחיים.

כפי שאומרים תהילים:

“"שלום גדול לאוהבי תורתך, אין מכשול להם".”
(תהילים קי"ט:קסה)

סיכום: תפקידו של כל אחד חשוב

בין אם אתה יהודי או בני נח, הבחירות שלך חשובות.
ברכה או קללה, גמול או הפסד - הכל תלוי באופן ובסיבה שאנו פועלים.

כאשר אנו ממלאים את תפקידנו כפי שאלוהים מבקש - עם שמחה, מסירות ומודעות—אנו עוזרים ליצור עולם שבו נוכחותו הופכת מוחשית.
וזהו ה- הברכה הגדולה מכולן.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על המשוב



טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.

  1. הקוד האלוהי שנכתב על ידי רבי משה ויינר. הקדמות עמוד 29 ↩︎