בס"ד

פרשת השבוע מספרת על המצווה המיוחדת שקיבלו בני ישראל ערב יציאתם ממצרים: כל משפחה נצטווה לקחת הביתה טלה בעשירי לחודש ניסן, לשמור את הטלה בבית במשך ארבעה ימים, ובארבעה עשר בניסן לשחוט אותו ל'קרבן הפסח'. הטלה היה אחד האלילים המצריים. האם היהודי יכול היה לומר לשכנו המצרי שהוא שומר את הטלה בביתו במשך 4 ימים רק כדי לשחוט אותו לקרבן?

הטלה היה פסל כוזב מצרי. שחיטתו נועדה להדגים את הזלזול בעבודת אלילים מול כולם. כל השכנים המצרים באו ושאלו מדוע הם מחזיקים את הטלה בבית ומה הם מתכננים לעשות איתו. התשובה הייתה שהטלה יישחט ויוקרב. זה היה ייצוג מוחץ של חוסר האונים של פסל הכוזב שלהם, ובכך, ביטול הפסל המצרי.

אולם, הייתה מטרה נוספת ללקיחת השה, האליל המצרי: להעמיד את היהודים בניסיון! ולראות האם אמונתם באלוהים חזקה יותר מיראתם מפני עובדי האלילים המצרים; האם הם הולכים אחר אלוהיהם, גם כאשר הדרך מלאה סכנה ואי נוחות. ואכן, היהודים עמדו בניסיון היטב. הם ביצעו את המצווה באומץ ולא היססו לספר למצרים על מטרתם וכוונתם לשחוט את השה לקורבן. ולכן התורה אומרת שבזכות חוזק אמונתם ומסירותם למלא את מצוות הבורא, בני ישראל נגאלו ממצרים.

במובנים רבים, ישנה הקבלה בין התקופה ההיא, ערב יציאת מצרים, לבין התקופה בה אנו חיים כיום. לכן, כמו עכשיו, הדרישה מאיתנו היא לעמוד במבחן האמונה בה' ובמצוותיו, כהכנה לגאולה.

זה מסביר את הקשיים הרבים בדורנו, קשיים הן במובן הפיזי והן במובן הרוחני. ה' מצפה מאיתנו להתמודד עם קשיים אלה, תוך כדי גילוי הכוח העצום החבוי בנו. מצוות נח הראשונה היא לא לעבוד עבודה זרה. בדורנו, שבע מצוות נח הן המפתח לגאולה אישית, והן מצוות מוסריות בסיסיות המחייבות את כל האנושות. קיום חוקים אלה בוודאי יזרז את הגאולה השלמה.

מקור: ליקוטי שיחות כרך. עמוד אחד 127.

מאת הרב משה ברנשטיין

אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.