בס"ד

.

מָבוֹא

בלוג זה מבוסס על שיעור שנתן הרב טוביה סרבר, בהסתמך על תורתו של הרבי מלובביץ'. הוא בוחן את שני סוגי המזבחות בתורה וכיצד הם משקפים שתי דרכים בעבודת ה'.

שתי דרכים לעבוד את ה': מזבח הארץ ומזבח האבן

ב פרשת יתרו (שמות כ':21-22), אנו קוראים ציווי יוצא דופן מאת אלוהים:

“"עשה לי מזבח אדמה והקרב עליו עולותיך ושלמיך צאנך ובקרך בכל מקום אשר אזכיר את שמי באה אליך ואברכך ואם תעשה לי מזבח אבנים לא תבנה אותו מאבנים גזית כי חללתם אותם בהשתתפות כליך עליהם."”

במבט ראשון, פסוקים אלה נראים פשוטים: מזבח יכול להיבנות מאדמה או מאבן. אך תורת החסידות וחז"ל מגלים לקח עמוק: הם מייצגים שתי דרכים בעבודת ה'.

המזבח - סמל ההתרוממות

המזבח מייצג התרוממות רוח. בתקופת בית המקדש, הקורבנות היו עולים בעשן לשמיים. כיום, ללא קורבנות פיזיים, המזבח מסמל את האופן שבו אנו מרוממים את עצמנו, את רגשותינו, מילותינו ומעשינו, ומחזירים אותם למקורם האלוהי.

שני מזבחות - שתי דרכים

1. מזבח הארץ (מאזור אדמה)

מזבח זה הוא פקודה ישירה: “"עשה לי מזבח אדמה".”

האדם נקרא אָדָם רִאשׁוֹן כי הוא נוצר מ אדמה (כדור הארץ), אלא גם משום שהוא דומה ל-(אדם) הצלם האלוהי. מזבח האדמה מייצג לעבוד את ה' בדרך ישרה וטבעית – הדרך שבה הוא ברא אותנו.

זו הסיבה שהציווי הוא ללא תנאי: כל אדם חייב לעבוד את ה' כך.

זוהי הדרך הטבעית והישירה של עבודת אלוהים.

2. מזבח האבן (מצבאך אבונים)

מזבח האבן, לעומת זאת, מוצג בתנאי: “"אם תעשה לי מזבח אבן..."”

למה מותנה? אבן מסמלת משהו אחר לגמרי. ניצוצות אלוהיים ירדו אפילו לרמות הנמוכות ביותר של הבריאה - אפילו לאבנים חסרות חיים. כאשר אדם מועד, חוטא או אפילו נופל לעבודת אלילים, הוא שוקע לרמת ה"אבן" הזו.

לכן, מזבח האבן מייצג סוג אחר של שירות: תשובה – חזרה.

זו הסיבה שהציווי אינו אוניברסלי, אלא מותנה: הוא חל רק אם מישהו נפל.

לבנים כאבנים - בבל ומצרים

התורה מקשרת זאת ל... דור מגדל בבל. הם הכריזו:

“"בואו, נַנְהִי לָבְנִים וְנִחְרֹפֶן" (בראשית יא, ג')

הם השתמשו בלבנים במקום באבנים כדי לבנות מגדל של מרד ועבודת אלילים. בקבלה, א אֶבֶן מייצג א מִכְתָב – כשם שאבנים בונות בתים, אותיות בונות מילים. אנשי בבל עשו שימוש לרעה באותיות ואפילו בשמות האלוהיים לעבודת אלילים, שקרים והונאה.

מאוחר יותר, ה- דור מצרים אולץ לעבודת פרך עם "טיט ולבנים". תורת החסידות מסבירה שזה היה תיקון (תיקון) על חטאי בבל.

והדור שלנו? הרבי מליובאוויטש לימדו אותנו שאנחנו גלגול נשמות של אותם דורות ממש. משימתנו היא לתקן את מה שהם פגמו. כיצד? על ידי שימוש ב"אבנים" שלנו - המילים והאותיות שלנו - לא לשקר או שחיתות, אלא לתורה, תפילה, אמת ודברי חסד.

שתי דרכים לעבוד את ה'

מי אנחנו - ומה אנחנו יכולים לעשות?

אנו חיים בעידן שנקרא ה- “"עקבי המשיח"” – הדור האחרון לפני הגאולה. המדרש מלמד: “"משה הוא הגואל הראשון והוא האחרון"” (שמות רבה ב', ד'). מהותו של משה – התורה עצמה – היא זו שמעצימה את הגאולה הסופית.

ה הרבי מליובאוויטש הדגיש כי דורנו קשור לדורות בבל ומצרים. משמעות הדבר היא שאנו נושאים באחריות ובזכות הייחודית לתקן את חטאיהם רטרואקטיבית:

מַסְקָנָה

המזבח מלמד אותנו שישנן שתי דרכים קדושות לעבודת ה': הדרך הטבעית של האדמה, והדרך הטרנספורמטיבית של האבן. שתיהן קדושות, שתיהן מרוממות את העולם.

משימתנו כיום היא להבטיח שה"אבנים" שאנו משתמשים בהן - דיבורנו, מעשינו ומחשבותינו - יועמדו לשירות הקדושה. בכך, אנו לא רק מתקנים את טעויות הדורות הקודמים, אלא אנו מכינים באופן פעיל את העולם לביאת המשיח - יהי זכרו במהרה בימינו.

מקורות ומצגות פאוורפוינט

בלוג זה מלווה את השיעור של הרב טוביה סרבר. מומלץ מאוד לצפות בשיעור המלא ביוטיוב.

בתודה לרב טוביה סרבר על מתן השיעור ועל מתן משוב בבלוג זה.

שיעורים נוספים של הרב טוביה סרבר

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.