בס"ד

Bלפני ואחרי הר סיני

(מבוסס על ליקוטי שיחות, כרך 5, עמ' 86)

מה המשמעות האמיתית של קיום מצווה?
מהו א מצווה?
ומה ההבדל בין המצוות שלפני מתן תורה לבין אלו שאחריה?

כדי להבין זאת, נתחיל בפסוק מתוך שיר השירים:

“"כִּי נָחִיל רֵיחַ מַשְׁחָתֶיךָ הַטּוֹבִים שֶׁמֶן יְצוּק שְׁמֶךָ."”

חכמינו מסבירים ב מדרש רבה שפסוק זה אינו דימוי פואטי בלבד. הוא מתאר שני שלבים שונים בהיסטוריה ושני סוגים שונים במהות של מצוות.

המצוות שמילאו האבות מושוות ל נִיחוֹחַ.
המצוות שעם ישראל מקיים כיום מושוות ל שמן שנשפך.

הבחנה זו היא חיונית.

מה זה "ניחוח"?

ניחוח הוא משהו יפה, אבל מוגבל.
זוהי לא מהות של אובייקט, אלא רק השתקפות שלו.
וזה לא מחזיק מעמד. זה דוהה.

מבחינה רוחנית, פירוש הדבר שהמצוות שקוימות לפני מתן תורה, אפילו כאשר בוצעו על ידי האנשים הגדולים ביותר, הביאו רק... השתקפות של אלוקות אל העולם. שאלוהות לא נשארה משובצת במציאות הפיזית.

זו הסיבה שחכמינו אומרים שמצוות האבות לא הותירו קדושה מתמשכת בעולם החומרי.

העולם לפני מתן תורה

לפני סיני, הייתה גזירה שהפרידה בין רוחניות לחומריות. העולמות העליונים והעולם הפיזי לא היו מחוברים באמת.

דוגמה ידועה היא יעקב. הזוהר מסביר שיעקב קיים את מצוות הנחת תפילין. אולם, הוא לא עשה זאת עם קופסאות עור כפי שאנו עושים כיום. במקום זאת, בפרשת ויצא, הוא השתמש במקלות עץ שעיצב לצורך ריבוי צאנו. כשסיים, הוא זרק אותם. אך באופן מסוים, באמצעותם, הוא קיים בכך את מצוות הנחת תפילין.

מַדוּעַ?
כי הקדושה לא נשארה בחפץ עצמו. החומר לא עבר טרנספורמציה.

שירות מסוג זה התבסס על הבנה אישית ותובנה רוחנית. הוא היה מרומם, אך היו לו מגבלות.

גם אברהם חיפש את ה' דרך השכל. הרמב"ם, בראש ספר הלכות עבודה זרה, מתאר כיצד הגיע למונותאיזם אך ורק באמצעות הרהור. אולם התורה אינה מספרת לנו דבר על שבעים וחמש השנים הראשונות לחייו של אברהם. רק כאשר ה' מדבר אליו ישירות, התורה מתחילה את סיפורו.

כי לא משנה כמה גדולה תהיה ההבנה האנושית, אי אפשר להשוות אותה לרגע שבו אלוהים אומר "לך".“

הנקודה המהותית אינה מה שאדם מבקש מה', אלא מה שה' מבקש מהאדם.

מה השתנה בסיני?

בהר סיני, קרה משהו חדש לגמרי.

אמר ה' למשה: "אתה עולה ואני יורד".“

ההפרדה בין שמים לארץ הוסרה.

מאותו רגע ואילך, מהות האלוהות יכלה להיכנס לעולם הפיזי. לא כניחוח, אלא כשמן יצוק. לא באופן זמני, אלא לצמיתות.

זו הסיבה שתפילין כיום הן לא רק עור, אלא קדושה.
זו הסיבה שפעולה פיזית יכולה באמת לשנות את המציאות.

רעיון זה משתקף בברכה הנאמרת לאחר השימוש בשירותים, שם אנו מודים לאל "המרפא כל בשר ועושה פלאים". הרמ"א מסביר ש"פלא" זה הוא החיבור המתמשך של נשמה וגוף, רוחניות ופיזיות, הפועלים יחד.

איחוד זה הוא בדיוק מה שהתאפשר באמצעות מתן תורה.

ואיפה משתלבים בני נח?

הרמב"ם כותב כי גוי המקבל ומקיים בקפידה את שבע המצוות נחשב בין... אדוקי האומות וראוי לחלק בעולם הבא.

אבל הוא מוסיף תנאי קריטי: זה חל רק כאשר מצוות אלה מתקיימות כי ה' ציווה אותם בתורה, ומכיוון שמשה לימד אותנו שהם ניתנו במקור לצאצאי נח.

זה לא פרט טכני. זה הבסיס.

כי כאשר ניתנה התורה, החוק חודש. כל מה שהיה קיים לפני סיני קיבל את תוקפו רק דרך סיני.

זו הסיבה שאיננו גוזרים חובה הלכתית ממעשיהם של האבות. אנו לומדים מהם ערכים, אופי והשראה - אך לא מצוות.

מצווה קיימת רק במקום בו יש ציווי אלוקי.

השלכות מעשיות

מצוות שניתנו לבני נח וחזרו על עצמן לישראל חלות על שניהם.
אלה שלא חזרו על עצמם הוצאו מבני נח וניתנו אך ורק לישראל.

כמו כן, מצוות עשה מסוימות, אף על פי שהן בעלות ערך, אינן חובה על בני נח. דוגמה טובה לכך היא עצב השת: אותו אסור ליהודים לאכול, אך מותר לגויים לאכול.

לעשות טוב זה תמיד טוב.
אבל מצווה היא משהו מדויק יותר: קשר מצווה.

מהי הנקודה העיקרית היום?

עבור בני נח, המוקד אינו רק על איסורים - לא להרוג, לגנוב, לעבוד אלילים, לבצע מעשה זנותי, לאכול מחיה חיה, לגדף או לעוות את הצדק.

זה גם עניין של בניית חיים בעלי משמעות: צדקה, כיבוד הורים, הכנסת אורחים, צמיחה רגשית ואינטלקטואלית, חיים מוסריים ולמידה.

לא כדי להפוך ל"חיה טובה יותר", אלא פשוט כדי להפוך לאדם טוב יותר.

העולם נברא כדי להתעדן. משימה זו אינה מוגבלת לעם אחד.

מחשבה אחרונה

הרבי הזקן צעק פעם:

“"אני לא רוצה את גן העדן שלך.".
איני רוצה שעולמך יבוא.
אני רוצה רק אותך."”

השאלה, בסופו של דבר, היא זו:

האם חיים רוחניים הם רק ניחוח - מרוממים אך חולפים?
או שמא ניתן למזוג אותו בשמן - קשר אמיתי ומתמשך?

לפי הרמב"ם, כאשר מצוות מתקיימות כהכרה במתן תורה, קשר זה אמיתי. זה משנה את האדם, וזה משנה את העולם - לא רק בעתיד, אלא עכשיו.

בתודה ל הרב טוביה סרבר עבור השיעור והמשוב.



© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.