בני נח וברכות

בס"ד

.

ברכה אינה קסם - זוהי מודעות לאלוקים

בואו נבין משהו ביחד:
מה בעצם הוא ברכה? או בעברית: א ברכה?

ברכה - בין אם זה בגלל אוכל, נוף יפהפה או משהו אחר - היא מודעות לאלוקים. זהו זה. זה לא הוקוס פוקוס, זה לא קסם, זו לא ערובה שהכל יסתדר בסדר. זה פשוט מעשה מודע שבו אתה אומר: "אני מכיר בכך שזה בא מאלוהים".“

“"ברכה היא תעלה. רגע של קשב. פגישה עם אלוקים בשגרה."”

סוגי ברכות

המסורת היהודית מלמדת שישנן שלוש קטגוריות עיקריות של ברכות (ברכות):

1. למצוות – מצוות

אלו הן ברכות שנאמרו לפני קיום מצווה—כמו הדלקת נרות שבת או נטילת ידיים (נטילת ידיים).

עבור יהודים, הנוסחה היא:

“"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו..."”

אבל בשביל בני נח (לא יהודים), זה לא מתאים. אומר שנוסחה כזו תהיה שֶׁקֶר, כי בני נח אינם מצווים במצוות אלו - אף על פי שייתכן שיקבלו חלק מהן מרצונם (רמב"ם) חוקי מלכים י':י'אפילו אז, אסור לומר את הברכה, ותמיד עדיף התייעץ עם רב כאשר אדם שאינו יהודי רוצה לקיים מצוות מסוימות.

2. לטובת תועלת - אוכל, שתייה וריח

ברכות אלו מבוססות על היגיון ובני נח יכולים/חייבים לומר אותן. התלמוד (ברכות 35א) קובע:

אסור לאדם להפיק תועלת מן העולם מבלי לומר ברכה.

כפי שמלמד תהילים כ"ד, א':

“"לאלוהים הארץ וכל אשר בה".”

ותהילים קי"ו, ט"ז מוסיף:

“"השמים שמי ה' הם, ואת הארץ נתן לבני אדם".”

אז לפני שאנחנו אוכלים או שותים, כולנו צריכים להכיר ב: זה בא ממנו.אמירת ברכה היא כמו לבקש רשות מאלוהים להפיק תועלת מעולמו.

דוגמאות לברכות לפני אכילה:

• פירות האדמה – ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם  מי בורא פירות הארץ
• פירות עצים – "מי בורא פירות העצים"“
• מאפים – "מי יוצר סוגי מאכלים שונים"“
• כְּלָלִי – "כי הכל נהיה על פי דברו"“
• יַיִן – "מי בורא פרי הגפן"“
• לֶחֶם – "מי מוציא לחם מן הארץ"“

לאחר האכילה:

• אברהם אמר:

“"ברוך אדון העולם אשר ממנו אכלנו"” (בראשית רבה מ"ט, ד')

• ברכה נוספת:

“"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אדון הלחם הזה"” (ברכות מ' ע"ב)

• לארוחות קטנות יותר: “"בורי נפשות"” (ברכה כללית לאחר מכן).

(ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, בורא יצורים חיים רבים וצרכיהם, על כל אשר בראת כדי לקיים את נפש כל חי. ברוך חיי העולמים.)

עבור ניחוח:

“"מי יוצר סוגים שונים של תבלינים."”

3. לאירועים - טובים ורעים

ברכות נאמרות גם על חוויות עוצמתיות ותופעות טבע:

• חדשות טובות עבורך –

“"מי העניק לנו חיים, תמך בנו ואפשר לנו להגיע לזמן הזה"”

• חדשות טובות לך ולאחרים –

“"מי שטוב ועושה טוב"”

• חדשות רעות –

“"מי הוא השופט האמיתי"”

• רעמים או רעידות אדמה –

“"אשר כוחו ועוצמתו ממלאים את העולם"”

• ברקים או כוכבים נופלים –

“"מי עושה את מעשה הבריאה"”

• קשתות בענן –

“"זוכר את הברית, נאמן בבריתו, ומקיים את דברו"”

• עצים פורחים בניסן (אביב) –
  ברכה נאמרת מתוך הכרה בנס ההתחדשות.

