בס"ד

מחשבה על פרשת ויצא 5785

מָבוֹא

בפרשת השבוע אנו נתקלים בחלומו המפורסם של יעקב, אשר טומן בחובו תובנות ופרשנויות משמעותיות. קטע זה ב... בראשית כ"ח משמש כנרטיב עמוק בעל שכבות של משמעות. הבה נבחן תחילה את הטקסט:

10 וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבַּאֲרַת שֶׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָן.י  וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה
יא וַיָּפַע אֶל־הַמָּקוֹם וַיִּשְׁבַּע שָׁם כָּל־הַלִּילוּן כִּי־בֹא הַשֶׁמֶשׁ וַיִּקַּח אֶחָת מֵאָבְנֵי הַמָּקוֹם וַיַּשְׁמֹשׁ תַּחַת־רֹאשׁוֹ וַיִּשְׁכַּב בָּמָּקוֹם הַהוּא לִשְׁנֶּה׃.יא  וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.
12 וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סוֹלֶם מְצוּמָן עַל־הָאָרֶץ וְרֹאשָׁו הַשָּׁמַיִם וְהִנֵּה מַלְאָכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בָּעָלָיו.יב  וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
13 וְהִנֵּה יְהוָה עֹמֵד עָלָיו וַיֹּאמֶר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וְאֱלֹהֵי יִצְחָק אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שָׁכַב עָלֶיהָ לָךְ אֶתְנַנָּהּ וְלַזַּרְעֶךָ׃.יג  וְהִנֵּה ד' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי ד' אֱלֹקִי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹקי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ–לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.

עזיבתו והכנותיו של יעקב

יעקב עזב את ביתו, בידיעה שעשו מודע לעזיבתו, ועשה עיקוף לאקדמיה של עיר, שם הסתתר לזמן מה. לכן, הוא "עזב" את באר שבע מיד, אך מאוחר יותר "הלך" לחרן.1

 יעקב היה ידוע כיושב אוהלים (בתורה)2 , מה שאומר שהוא חי חיים שהוקדשו כולם לעיסוקים רוחניים, מוגן מפני השפעות שליליות. אולם, כעת הוא נאלץ לעזוב את המרחב הקדוש הזה ולהיכנס לעולם שהיה ברובו חומרני ולא רוחני.

האקדמיה של אייבר לא הייתה רק מקום מסתור; היא שימשה כקרקע הכנה לאתגרים שעומדים בפניו בחרן ובמשק הבית של דודו לבן, שהיה ידוע לשמצה בחוסר יושרו ובאופיו האלילי של ביתו.3 4

האתגר במסעו של יעקב

יעקב הקדיש ארבע עשרה שנים ללימודים יומם ולילה באקדמיה לפני שיהיה מוכן להתעמת עם העולם הפיזי והחומרי. מעבר זה היווה אתגר משמעותי עבור יעקב, וסביר להניח שהוא חש תחושת מתח, מה שגרם לו לבקש את הגנת ה' בתפילת המנחה שלו.5 כפי שצוין בפסוקים 13-15, אלוהים הבטיח ליעקב את שובו בשלום והעניק לו ולצאצאיו ברכות.

חזון הסולם

בין הבקשה להגנת ה' לבין הבטחת ההגנה הזו, טמון חלומו של יעקב על הסולם. "נסיבת שלום" מעלה שאלה חשובה: מדוע היה חזון הסולם הזה הכרחי? האם לא די בכך שה' פשוט יספק ערובה להגנה? רש"י מרמז שיעקב ראה מלאכים שמשנים משמרות:


עלייה וירידה - כתוב תחילה עלייה ואחר כך ירידה. המלאכים שליוו אותו בארץ ישראל לא הורשו לעזוב את הארץ: הם עלו השמיימה ומלאכים שהיו אמורים לשרת מחוץ לארץ ירדו ללוותו (בראשית רבה ס"ח, יב).

שינוי זה אפשר ליעקב להרגיש בטוח, בידיעה שהמלאכים הללו יגנו עליו בארץ הלא נודעת.

רבי מפרש את חלום הסולם כמשמעותו שתפילותיו של יעקב עלו השמיימה דרך הסולם, מה שגרם לתגובה אלוהית בצורת ישועה שנשלחה אליו. כך, תפילתו של יעקב לעזרה והגנה נענתה, והבטיחה לו את ההגנה האלוהית שיקבל.

