“"הִשְׁמַרְתָּ מְאֹד פַּן־לֹא תִּשְׁכַּח אֶת־הְבְּרִית אֲשֶׁר־כָּרַת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲתָךְ, וְעָשִׂיתָ לָךְ פֶּלֶת כָּל־כֹל אֲשֶׁר צִוָּךְ ה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים ד', כג).
הניסוח המקורי של הטקסט העברי כאן מעט מסורבל, משום שהוא עשוי לרמוז שה' ציווה עלינו לעשות אלילים. רש"י, בפירושו כאן, מבהיר שהביטוי "אשר צוה אותך ה' אלוקיך" פירושו במשתמע שהוא ציווה עלינו לא לעשות (אלילים).
ובכל זאת, הניסוח מסורבל, ויש קטע ארוך ממש לפני הפסוק שלנו שכבר מזהיר במפורש מפני עשיית אלילים (ראה פסוקים 15-19).
בגלל שיקולים אלה, ר' מנחם מנדל מקוצק מציע תפנית ייחודית לפסוק שלנו. הוא מציע שאנחנו מוזהרים לא לעשות פסל או אליל מהמצוות שנתן לנו ה'!
הוא מתכוון שלא כדאי לנו לקבל את הצורה החיצונית של המצווה כעיקרון של מה שאלוהים התכוון אליו. רחוק מלהגיד שהביצוע בפועל של המצווה אינו חשוב - הקוצקר קורא לנו לא להסתכל על המצוות בצורה שטחית. המצוות לא צריכות להפוך לאובייקטים של רשימת תיוג ומשמעת מכנית של ציות שבה אנו פשוט עוברים על התנועות ומקבלים את המצוות כמובנות מאליהן. עלינו לממש לא רק את אות החוק - אלא ללכת מעבר לאות החוק ולממש גם את רוח החוק.
“"חַרְתָּ אֶת-ה'..." (דברים ט', כ"ד).
זה בדרך כלל מובן כ"היית מרידה נגד אלוהים".
אבל ר' מנחם מנדל מרימינוב מציין שאסור להתעלם מהמשמעות המילולית. יש כאלה שמתרסים את ה' - הם מנצלים ומעוותים את ה' למען האג'נדה הרעה שלהם. כשהם עוטפים את עצמם בדת - הם למעשה סוררים את ה'.
מאת הרב מיכאל סקובק
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
Hebrew 
English 
Dutch 
French 
Spanish 
Italian 
German