בס"ד

מחשבה על פרשת קי טייצי 5785

קריאת התורה לרחמים, אפילו כלפי אויב

עַל דברים כב:ד

וכוחו של טוב לב, גם כשזה לא נוח

4 לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתחבאת מהם עזר תעזור לו להקים אותםד לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ.

במבט ראשון, פסוק זה מדברים כ"ב, ד' נראה פשוט: אם תראה כי בהמת רעך נפלה, עזור. אך כפי שקורה לעתים קרובות בתורה, מתחת לפני השטח מסתתרת מסגרת מוסרית עמוקה יותר. מה שנראה כהוראה מעשית חושף מסר עמוק - לא רק על האופן שבו אנו מתייחסים לבעלי חיים, אלא גם על האופן שבו אנו מתקשרים עם אנשים אחרים, אפילו עם אלה שאולי איננו אוהבים.

דאגה לבעלי חיים - ולאנשים, אפילו לאויב שלך

הפסוק אולי נראה כאילו עוסק ברווחת בעלי חיים, אך פרשנים קלאסיים מציינים שהמצווה אינה עוסקת רק (או אפילו בעיקר) בחמלה כלפי בעל החיים. על פי ספר החינוך (מצווה פ), זה גם על מניעת הפסד כלכלי לבעל החיה.

אבל הנה משהו בולט: ב שמות כג:ה, ניתנת פקודה דומה, אך הפעם היא מתייחסת ספציפית ל החיה של אויבך:

“"כי תראה את חמור שונאך נופל תחת משאו, לא תעבור; עזרת תעזור לו בו".” (שמות כג:ה)

צ'יזקוני מציין את ההבדל בניסוח: בספר דברים, זה מדבר על שלך אָח’החיה של, אבל בספר שמות, זה שלך אוֹיֵב’למה השינוי?

רבינו בחיי מציע תובנה יפה: כשאתה עוזר למישהו ששונא אותך - או למישהו שאתה מתרעם עליו - מעשה טוב לב זה יכול לתקן את מערכת היחסים שלך. אוֹיֵב הופך להיות שלך אָח. מעגל של ניכור נשבר על ידי מעשה פשוט של עזרה.

יותר מנטל - הזדמנות לחיבור

רמב"ן מדגיש שמצווה זו נושאת גם חִיוּבִי ו-א שְׁלִילִי מצווה: אתה חוֹבָה עזרה (חובה חיובית), ואתה אסור להסיט את המבט (איסור שלילי). אי עזרה אינה רק החמצה - זוהי עבירה.

רש"י מוסיף שהפסוק אומר שעליך לעזור "“איתו,", כלומר גם בעל החיה חייב להשתתף. אינך מצופה לשאת בנטל לבד. זהו שיעור חשוב: עזרה אינה התערבות - זוהי שותפות.

קריאה מעמיקה יותר: האדם שנפל

ה הרבי מליובאוויטש (ליקוטי שיחות, כרך ב', עמ' 633) מציע פרשנות אלגורית לפסוק:

“"אלוהים לא היה מראה לך את הסתיו הזה אם לא היית זה שנועד לעזור לו להרים אותו."”

זה רעיון נועז ומעצים: ראית את זה, אז אתה יכול לעזור.

אבל מה אם העזרה שלך פוגעת בהם?

הנה האתגר: איך עוזרים למישהו בלי להיתפס כשיפוטי - או גרוע מכך, להחמיר את המצב?

  1. התחל עם כבוד – בקשו רשות. "האם אוכל לעזור לך עם זה?" הולך רחוק יותר מ"תן לי להגיד לך מה לעשות".“
  2. היו נוכחים, לא דוחפים - כפי שמציין רש"י, הפסוק אומר שעליך לעזור “"איתו"”, כלומר גם הבעלים חייב להשתתף. אם הוא מסרב ואומר "אתה המצווה - לך ועשה זאת בעצמך", אינך מחויב לעזור לבד (בבא מציעא לב, א). עזרה פועלת רק בשותפות, לא בשליטה.
  3. בדוק את המניעים שלך האם אתה מרים אותם למעלה, או מרים עַצמְךָ על ידי כך שהם נראים טובים מהם? עזרה אמיתית מגיעה מחמלה, לא מאגו.
  4. התקרבות – כפי שמלמד רבינו בחיי: מעשה החסד שלך עשוי להיות תחילתה של ריפוי מערכת יחסים שבורה. עזרה בהרמת נטל עשויה גם להסיר טינה, אי הבנות או טינות ישנות.[1] .

לסיכום

דברים כב:4 אינו עוסק רק בבעלי חיים או במקרי חירום בצד הדרך. זוהי קריאה יומיומית ל אמפתיה, ענווה וחיבור מחדש. זה שואל אותנו:

תשובת התורה היא כן.
אפילו אויבך יכול להפוך לאח שלך.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על המשוב


מקורות:

ליקוטי שיחות, כרך. 2, עמ'. 633

דברים כב:ד

שמות כג:ה

ספר החינוך, מצווה פ

חזקוני על דברים כב:ד

רבנו בחיי על דברים כב:ד

רמב"ן על דברים כ"ב:ד

רש"י על דברים כ"ב, ד'

בבא מציעא 32א


טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.