“"וְצִוָּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַחְתָּ לְךָ שֶׁמֶן זִית צָבֵר טְחוּץ לַמָּאוֹר לְהַדְלַקֵּשׁ הַנֶּרֶת תָּמִיד" (שמות כ"ז, כ').

על פי התורה שבעל פה, רק טיפת השמן הראשונה, הטובה ביותר, שנדחסה מכל זית, יכלה לשמש להדלקת המנורה (מנחות פו, ע"א). לעומת זאת, יתרת השמן בכל זית יכלה לשמש לקורבנות מנחה, מכיוון שלא דרשו את אותה דרגת טהרה. מדוע הפער?

כַּמָה הסבירו שאור המנורה מייצג את התורה (משלי ו', כ"ג), בעוד שמנחות המזון מסמלות קיום פיזי, פרנסה וצרכים חומריים.

כשמדובר בתורה ובחיפושים הרוחניים שלנו, עלינו להתאמץ ולשאוף לרמה הגבוהה ביותר האפשרית. אולם, כשמדובר בפעילויות החומריות שלנו, הדברים יכולים להיות טובים מספיק ואנחנו לא צריכים להתאמץ עד הסוף.

מאת הרב מיכאל סקובק

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.