כל סוגי הברכות הללו נחשבים התחייבויות לוגיות, אשר האם הגשת מועמדות לבני נח (רמב"ן על בראשית ו', יג' על מושג החובות ההגיוניות עבור לא יהודים).

מי ייסד את הברכות הללו?

ברכות נקבעו על ידי אנשי האסיפה הגדולה, והם אחד מה- שבע מצוות רבניות:

1. נרות שבת
2. ארוין
3. הַלֵל
4. ברכות
5. שטיפת ידיים (נטילת ידיים)
6. חנוכה
7. פורים

המבנה שלהם בנוי בקפידה. התלמוד (ברכות 40ב) קובע:

• ברכה ללא שם ה' וריבונותו אינה תקפה.
• כמה ברכות התחלה וסיום עם "ברוך אתה..."“
• כַּמָה רק להתחיל, ו
• כַּמָה רק סוף.

אסור לשנות את מבנה הברכה.

ה שולחן ערוך הרב (אורח חיים מו, ו) פוסק כי אסור לך להמציא ברכות חדשות. דוגמה שנויה במחלוקת היא ברכת הבוקר "מי נותן כוח לעייף".“

יֶתֶר עַל כֵּן, בני נח אינם מחויבים בחוקים רבניים, אך רשאי להביע הכרת תודה ומודעות מרצונו -מבלי לשנות את הצורות ההלכתיות, משמעות הדבר היא שניתן להגות שבח או בקשה בכל שפה וצורה ("יהי רצונך ש..."), אך לא לשנות ברכה, כמו "ברוך אתה... שיוצר לי מכוניות חדשות".

המיסטיקה שמאחורי כל מילה

בואו נבחן מחדש את מבנה הברכה ונעמיק במשמעותה:

• “ברוך – מגיע מ ברייכה, ערוץ. ברכה היא ערוץ של זרימה אלוהית אל תוך העולם.
• “"אטה" (אתה) – מתייחס לאלוהים ישירות (מהותו), ברמה מסוימת מעבר לשמות, מעבר להגדרות.
• “"אדוני / יהוה"” – הטטרגרמטון, המציין אינסוף והתעלות.
• “אלוהינו – האלוהי כפי שהוא מתגלה בתוך הטבע. השם אלוקים חולק את אותו ערך מספרי כמו הטבע (טבע = 86).
• “מלך העולם – מבטא את ריבונותו של אלוהים מעל כל המציאות, מעורב באופן אינטימי.

ישנם כאלה שמבלים שעה באמירת הברכה לפני האכילה או השתייה. למרות שזה לא התנהגות מקובלת, זה מראה עד כמה יש לשקול כל ברכה בזהירות.

לסיכום - ברכה היא לחיות עם מודעות

דמיינו שמישהו רואה אתכם לוקחים כוס תה ביד ימין ואומרים משהו בקול רם. הם שואלים, "אתם מדברים עם התה שלכם?" ואתם עונה:

“"לא - אני מדבר עם אלוהים. אני מודה לו שאני שותה תה."”

מה עשית עכשיו?

הבאת תודעה אלוהית אל תוך העולם.

לא רק לעצמך - אלא אפילו האדם השני עשוי לעצור ולחשוב,
“"למה אני לא אסיר תודה?"”

זוהי ההשפעה הפשוטה אך העמוקה של ברכה.

בין אם אתם אומרים משהו לפני ארוחה, אחרי רגע עוצמתי, או כשאתם רואים קשת בענן - אתם מתחברים למשהו. גדול בהרבה ממך.

אין קסם. אין ערובה. רק: אלוקים ברגע שלך.

בלוג זה מלווה את השיעור של הרב טוביה סרבר. מומלץ מאוד לצפות בשיעור המלא ביוטיוב.

בתודה לרב טוביה סרבר על מתן השיעור ועל מתן משוב בבלוג זה.

שיעורים נוספים של הרב טוביה סרבר

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.