“"והודו את עונם ואת עון אבותם בבגדתם אשר בִּי... וגם אני אלך נגדם..." (ויקרא כו, מ-מא).
אם הם יודו על חטאיהם, מדוע עדיין יהיו ראויים לעונש? הבינה לעיתים מסבירה כי וידוי שאינו מלווה בתשובה אינו מתקבל. אנו רואים זאת בפסוק: "אם יודו על עוונם... בבגידה אשר עשו בי" - כלומר שהם לעשות את וידויים בתוך בגידתם, מבלי לחדול מחטאיהם.
וידוי מסוג זה כשלעצמו הוא חטא וראוי לעונש.
במהלך יום הכיפורים, אחד החטאים המוזכרים בוידוי, הרשימה הארוכה של החטאים המוודאים, הוא: החטא שעשינו לפניך עם הווידוי שבפה. משמעות הדבר היא שהווידוי הוגבל למילים שנאמרו, אך הוא מעולם לא התבטא בשינוי התנהגות. וידוי ללא חרטה הוא חטא בפני עצמו.
מאת הרב מיכאל סקובק
עקבו אחר הקישור לעוד "פסוקים מתנ"ך"“
עוד על הרב מיכאל סקובק
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.