כ"ו בסיון התשע"ג – 15 ביוני 2023
“"ארץ זבת חלב ודבש היא... אך העם אדיר מאוד והערים גדולות ומבוצרות..."”
כאשר משה עמד להוביל את העם היהודי אל הארץ המובטחת, הם ביקשו לשלוח תחילה קבוצת מרגלים מקדימה. אלוהים הסכים, ומשה הורה ל-12 המרגלים הנבחרים לקבוע את כוחם של תושבי כנען ואת איכות הארץ.
לאחר 40 יום, חזרו המרגלים, ועשרה מהם דיווחו (כנ"ל) שהארץ טובה, אך שהתושבים חזקים מאוד ועריהם מבוצרות מאוד. לפתע (פסוק 30), קטע אותם כלב והכריז: "נעלה מיד ונכבוש את הארץ, כי נוכל לנצח!" עשרת המרגלים, לעומת זאת, התעקשו שלא ניתן לכבוש את הארץ משום שאנשיה חזקים מדי (פסוק 31). קבלת הדיווח הקודר הזה חשפה את חוסר האמונה של האומה, ואלוהים גזר עליהם את מותם במהלך 40 שנות נדודים במדבר.
מאחר שה' אישר את משימת הסיור, קשה להבין את תגובתו החריפה להערכת המרגלים. בנוסף, מה עורר את התפרצותו החמורה של כלב לאחר הדיווח הראשוני על המרגלים? הם בסך הכל דיווחו על ממצאיהם.
המדרש מתאר את אלה שנואשו מהארץ כ"דור הפוך" (במדבר רבה ט"ז, ה). הרבי מליובאוויטש הסביר כי טעות המרגלים הייתה בהיפוך סדר הדברים שמשה ביקש מהם לקבוע.
משה התמקד בביצוע רצון ה' לכבוש את ארץ כנען, ולכן הורה למרגלים לדווח תחילה על כוחם של תושביה. כאשר המרגלים חזרו והחלו לתאר את איכות הארץ, חשד כלב כי עניינו מתמקד ביתרונות החומריים של כנען. הוא חשש שהם ישקלו את המאמץ והסכנה הנדרשים כדי לכבוש את הארץ מול התמורה הפוטנציאלית, ויחליטו שהפרויקט אינו כדאי. בתקווה לגזום אותם באיבו לפני שיפיצו את זרעי הספק שלהם בקרב העם, מיהר כלב להשתיק את המרגלים.
לאחר פרשת המרגלים מופיעה בתורה המצווה לחבר ציצית לפינות הבגד. הקשר בין קטעים אלה אינו רק קרבתם. התורה משתמשת בצורה כלשהי של המילה "לטור" אחת עשרה פעמים בתיאור משימת המרגלים. באופן משמעותי, התורה משתמשת באותה מילה כדי לתאר את השפעת ההתבוננות בציצית, "...לא תתעו (תעו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם..." (טו, לט).
לדברי הרב מנדל לויטס, התורה טוענת כאן שחטא הוא תהליך. לעתים קרובות מניחים שעינינו עסוקות במשהו, ואז ליבנו מתחיל לחפוץ בו. התורה טוענת, עם זאת, שהתהליך מתחיל בתוך ליבנו (הערכים הפנימיים ביותר), אשר קובעים את מה שעינינו מבחינות בו. שני אנשים רואים חפץ יקר ערך שאבד ברחוב; האחד מתייחס אליו כמצווה ומחפש למצוא את בעליו - השני רואה אותו ממלא את כיסיו.
הבעיה עם המרגלים נבעה מהאופן שבו הם ראו את ארץ ישראל. משה, כלב ועמיתו יהושע התמקדו ביישום תוכניתו של אלוהים עבור העם היהודי לכיבושה. לכן, דאגתם הייתה לקבוע את עוצמת מגיניה על מנת לגבש תוכנית התקפה. המרגלים האחרים ראו בארץ מקור פוטנציאלי לתועלת חומרית, ולכן התמקדו באיכויותיה.
מצוות הציצית פונה למרגלים ולכל הטועים כמוהם - הגישה משפיעה על התפיסה. אמונת המרגלים נשמטה, משום שהם הציבו את האינטרס האישי מעל רצון ה'. הציצית קוראת לנו להביט בהם, מושכת אותנו להרהר בדרך התורה, ומכוונת אותנו בעדינות לדמיין את העולם בהתאם לאלוהי.
מאת הרב מיכאל סקובק
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.