בס"ד

כיצד התחילה התנועה? ולאן היא הולכת?

א: רקע היסטורי

II: כמה מקורות תורה שבעל פה עיקריים, והשימוש במונחים אלה לאחר מכן

ג: כמה אבני דרך מודרניות, ומבט קדימה

חלק ב': כמה מקורות תורה שבעל פה עיקריים, והשימוש במונחים אלה לאחר מכן

ב משנה תורה, רמב"ם מלמד על נח (כלומר, לא יהודי) שמקבל את דבריו שבע מצוות ופרטיהם כפי שציווה ה' בתורה, דרך משה בהר סיני. בטרמינולוגיה של הרמב"ם, זהו “"חסיד (חֲסִיד) אומות העולם”  ("חסידי אומות העולם"). אלוהים גומל לנחים העוקבים אחר רמת קבלה ושמירה זו עם חלק בעולם הבא הנצחי.[1]

לעומת זאת, לאחר שניתנה התורה, אם נחאי מקיים את שבע המצוות רק משום שניתנו לנח, הוא אינו... חסיד אומות העולם. הוא עדיין מקבל פרס על שמירתו כ... גוי צדיק, אבל ברמה נמוכה יותר. הרבי מליובאוויטש לימד שראוי שאדם זה יקבל את התואר "בן נח". הסיבה לכך היא שהוא מקיים את שבע המצוות על אותו בסיס כמו שעשה את נח, אביו הקדמון. [2]. עם זאת, כיום זה נפוץ עבור חסידי אומות העולם להיקרא "בן נח", "בת נח" ו"בני נח".

נחאי הצדיק (אך לא ירא שמים) בקיום שבע המצוות הבסיסיות רק משום שניתנו על ידו, מתואר כ"חכם".[3] אותו הדבר חל על מי שמתבונן בהם רק על סמך הנמקתו האינטלקטואלית.

מקור המונח "נחיד"“

השפה האנגלית ידועה בנטייתה לקלוט מילים חדשות. בשימוש סטנדרטי, הכותרת "נח"אידיא,", עם הסיומת "-ide", לא היה נכנס לשימוש באופן טבעי בתוך השפה האנגלית. ובכל זאת, עכשיו זה אכן קרה, אז מה מקורו? ובאיזה הקשר צר יותר יש צורך להשתמש בו במקום "נחאי", שמשמעותו כל הלא יהודים?

בתחילת המאה ה-17, כמה מלומדים גויים אירופאים חיפשו מקורות תורה, הן מקראיים והן רבניים, כדי לספק מערכת של הלכה עברית (אמת עברית) שהיו חלים על כל הלא-יהודים. הם סברו שזה יכול להיות בסיס אידיאלי למשפט הבינלאומי. היו כמה משפטנים חלוצים ששקעו בנושא זה. הבולטים שבהם היו הוגו דה גרוט (15'83-16'45) בהולנד, וג'ון סלדן (15'84-16'54) באנגליה. כתביהם היו בשפה הלמדנית לטינית.

הוגו דה גרוט כתב דה יורה בלי אק פאסיס (על חוק המלחמה והשלום). בספר זה, הוא הציג את שבע מצוות נח כ... איוס ג'נטיום – חוק העמים.

סלדן חיבר יצירה מונומנטלית בשם De Jure Naturali et Gentium Juxta Disciplinam Ebraeorum (על חוק הטבע והאומות על פי משמעת היהודים).[4]  הוא גילה עניין אישי ואמוני עמוק הרבה יותר בחשיבות הרוחנית של שבע המצוות עבור לא יהודים. הוא למד את המסורת שבעל פה של שבע המצוות בתלמוד ובספר הרמב"ם. משנה תורה. הוא שילב עברית עם לטינית, והתייחס לעמים הגויים כאל נוחידרום, לצאצאי נח כְּמוֹ נוחידים, וללא יהודי כ ג'נטילי או א נוחיד. אנו רואים בבירור שהסיומת "-ite" באנגלית תואמת את השימוש בסיומת "-ides" בלטינית..

