בס"ד

מָבוֹא

מטרת מאמר זה היא לבחון את השאלה האם גוי יכול ללבוש טלית במהלך התפילה, תוך התחשבות במקורות ההלכתיים הרלוונטיים. ממצא זה מעלה שאלות בנוגע למשמעות הטלית, מצוות הציצית והמגבלות החלות על גויים במסורת היהודית.

מהי ההגדרה של טלית?

מצוות הטלית מוזכרת בתורה, ב... במדבר טו:38-39):

38 ‘"דבר אל בני ישראל ואמרת להם ויעשו להם לדורותיהם ציציות בכנפי בגדיהם ויתמכו על כנפי כל כנפי פתיל תכלת.".לח  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִּגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת.
39 וְהָיָה לָכֶם לְצִיצָה לְרַאֲשֶׁר תִּרְאֶה בָּהּ וְזָכְרוּ אֶת כָּל מִצְוַת יְהוָה וְעָשִׂיתָם וְלֹא תְלַכְתֶּם אַחֲרֵי לִבְבֶּכֶם וַאֲחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם תּוֹעִים אַחֲרֵיהֶם;לט  וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֺת ד', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם.

לציצית, הציציות בפינות הבגד, יש משמעות סמלית ומעשית כאחד. שמונת החוטים וחמשת הקשרים, יחד עם הערך המספרי של המילה "ציצית" (600), מייצגים את 613 המצוות שניתנו לעם היהודי. מטרת הציצית היא שיהודי, כאשר הוא מביט בהן, יזכיר לו לקיים את המצוות ולא להטעות את ליבו או עיניו.1 2

שורש מצווה זו מוסבר ביתר שאת ב ספר החינוך (מצווה 3p6):

“"שורש המצווה מתגלה בפסוק: היא נועדה להזכיר לנו תמיד את כל מצוות ה'. אין תזכורת טובה יותר בעולם מאשר לענוד את חותם ה' על הבגדים שלובשים תמיד, כי אדם [תמיד שם לב] לבגדיו."”

האם בני נח יכולים לקיים מצוות אחרות וכך ללבוש טלית?

הרמב"ם כותב ב משנה תורה (חוקי מלכים, י', יא):

“"איננו מונעים מבני נח הרוצה לקיים אחת ממצוות התורה כדי לקבל שכר, ובלבד שיקיים אותה כראוי."”

ניתן להבין את ההצהרה הזו בשתי דרכים:

  1. פרשנות ראשונההמצוות המוזכרות הן רק אלו שמבחינה לוגית או מעשית הגיוניות לקיום, כלומר מצוות המציעות יתרונות חומריים קונקרטיים לחייו הפיזיים של האדם. המשמעות של "לקבל גמול" במקרה זה מתייחסת לגמול חומרי.
  2. פרשנות שנייההמצוות אליהן התייחסו הן כל המצוות שבתורה, למעט שמירת שבת ולימוד התורה (כפי שנאמר בהלכה הקודמת של הרמב"ם).

הפרשנות הראשונה מופיעה ב הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, בהתבסס על תשובתו של הרב משה פיינשטיין. 

הפרשנות השנייה נובעת מקריאתו הפשוטה של פירוש הרדב"ז על הרמב"ם, שם הוא קובע:

“"ואם הוא רוצה לקיים את המצווה במחשבה שהוא מצווה (על ידי ה'), איננו מרשים לו לעשות זאת. רק אם הוא מקיים אותה כדי לקבל שכר כמי שאינו מצווה, אך עושה אותה בכל זאת."”

דעה זו נתמכת על ידי ספר מצוות השם מאת הרב יונתן שטייף.

הרדב"ז מוסיף:

“"אבל מצוות הדורשות קדושה וטהרה... אני מקפיד על כך ואיני מתיר אותן."”

חשוב להבין שהאנרגיות הרוחניות המופעלות על ידי מצוות הטלית (או כל מצווה אחרת) על ידי יהודי אינן מופעלות כאשר גוי מקיים את אותה מצווה (ראה ליקוטי תורה, שמיני עצרת, 83b ורש"י חכמה, שער ההלכה, ח"ד).

שימוש בטלית: האם זה אסור?

ה חתם סופר כותב (חידושים בתלמוד שבת קל"ט ע"ב):

“"אם מישהו מטיל ספק אם הוא יהודי או לא (למשל, במקרים של ספק לגבי גיור) ואינו יודע אם לשמור שבת, עליו ללבוש טלית עם ציצית ולצאת לציבור. בכל מקרה, אם הוא יהודי, אין בכך חילול שבת משום שזהו בגד. ואם אינו יהודי, זה אינו נחשב עבורו לבגד ואינו נראה כאילו שמר שבת."”

מכאן אנו יכולים לראות שאין איסור על גוי ללבוש טלית. אחרת החתם סופר לא היה מוצא פתרון זה לבעיה שהוצגה.

שימוש ציבורי לעומת שימוש פרטי בטלית

ניתן להבחין בין הקשר פרטי לציבורי:

בנוסף, ההלכה היהודית אוסרת לתת או למכור טלית ללא יהודי, נובעת מחששות המוזכרים בתלמוד מנחות מג ע"א.

המלצה מעשית

אם גוי מעוניין ללבוש טלית במהלך התפילה, מקורות הלכתיים מצביעים על כך שאין איסור מוחלט. עם זאת, מומלץ לפעול לפי ההנחיות הבאות: 

מַסְקָנָה

בעוד שגוי רשאי ללבוש טלית במהלך התפילה, אין זה מנהג שיש לעודד, אפילו בפרטיות. לבישתה בציבור עלולה לגרום לאי הבנות הלכתיות וחברתיות.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב טוביה סרבר ולרב תני ברטון על תרומתם ומשובם

מקורות והערות שוליים

  1. ציצית = 4600 10 80 10 80 = 600 + 8 + 5= 613 ↩︎
  2. שולחן ערוך קיצור פרק ט', א' ↩︎
  3. A מיניין הוא מניין של עשרה יהודים מבוגרים (באופן מסורתי גברים במנהג האורתודוקסי, וגברים ונשים בכמה קהילות לא אורתודוקסיות) הנדרשים לתפילות קהילתיות מסוימות ולחובות דתיות ביהדות. זהו המספר המינימלי הדרוש ליצירת קהילה לתפילה בציבור, כגון אמירת קדיש או קריאת התורה. הנוהג מדגיש את ההיבט הקהילתי של הפולחן היהודי ואת חשיבות ההתכנסות יחד לתפילה. ↩︎

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.