בס"ד

מחשבה על פרשת האזינו 5786

האזינו וארץ ישראל: מהבריאה ועד למשפט האל

התורה אינה מתחילה בבריאה במקרה. דברי הפתיחה שלה אינם מכוונים לאברהם, משה או עם ישראל, אלא לבורא שמים וארץ (בראשית א', א'). זוהי יותר מהקדמה; זוהי הבסיס לכל מה שיבוא לאחר מכן.

רש"י פותח את פירושו על בראשית א', פסוק א', בשאלה מפורסמת: מדוע התורה מתחילה בבריאה במקום במצווה הראשונה שניתנה לישראל? תשובתו חזקה ונצחית כאחד. אם אי פעם יטענו העמים שישראל גנבו את ארץ כנען, התשובה היא זו: כל הארץ שייכת לאל. הוא ברא אותה, הוא נתנה למי שרצה, והוא לקח אותה ונתנה למי שראה לנכון (רש"י על בראשית א', פסוק א').

עיקרון זה משתקף גם בשירתו של משה, האזינו.

משה קורא לשמיים ולארץ כעדים:

“"האזינו שמים אדבר תשמע ארץ דברי פי" (דברים לב, א'-ג').

לאחר מכן הוא מזכיר הן לישראל והן לגויים כי אלוהים בעצמו קבע את גבולות הגויים:

“"בְכִי נָתַן הַעֲלוֹן לְגוֹיִם נַחֲלָתָם... וַיְקַבֵּל גְּבוּלוֹת עַמִּים" (דברים לב, ח-ט).

במילים אחרות, אף אומה אינה מחזיקה באדמה בזכות עצמה. בסופו של דבר, אלוהים הוא בעל הארץ. הוא קובע היכן יושבות העמים ואיזה מקום תופס ישראל בתוכניתו.

האזינו מתאר לאחר מכן כיצד ה' הגן על ישראל "כאישון עינו" ונשא אותם כנשר נושא את גוזליו (דברים לב, י-יב). אפילו כאשר ישראל תועה ומוענשים על כך, בריתו של ה' עומדת בעינה. משמעתו לעולם אינה זהה לדחייה.

זהו הבחנה חשובה. ההיסטוריה של ישראל כוללת גלות, רדיפות וסבל, אך בשום מקום התורה אינה מלמדת שאלוהים נטש את בריתו עם עמו.

כשסוקרים את ההיסטוריה, מתגלה דפוס בולט. ישראל הותקפה בארצו. במהלך גלות בבל ורומא, העם היהודי חי מפוזר בין העמים, אך העוינות לא פסקה. במדינות רבות הם נרדפו, גורשו או נרצחו. המאה העשרים הוכיחה עד כמה נורא הגיעה שנאה זו לשיאה בשואה.

לאחר השיבה לארץ ישראל, רבים קיוו שלעם היהודי יהיה סוף סוף מקום בו יוכל לחיות בבטחה. אך גם זה לא שם קץ לעוינות. הסכסוכים נמשכו.

מַדוּעַ?

שאלה זו אינה רק פוליטית; היא גם רוחנית. "האזינו" מראה שהיסטוריה אינה עוסקת בסופו של דבר רק בכוח, גבולות או צבאות, אלא ביחסים בין אלוהים, עמו והגויים.

השיר מסתיים במשפטו הצדיק של ה'. לאחר שישראל הושפל וכוחו שלו נעלם, ה' מכריז שהוא עצמו יקום לעשות צדק:

“"כִּי יְדַק יְהוָה אֶת-עַמּוֹ... לִי נְקָם וְגָמוּל... דַּם עַבְדָיו יְקָם וְנִקֵּם בְצַרְבָיו וְכַפֵּר עַל-אַרְצוֹ וּעַמּוֹ" (דברים לב, לה-מג).

הוא שופט כל הארץ. הוא יודע את מניעיהם של בני האדם ובסופו של דבר ישפוט את כל העמים שממשיכים לגנות את ישראל שלא בצדק.

זהו אחד המסרים המרכזיים של "האזינו".

בסופו של דבר, ההיסטוריה העולמית אינה נכתבת על ידי מלכים, ממשלות או ארגונים בינלאומיים. היא מתפתחת תחת הנחייתו הריבונית של אלוהים. הוא קובע את גבולות העמים. הוא שומר על בריתו. הוא אינו שוכח את העוול שנעשה לעמו. והוא מבטיח שבסופו של דבר הצדק ינצח.

אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על המשוב

 

לעת עתה, זוהי הראשונה מבין האחרונות בסדרה שלמה של תובנות על פרשות.

אני עושה את זה עבור האתר כבר כמה שנים, והגיע הזמן למשהו חדש עבורי.

לאחר החגים, אתחיל לכן סדרת תובנות עבור בני נח המבוססות על פרקי אבות.


© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.