חוקי המנחה דרשו להמליח אותן, אך לא היו בהן בצק שמרים או דבש (ויקרא ב':11-13).

מנחות המקדש היו אמורות להשפיע עלינו מבחינה רוחנית וגם לשקף את הצמיחה הרוחנית שלנו. שאור גורם לבצק לתפוח, לתפוח אותו. גם דבש משפר באופן מלאכותי את הטעם. בשני המקרים, התכונות האמיתיות של המזון מוסתרות.

מלח, לעומת זאת, מוציא את הטעם האמיתי של המזון. הוא מאפשר לו להתנסות במלואו. מוערך במקום להיות מעודן באופן מלאכותי.

מטרת התורה, כולל המנהגים במקדש, היא לשמש כזרז לצמיחה אמיתית כביטוי של העצמי הפנימי האמיתי שלנו. שינויים שטחיים אינם דבר שבשגרה.

מאת הרב מיכאל סקובק

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.