נוחידה ב החוקות של הבונים החופשיים

בתחילת שנות ה-1700, ד"ר ג'יימס אנדרסן, כומר סקוטי ומנהיג בונים חופשיים, חיבר החוקות של הבונים החופשיים. בו, הוא שיבח את נח כפטריארך עבור לא יהודים. במהדורה של 1738, הוא כתב, "בונה חופשי מחויב על פי כהונתו לציית לחוק המוסרי כאדם אמיתי". נוחידה,”"" תוך שימוש בצורה הלטינית של המילה, בה השתמש כמילה נרדפת למקבילה האנגלית, נוחיט. זה הפך כל כך פופולרי עד ש נוחידה ונחיטי הפכו למונחים נרדפים לבונה חופשי, למרות שהבנייה החופשית מכילה אלמנטים הסותרים מכמה עקרונות יסוד של שבע הדיברות.

"מבצע נח" קצר הימים של רבי אליהו בן מוזג

בסוף שנות ה-1800, רבי אליהו בן מוזג בצרפת חיבר חיבור המקדם מבוסס אמונה דרך ללא יהודים המתמקדת בקיום שבע המצוות שלהם בתורה. ספרו, שכותרתו ישראל והאנושות, לא פורסם עד 1914, שהייתה 14 שנים לאחר מותו.[5] בטקסט הצרפתי שלו, הוא השתמש במילה "“נחיזם” לדרך דתית המבוססת על "“נוחיד” חוק לגויים. הוא גם השתמש ב"“נוחיד” כמילה נרדפת לגוי.

הניסיון לפרסם את תורתו של הרב בנמוזג באירופה נעצר על ידי מלחמת העולם הראשונה. בתרגום לאנגלית שפורסם בשנת 1995, מילים אלו נשמרו עם האיות הזה.[6]

במהדורת שוטנשטיין של התלמוד בעברית ובאנגלית מאת Artscroll (1994), הטקסט וההערות באנגלית פותרים את הבעיה הדקדוקית באמצעות "“נוחי”"כשם עצם שפירושו "לא יהודי", ו-"“נח"” כתואר. כמה דוגמאות מהטקסט שלהם הן: "מצוות נח", "איסור נח", "חוק נח" וכו'.

בפורמט דקדוקי זה, צדיק גוי היה אומר, למשל: "“אני נחאי, מאחר שאני הולך אחר שבע מצוות בני נח" (או "דרך בני נח"). אף על פי כן, המילה בני נח (או נחידי) נכנסה לאנגלית ולשפות אחרות כתואר ללא יהודי שמקבל על עצמו ללכת אחר שבע המצוות. זה חל במיוחד על מי שמקיים אותן באדיקות כפי שהן ניתנו בתורה על ידי משה.

לבסוף, נזכיר כי בתלמוד ובטקסטים מאוחרים יותר של תורה בעברית, המונחים בני (אוֹ בני) נח ו בן נח תואמות ל נוחים ו נוחית באנגלית. עם זאת, מונחים אלה משמשים כיום במובן צר יותר על ידי אנשים רבים, ככותרים ללא יהודים הנוטלים על עצמם שמירה נאמנה של שבע המצוות. במילים אחרות, הם משמשים כמילה נרדפת לתואר "נח".

מאת ד"ר מיכאל שולמן ואנג'ליק סייבולטס

הערות שוליים

[1] רמב"ם, משנה תורה, חוקי מלכים ח:יא. למרות ששמירה אדוקה של שבע המצוות הכרחית לגוי כדי שיהיה לו חלק בעולם הבא, זה לבדו אינו מספיק. ראה את ההרצאה של הרבי מליובאוויטש, שכותרתו שני סוגי חובות בקודש בני נח.

[2] ליקוטי שיחות פסוק 26, יתרו שיחה #3.

[3] רמב"ם שם, לפי הנוסח התימני.

[4] באינטרנט וניתן לחיפוש מלא ב https://books.google.co.il/books?id=eoKInhkwdeMC

[5] אליהו בן מוזג, Israel et L'Humanite: Etude Sur Le Probleme De La Religion Universelle Et Sa Solution, (בצרפתית), 1914. ניתן לגשת לתוכן העניינים המקיף בצרפתית המקורית בתצוגת "קרא דוגמה" ב https://www.amazon.com/Israel-LHumanite-Probleme-Religion-Universelle/dp/B08H6RKM9S

[6] ישראל והאנושות, הוצאת פאוליסט, 1995.

נכתב וזכויות יוצרים © 20'25 על ידי ד"ר מיכאל שולמן ואנג'ליק סייבולטס

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.