פעם נשאלתי מדוע אלוהים מרשה לאנשים לגדול ולהאמין בשקרים עליו. יש אנשים שמגלים מאוחר יותר בחיים שהם הלכו בדרך שגויה וחשים מרירות עצומה כלפי אלוהים. הנה תגובתי:

אני אף פעם לא מרגיש בנוח לנסות להסביר את דרכי האל, כי מי אני? יש לנו ספר שלם בתנ"ך שבו שלושת חבריו של איוב מנסים להסביר מדוע הוא חווה סבל כה מדהים. איוב לא יכול להבין מדוע אלוקים רחום מרשה לו להיענות בצורה כה נוראית. חבריו, לעומת זאת, "מבינים". לבסוף, אלוקים קוטע את החכמים הללו ואומר, "סלחו לי. מה אתם יודעים על ניהול עולם? היכן הייתם כשיסדתי את הארץ? האם אי פעם בחייכם ציווית את הבאת הבוקר או לימדת את השחר את מקומו?" (איוב לז-לט). הוא ביקש מישעיהו להעביר באופן דומה, "מחשבותיי לא מחשבותיכם..." (נה:ח-ט).

אבל בואו נחשוב קצת יותר על השאלה שלך.

לא רק שאלוהים אוסר על עבודת אלילים, הוא אוסר גם על רצח, אונס וחטיפה. אבל אנחנו יודעים שהחטאים הנוראיים האלה נעשים. מדוע אלוהים מרשה לאנשים להפר את רצונו? בואו נהיה ברורים. אנחנו רוצים לדעת מדוע אלוהים מרשה לאנשים לעשות את הדברים האלה. הוא לא עושה את הדברים האלה.

כידוע לכם, יהודים אוהבים לענות על שאלה בשאלה. (נראה שאפילו אלוהים עושה זאת גם כן. זוהי ה"תשובה" בספר איוב. אלוהים עונה לאיוב ולחבריו על ידי הצגת סדרה של שאלות בפניהם). כן, אלוהים מאפשר לנו לעשות דברים נוראיים ולעשות טעויות נוראיות בחיים. מדוע אלוהים הרשה לאדם זה לעשן במשך 35 שנה ולהביא סבל כזה על עצמו ועל משפחתו? מדוע אלוהים מאפשר לדאעש לבצע מעשי אכזריות מזעזעים? אז הנה השאלה שלי: האם הייתם מעדיפים לחיות בעולם שבו מעולם לא הייתה לנו היכולת לעשות רע? האם הייתם מעדיפים לחיות בעולם שבו אלוהים יתערב וימנע כל טעות שאנשים עושים בחיים?

הדבר היקר ביותר שנתן אלוהים לבני אדם היה בחירה חופשית. הוא לא יכול לאלץ אותנו לעשות טוב, לעזור לאחרים, להיות טובים. אלה לא היו התנהגויות מוסריות אם היינו בסך הכל בובות בידיו. בוודאי. אלוהים היה יכול ליצור בני אדם מתוכנתים כמו רובוטים שלעולם לא מפרים את רצונו. אלוהים היה יכול ליצור יצורים שלעולם לא שיקרו, רימו או רצחו. אבל בוודאי הייתה לו סיבה טובה לא לברוא אותנו כך. ואני חושד שרובנו, כשחושבים על כך בצורה מפוכחת, גם לא היינו מעדיפים לחיות חיים ללא יכולת בחירה.

כאשר סוחר סמים מנסה למכור לתלמיד תיכון כדורים, או נוכל נוכל לשכנע מישהו "להשקיע" איתה, או כומר מנסה לשכנע אחרים ללכת בעקבות הפנטזיות המגוחכות שלו - האם אלוהים צריך פשוט להטיל וטו על כל זה? האם באמת נעדיף לחיות בעולם שבו לעולם לא נוכל לעשות טעות. שבו יהיה בלתי אפשרי לעשות טעויות?

כשהייתי ילד, היה פרק של "אזור הדמדומים" שבו איזה אדם עלוב ומת ומוצא את עצמו בקזינו מפואר. מסביב, כל מה שהוא יכול לראות הן מלצריות חמודות המציעות משקאות ושולחנות קראפס, רולטה ומשחקי בלאק ג'ק. הוא מתחיל לשחק והוא מנצח. הוא מנצח שוב, שוב, שוב ושוב. אחרי כמה ימים של זה הוא סוף סוף מבין שהמקום בו הוא נמצא אינו גן עדן.

מחיר ההודאה בהיותנו אנושי הוא בחירה חופשית. אם אלוהים היה מכריח אותנו לאהוב אותו, זו לא הייתה באמת אהבה. אם אלוהים היה מכריח אותי לתת צדקה, לא אהיה אדם נדיב.

אם הייתי מגלה, לאחר שנים של אמונה במשהו שאינו נכון, שהוטעתי, לא הייתי כועס על אלוהים על כך שאפשר לי להתמיד בטעות הזו. הייתי כועס על האנשים שהובילו אותי לכיוון הזה. אבל בדרך כלל, האנשים שהטעו אותי הוטעו בעצמם. (אלוהים, כמובן, לוקח זאת בחשבון כשהוא שופט אותנו. חכמינו מדברים על מקרה של יהודי שנחטף כילד וגדל ללא ידיעת חוקי התורה. ברור שהוא/היא לא יישא באחריות בפני אלוהים על אי-ציות לתורה.) האשמה האמיתית טמונה באלה שידעו במקור את האמת ובחרו ללכת בכיוון שלהם.

אני יודע שביצעתי אינטלקטואליות של נושא רגשי מאוד. אפילו אם אפשר להסביר לילד מדוע הוא נענש בחומרה על ידי הוריו, והילד הבין - זה עדיין כואב. אני בטוח שגם אם אנשים יכולים להגיע למצב שבו הם לא רואים את ה' אחראי על טעויותיהם, זה לא גורם לכאב של ההתמודדות עם התחושה של בזבוז שנים מחייהם להיעלם. אבל המתנה הגדולה האחרת שה' נתן לנו היא היכולת להשתנות. בתורה זה נקרא תשובה.

תשובה יכולה לעזור לנו לא לחיות חיים של מרירות ודיכאון לאחר שהבנו שטעינו. חכמינו אומרים שאם אנו חוזרים בתשובה מתוך אהבה, אז טעויות העבר שלנו הופכות לזכות. זה דומה לרעיון שאחרי שעצם נשברת ומתרפאת - היא מתחזקת. שמעתי פעם סיפור יפהפה ממישהו שגדל בניתוק מוחלט מהאמת. הוא פגש מישהו מאוחר יותר בחייו שאמר שלמעשה יש לו יתרון גדול. "מה זה יכול להיות?" נאמר לו שכולנו מחוברים לאל. כך אנו יורדים מהמסוע. אבל אם הקשר הזה אי פעם נחתך או נשבר, ואנחנו קושרים אותו מחדש - הוא מתקצר. או, כפי שמלמדים חכמינו: במקום שבו עומד אדם שחוזר בתשובה, אפילו צדיק גמור אינו יכול לעמוד.

מאת הרב מיכאל סקובק

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.