התערבות אלוהית באמצעות תפילה מתמדת

בס"ד

מחשבה על פרשת טולדות 5785

בבלוג זה, נעקוב אחר מחשבותיו של נסיבות שלום ונראה עד כמה גדולה כוחה של התפילה, המבוססת עליה. בראשית כ"ה:כ"א

פסוק זה מספר לנו שיצחק התפלל, אך מעבר לכך, תפילתו הייתה עזה, כמעט כמו תחנון. במקום הפועל הרגיל להתפלל, אנו רואים כאן את הפועל להעתיר (וַיֶּעְתַּר), שפירושו "להתחנן".“

עוצמת תפילה זו משתקפת גם בדרך נוספת במילה לְנֹכַח, שמשמעותה לא רק "למען", אלא גם "ממש ממול". רש"י מסביר זאת כך: “"הוא עמד בפינה אחת והתפלל, בעוד שהיא עמדה בפינה השנייה והתפללה."” (בראשית רבה סג, ה).

יצחק ורבקה התפללו יחד לאלוהים, ותפילותיהם השפיעו. מעניין לציין ששמותיהם, יצחק ורבקה, יחד, הם בעלי ערך מספרי של 515, שהוא גם הערך המספרי של המילה תפילה. דבר זה מדגיש עוד יותר את כוחן של תפילותיהם.¹

מדוע התחינה הייתה כה עזה לאלוקים?

יצחק ורבקה היו נשואים מספר שנים אך טרם הרתו ילדים. שיטות טבעיות לא הציעו פתרון, שכן לשניהם היו בעיות פיזיות שהפכו את ההריון לבלתי אפשרי. לדברי בראשית רבה סג:ה, לדוגמה, לרבקה לא היה רחם, וב יבמות 64א, מוסבר שיצחק היה עקר.

אולם, יצחק רצה ילדים רק עם רבקה הצדיקה, וזה יכול היה לקרות רק באמצעות התערבות אלוהית. המגבלות הפיזיות של שניהם היו צריכות להשתנות, וזה דרש תפילה שהלכה מעבר לבקשות גרידא - זוהי תחינה לנס.

חפירת מנהרה

בעברית המקראית, חלק מהאותיות ניתנות להחלפה. למרות שזה מורכב מדי להסביר כיצד ומדוע זה עובד בפירוט כאן, ניתן להחליף את האותיות ע (עין) וח (חת). מושג זה קשור להבנת התפילה והאותיות בהן נעשה שימוש.

נסיבת שלום מתייחסת לזוהר, המסביר שהמילה וַיֶּעְתַּר (ויתר) קשורה למילה וַיֶּחתַּר (ויכטר), שמשמעותה "חפירה". רבי לוי משווה זאת ב בראשית רבה סג:ה לבן מלך שחופר מנהרה כדי להגיע לאוצר בעוד המלך חופר מהצד השני כדי לעזור לו. תחינתו של יצחק גרמה לאלוהים להגיב בחיוב, ורבקה הרתה.

זה מלמד אותנו שלמרות שאלוהים מחליט מה טוב עבורנו, לפעמים עלינו להתחיל "לחפור את המנהרה" - על ידי עבודה, תפילה ותחנונים - כדי למשוך את חסדו אלינו.

חובת תפילה עבור לא יהודים?

יש ויכוח האם לא יהודים חייבים להתפלל. רבי ניסים גאון² נראה כי הדבר מרמז על כך, כפי שעולה מדבריו:

“"לא כל שבע החוקים ונגזרותיהם דורשות התגלות. לדוגמה, החובה להכיר באלוהים, לציית לו והחובה לשרתו - כולן רציונליות וניתנות לגזירה הגיונית."”

מצד שני, רבי משה פיינשטיין סבור שבן נח אינו חייב להתפלל. באגרות משה, אורח חיים ב', כ"ה, הוא כותב:

באשר לשאלה האם בן נח מחויב בתפילה, ברור שאינו מחויב, משום שתפילה אינה מנויה בין המצוות שבני נח נצטוו, כפי שמופיע בסנהדרין נב ע"א, וגם הרמב"ם לא מוזכרת בפרק ט' של חוקי מלכים, שם הוא מפרט את המצוות שבני נח נדרשים לקיים.   

עם זאת, הרב פיינשטיין ממשיך ואומר שלמרות שבן נח אינו חייב להתפלל, הוא או היא מקיימים מצווה כאשר הם מתפללים לה' יתברך. דבר זה נתמך על ידי הפסוק מישעיהו נ"ו, ז': “"כי ביתי בית תפילה יהיה לכל העמים".” רש"י מסביר שזה חל לא רק על ישראל אלא גם על הגרים. הרב פיינשטיין טוען שהמונח גרים כאן לא מתייחסים רק לגיורים יהודים, אלא גם לגויים המקיימים את המצוות המוטלות על בני נח. זה מספק הוכחה מפורשת לכך שלמרות שהם פטורים ממצוות תפילה, כאשר הם מתפללים, הם זוכים בשכר של מצווה.³

בין אם זה חובה ובין אם לאו, זה נובע באופן הגיוני מהמצווה להאמין באלוהים ולא להסתמך על כוחות אחרים, דבר שניתן לראות כאיסור על חילול הקודש. כפי שקובע הרב משה ויינר ב... הקוד האלוהי:

“"החלק העיקרי של שירות זה - לעבדו - של הלב והנפש הוא תפילה. למרות שתפילה, ברכות ושבח לאל אינם נדרשים באופן מוחלט עבור לא יהודים, מכיוון שהם לא נצטוו במפורש בתורת נח, הם בכל זאת חובה שכלית."” ⁴

השראה מיצחק ורבקה

סיפורם של יצחק ורבקה, תפילתם העיקשת והתערבותם האלוהית שבאה לאחר מכן משמשים לנו תזכורת רבת עוצמה כיום. בין אם אנו מתמודדים עם אתגרים או שיש לנו רצונות שרק אלוקים יכול למלא, דוגמתם מראה שתפילה עיקשת וכנה יכולה לפתוח את השמיים. יצחק ורבקה היו מאוחדים בתחנוניהם, וגם אנחנו יכולים לפתח קשר עמוק עם אלוקים באמצעות תפילה, בידיעה שהוא תמיד ייתן לנו את הטוב ביותר עבורנו, כשם שהמלך עוזר לבנו למצוא את האוצר.

הבה נלך בעקבות דוגמתם ולא רק נתפלל בעת צרה, אלא תמיד נשמור על קשר פתוח עם אלוקים, כדי שתחנונינו יובילו לברכות אלוהיות.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו

מקורות

1.  לקוטי הלכות ח', עמ' לגא-לגב – מקור תורת רבי נחמן, מהדורת ברקוביץ עמ' 204
   ↩︎
2.  עיין בהקדמה למסכת ברכות של רבינו נסים גאון. ↩︎
3. שיעור של הרב תני ברטון: החובה האינטלקטואלית להתפלל
   ↩︎
4. הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, חלק א', נושא 6, מהדורה רביעית עמ' 80 ↩︎

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.