“"דבר אל כל חכמי הלב אשר מלאתי אותם רוח חכמה ועשתם בגדי אהרן וקדשו אותו לעבדני" (שמות כח, ג).

מעניין שבכל כתבי הקודש, הלב נתפס כמקום מושב החוכמה. לדוגמה, "אמרתי אל ליבי חכמה גדולה קניתי מכל אשר היו בירושלים לפניי, ולבי ראה חכמה רבה ודעת" (קהלת א', ט"ז).

מהו מקור החוכמה? בפסוק מספר פרקים מאוחר יותר בספר שמות, אלוהים אומר, "...את לב כל חכם לב חכמה נתתי..." (לא, ו)

זה דומה לפסוק בספר דניאל (ב', כא) שאומר שאלוהים נותן חכמה לחכמים. התלמוד מדגיש שחכמה ניתנת רק לחכמים (שבת נה, א). שתי שאלות עולות מיד בראש:

(1) אם חוכמה ניתנת רק לחכמים, כיצד אדם רוכש חוכמה מלכתחילה ואז מקבל אותה מאוחר יותר? תשובות רבות הוצעו כדי לענות על שאלה תמוהה זו. הפשוטה ביותר עשויה להיות שהמפתח האולטימטיבי להשגת חוכמה הוא רצון אמיתי אליה. אנו רואים ששלמה קיבל את חוכמתו משום שזה בדיוק מה שהוא רצה ביותר בעולם הזה (מלכים א' ג':5-12).

(2) במדרש (קהלת רבה א') שאלה אחות רבי יוסי בר חלפתא שאין היגיון שה' ייתן חוכמה לחכמים, הם לא צריכים אותה. הגיוני יותר שה' ייתן חוכמה לאלה שאינם חכמים.

השיב החכם: דמיין שני אנשים שבאים אליך בבקשה להלוואה. אחד עשיר והשני עני. למי היית מעדיף לתת את ההלוואה - לעשיר או לעני?

היא ענתה, "האיש העשיר"‘

הוא שאל אותה מדוע, והיא ענתה, 'אם העשיר יאבד את כספי, תהיה לו דרך להחזירו, אבל אם העני יאבד את כספו, איך הוא יחזיר לי?'‘

אז הוא ענה: אינך שומע מה אתה אומר? אם ה' היה נותן חוכמה לטיפשים, הם היו יושבים ומהרהרים בבתי שימוש, בתיאטראות ובבתי מרחץ. במקום זאת, ה' נתן חוכמה לחכמים, והם יושבים ומהרהרים בבתי הכנסת ובבתי המדרש.

שיעור זה רלוונטי כל כך לזמננו, שבו יש לעתים קרובות ריבוי מידע אך לעתים קרובות מעט מאוד חוכמה והבנה.

מאת הרב מיכאל סקובק

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.