בס"ד
מחשבה על פרשת תרומה 5786
צדקה, כוונה ודרך בני נח
בפרשת תרומה, ה' מצווה דבר יוצא דופן:
“"הם ידאגו לִיטוֹל "לי תרומה" (שמות כה, ב).
התורה אינה אומרת "תן", אלא "קח". היפוך זה מגלה אמת עמוקה לגבי טבעה הרוחני של צדקה.
צדקה ובני נח: רמב"ם ורמב"ן
בקרב חכמי ישראל הקלאסיים, שתי גישות מסבירות את תפקיד הצדקה עבור בני נח:
- הרמב"ם מלמד שצדקה אינה חובה מפורשת בשבע מצוות נח. עם זאת, הוא מעודד אותה בתוקף כאחריות רציונלית ומוסרית, בדומה לאברהם, שלימד את ביתו לרדוף אחר "צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט; משנה תורה, חוקי מלכים י, י).
- הרמב"ן (הרמב"ן) סבור כי צדקה חל על בני נח. הוא מסביר שלמרות שצדקה אינה רשומה במפורש בין שבע מצוות בני נח, הסיבה לכך היא שחוקים אלה הם בעיקר איסורים, בעוד צדקה היא חובה מוסרית חיובית. על פי הרמב"ן, חובה זו יכולה לנבוע או כחלק מדינים, הדרישה להקים חברה צודקת (רמב"ן על בראשית לד, יג), או כאחריות מוסרית רציונלית הטבועה בהתנהגות אנושית (רמב"ן על בראשית ו, יג). גישה זו נדונה גם בליקוטי שיחות, כרך ה, עמ' 1413.
בלי קשר לגישה, שניהם מסכימים על נקודה אחת:
חברה שמתעלמת מהעניים והפגיעים לא יכולה להחזיק מעמד, כפי שמודגם בחורבן סדום.
“"יקחו לי תרומה"”
הפרשן אלשיך מסביר שכאשר אדם פשוט נותן מתנה למישהו בעל חשיבות רבה, הנותן נחשב למעשה למקבל. מדוע? משום שקבלת מתנתו של אדם מעניקה כבוד והתעלות רוחנית.
זו הסיבה שהתורה אומרת, “"יקחו לי תרומה."”
כאשר אלוקים מקבל את המתנה שלנו, אנו מקבלים הרבה יותר ממה שאנו נותנים.
אנחנו נותנים משהו פיזי.
אלוקים נותן משמעות, קרבה וערך רוחני.
רות ובועז: מי נתן למי?
רעיון זה מודגם בצורה יפה בסיפור על רות ובועז. כאשר רות חוזרת אל נעמי, היא אומרת:
“"שם האיש אשר עשיתי לו היום בועז" (רות ב', יט).
היא לא אומרת "מי עזר לי".“
חכמים למדים מכאן שהמקבל צדקה עושה יותר עבור הנותן מאשר הנותן עושה עבור המקבל.
בועז סיפק אוכל.
רות העניקה לו התעלות רוחנית וזכויות.
חשיבותה של כוונה נכונה
עבור בני נח, אסור לתת צדקה לעולם:
- לכבוד או להכרה
- מתוך אשמה
- להשיג כוח או שליטה
- לקבל שבחים או ברכות בתמורה
צדקה אמיתית ניתנת:
- כי אלוקים מבקש מאיתנו
- כי אנחנו רוצים לעזור לבנות עולם צודק ומוסרי
- ללא רווח אישי
כאשר כל אינטרס אישי מוסר, הנתינה הופכת לטהורה.
הנמען האמיתי
כאשר צדקה ניתנת בכוונה נכונה, קורה משהו יוצא דופן:
- אנחנו חושבים שאנחנו נותנים
- אבל האמת היא שאנחנו מקבלים
אנו מקבלים:
- אהבת האל
- חסד אלוהי
- עידון פנימי
- הגנה רוחנית
בדיוק כמו במשכן:
העם נתן זהב וכסף -
וקיבלו את המתנה יוצאת הדופן של אלוהים ששכן ביניהם.
מַסְקָנָה
צדקה אינה עסקה.
זהו קשר עם אלוקים.
עבור בני נח, נתינה היא דרך ל:
- ללכת בדרכי ה'
- לעזור ליצור עולם צודק ורחום
- רוממו את הנשמה
כשאנו נותנים אך ורק משום שה' מבקש מאיתנו,
אנחנו כבר לא רק נותנים -
אנחנו הופכים לנמענים האמיתיים.
מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על המשוב
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.