בס"ד

התעמקו בנבואה האניגמטית של זכריה י"ב, י', וחקרו את זהותה של הדמות הנוקבת ומתאבלת עליה. באמצעות ניתוח מדוקדק והבנה הקשרית, אנו מבקשים לחשוף את האמת מאחורי קטע מקראי עמוק זה.

טֶקסט

זכריה י"ב 10

וְשְׁפִּיקְתִּי עַל-בֵּית דָּוִד וְעַל-יוֹשְׁבֵי ירושלים רוח חן ותחנונים וְהֵם יְשִׁיבוּ. תסתכל עליי אשר דקרו, ויתאבדו עליו כמתאבל על יחידו, ומררו עליו כמרר על בכורו.

השאלה החוזרת ונשנית בקרב נוצרים נוגעת לזהותו של האדם המוזכר על ידי הנביא זכריה בפסוק זה. נראה הגיוני לשאול על זה שמנוקב ומכונה הבן הבכור היחיד.

בואו נעמיק בטקסט העברי:


8 ביום ההוא יגון ה' על יושבי ירושלים והיה כדוד, המכשיל בהם ביום ההוא, ובית דוד יהיה כאל, כמלאך ה' לפניהם.		 בַּיָּ֣וֹם הַה֗וּא יָגֵ֚ן ד' בְּעַד֙ יוֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִ֔ם וְהָיָ֞ה הַנִּכְשָׁ֥ל בָּהֱֶם בַּיּוֹ֥וֹם הַה֖וּא כְּדוּבוּד. כֵּֽאלֹהִ֔ים כְּמַלְאַ֥ךְ ד' לִפְנֵיהֶֽם

9 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶבְקַשֵּׁר לְהַשְׁמַת אֶת כָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָיִם.		 וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲבַקֵּ֗שׁ לְהַשְׁמִיד֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִֽם:

10 וְשְׁפְכִי עַל-בֵּית דָּוִד וְעַל-יוֹשְׁבֵי ירושלם רוח חן ותחנונים וְשִׁבוּ אֵלַי כִּי דְקָרוּ וְסַפְּדוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר סַפֵּד עַל-יְחִידוֹ וּמַרְרוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר מַרְרוּ עַל-בְּכוֹרוֹ׃.		 וְשָׁפַכְתִּי֩ עַל־בֵּ֨ית דָּוִיד וְעַ֣ל | יוֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלַ֗םִ ר֚וּחַ חֵן֙ וְתַ֣חֲנוּנ֔ים וְהִבִּ֥יטוּ אֵל֖י אֵ֣ת אֲשֶׁר-דָּקָ֑רוּ וְסָֽפ֣ד֣ו עָל֗יו עַל־הַיָּחִ֔יד וְהָמֵ֥ר עָלָ֖יו כְּהָמֵ֥ר עַֽל־הַבְּכֽוֹר

11 ביום ההוא יהיה אבל גדול בירושלים ככאבל חד דרימון בעמק מגידון. ביום ההוא תהיה גדולה הסבה בירושלים ככאבל חד רימון בערבת מגידון.		 בַּיָּ֣וֹם הַה֗וּא יִגְדַּ֚ל הַמִּסְפֵּד֙ בִּיר֣וּשָׁלִ֔ם כְּמִסְפַּ֥ד הֲדַדְרִמ֖וֹן בְּבִקְעַ֥ת מְגִדֽוֹן.
זכריה י"ב: ח'-י"א

עולה השאלה המרכזית: על איזה יום מדובר? אם נקרא את הפסוקים הפותחים של פרק זה, מתברר שבאחרית הימים ירושלים תהפוך למוקד של סכסוכים ומאבקים בין עמים לישראל. העיר תהיה אבן נגף לכל מי שינסה לתקוף אותה. הפרק כולו מדגיש שאלוהים יגן על עירו ויבטיח ישועה מאויביה.

אולם, ישועה זו לא תגיע ללא קרב עז. בקרב זה ייפול לוחם גדול וצדיק - לוחם עליו יתאבל העם, בדומה לאבל על המלך יאשיהו האהוב שמת בקרב נגד נכו מלך מצרים בעמק מגידו (העמק המקושר למלחמת גוג ומגוג באחרית הימים - דברי הימים ב' לה, כ"ה). העם יתעצב עמוקות על נפילתו של לוחם אהוב זה, וכפי שקורה לעתים קרובות כאשר אנשים מתאבלים או בהלם מאירוע, הם יפנו אל אלוהים. פניית הלבבות הזו אל אלוהים מבטיחה שאלוהים יעניק ניצחון לעמו.

הבלבול בקרב נוצרים נובע מכך שהתנ"ך הנוצרי מצטט באופן שגוי את הפסוק הזה ביוחנן י"ט 37, שם כתוב ב-KJV:

“"ועוד פסוק אחר אומר, הם יראו אוֹתוֹ את מי הם דקרו."”

בפסוק הזה לא אנשים מסתכלים על אלוהים, שמביא ישועה, אלא על זה שנוקב ומת!

הגיוני שאנשים בנבואת זכריה יתאבלו על הלוחם שנפל. נוצרים צריכים לשאול מדוע אנשים יתאבלו אם מדובר היה במישהו שקם לתחייה מן המתים, שכן לא תהיה סיבה להיות עצוב. האם האם האלמנה התאבלה כאשר אליהו הקים לתחייה את בנה בצרפת (מלכים א' י"ז: 17-23)? או כאשר אלישע הקים את בנה השונמית מן המתים, האם אמו התאבלה לאחר תחיית המתים הזו? (מלכים ב' ד': 8-37).

חשבו על כך שהאל יכשיר את הקרב שנערך על ירושלים לטובת ישראל. ירושלים תמשיך להתקיים, ותושביה ישכנו בבטחה. זה עומד בניגוד מוחלט לתקופה שעליה מדבר מחבר ספר יוחנן. באותה תקופה, ירושלים ובית המקדש נהרסו בסופו של דבר על ידי הרומאים, והעם יצא לגלות ארוכה.

נקודת למידה

  1. קוהרנטיות מקראית, הקשר והשפעת ציטוטים שגויים:

הבנת פסוק תנ"כי ספציפי מחייבת בחינה מדוקדקת של ההקשר הרחב שלו. הדיון בזכריה י"ב, י' משמש כדוגמה, ומדגים כיצד הפרשנות מושפעת מהפסוקים הקודמים ומהנושא המרכזי של אירועים אסכטולוגיים. בו זמנית, הוא מדגיש את החשיבות הקריטית של קריאה והבנה הקשרית של קטעי תנ"ך.

יתר על כן, שיקול זה משתרע על מקרים בהם פסוקים מהתנ"ך משולבים בברית החדשה, כפי שמודגם בזכריה י"ב, י', המצוטט באופן שגוי בספר יוחנן. לכן, עולה לקח חשוב: חיוני לאמת באופן עקבי טקסטים שהברית החדשה מצטטת מהתנ"ך בהקשרם העברי המקורי. זה מדגיש את החשיבות של הבטחת דיוק ונאמנות למשמעויות המקוריות בעת פירוש וציטוט של טקסטים קדושים.

מאת אנג'ליק סייבולטס

מקורות:
נגלה את המקרא כרך 1 חלק 6 מאת הרב טוביה זינגר

טקסט למכון ממרה

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.