פירושים מגוונים לחלומו של יעקב

אבן עזרא על בראשית כ"ח, י"ב, א' – מציע נקודת מבט שונה על בראשית כ"ח, י"ב, א', וחולק על דבריו של רבי יהושע. הוא טוען שחלומו של יעקב מסמל שאין דבר נסתר מפני ה'. הסולם משמש כייצוג של הקשר בין שמים לארץ, כאשר מלאכים עולים לדווח על עניינים ארציים ויורדים כדי למלא את מצוות ה', בדומה ליחסים בין מלך לעבדיו.

עם זאת, הסבר זה עדיין מותיר אותנו בהרהורים על נחיצות החזון. ה"נתיבות שלום", כאשר מפורשת זאת, מוסרת כי הסולם המשתרע מן הארץ לשמים מדגים שניתן להשיג צמיחה רוחנית גם באמצעות פעולות יומיומיות. עלייה אפשרית לא רק באמצעות עיסוק בעניינים משמעותיים אלא גם באמצעות התמודדות עם משימות יומיומיות. חיוני להישאר על הסולם הקדוש, שמשמעותו להישאר בגבולות הקדושה. ירידה מהסולם עלולה להוביל לירידה מהירה, בעוד שהישארות עליו מאפשרת עלייה הדרגתית.

נתיב הצמיחה הרוחנית

אפילו בזמן פעילויות רגילות, ניתן להמשיך להתפתח מבחינה רוחנית. מה שחשוב ביותר הוא שמירה על קדושה במצבים כאלה. במקום להיגרר למטה על ידי דאגות חומריות, אנשים יכולים למנף את הרגעים הללו כדי להתקרב לאלוקים, מה שיאפשר להם בסופו של דבר לטפס בסולם ולהגיע לנקודה הגבוהה ביותר, שם נאמר "הנה אלוקים עומד בראש".“


סיכום: האתגר עבור לא יהודים

לא יהודים החיים בעולם החומרי הזה עשויים לפעמים להרגיש מוצפים. עולה השאלה: כיצד ניתן לבנות את חייו כך שיבטיח צמיחה רוחנית ויחזק את הקשר עם אלוהים בתוך אתגרים אלה?

אנו יכולים ללמוד מיעקב שהוא הכין את עצמו כראוי לפני שנכנס לעולם החומרי. לרוע המזל, הכנה זו לוקה בחסר לעיתים קרובות בקרב לא יהודים, שכן הם נולדים בדרך כלל לסביבה חומרנית ולא קיבלו חינוך התורני. עובדה זו מדגישה את החשיבות של המאמץ ללמוד את שבע מצוות נח, וחשוב מכך, להכיר היטב את ספר בראשית. דווקא ספר בראשית הוא זה שמלמד אותנו כיצד לפתח את תכונות האופי שלנו בהתאם לרצון ה'.

בנוסף, אנו רואים שיעקב פנה לתפילה. למרות שלא יהודים חלה חובה מוחלטת להתפלל - מכיוון שאין מצווה מפורשת בתורה של בני נח - יש להם חובה שכלית. לכן, על לא יהודי להתפלל בעקביות לפני ה', לבקש את כל צרכיו ולהודות ולשבח כפי יכולתו. כאשר אדם מתפלל בכנות ובכנות ככל האפשר, גם הוא יחווה "מלאכים עולים ויורדים" - תפילותיו ירומו אל ה', והתשובות יישלחו בתמורה.

מתורתו של הנתיבות שלום, אנו לומדים את החשיבות של הישארות בסולם הדרגות. עבור בני נח, הדבר כרוך בשאיפה לדבוק בדרך שבע מצוות בני נח ובמורכבויותיהן. כל רגע הרחק מדרך זו מגביר את הסיכוי לחזור לחיים שהכירו בעבר לפני קבלת שבע מצוות בני נח. ולא רק להתפלל בעת צרה, אלא תמיד לשמור על קשר פתוח עם ה', כדי שתחנונינו יובילו לברכות אלוהיות.



מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו

מקורות

  1. אלשיך על התורה, בראשית כח:י:א-י. ↩︎
  2. ראה בראשית כ"ה:כ"ז. ↩︎
  3. ראה בראשית כט:כה ובראשית לא:ז. ↩︎
  4.  ראה בראשית לא:יט. ↩︎
  5.  ביהדות, ישנם שלושה תפילות יומיות עיקריות, לכל אחד שם ומקור משלו. תפילות אלו מושרשת הן בקורבנות שהובאו בעבר בבית המקדש והן במסורות שנקבעו על ידי אבות ישראל. תפילת שחרית של אברהם (בראשית יט, כז), תפילת מנחה של יצחק (בראשית כד, סג) ותפילת ערב של יעקב (בראשית כח, יא). ↩︎

טקסטים מכון ממרא


© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.