במבט ראשון, מה שלא נראה כמו שאלה מסובכת כל כך. היום הראשון של שבועות הוא ו' בסיוון ולכן היום בו ניתנה התורה.

במבט ראשון, שאינה נראית כמו שאלה מסובכת כל כך, זה היה בחג השבועות. אחרי הכל, סיימנו 49 ימים של עומר וכעת אנו ביום ה-50, יום השבועות, בו מציינים שלפני למעלה מ-3,000 שנה בהר סיני קיבל העם היהודי את עשרת הדיברות, אשר כללו את כל המצוות שבתורה. המנהג היהודי הוא ללמוד תורה ולקרוא את עשרת הדיברות בקול רם בליל ו' בסיוון (11-12 ביוני בשנת 2024). מכיוון שיום יהודי מתחיל בערב, הנחה הגיונית היא שהתורה ניתנה בו' בסיוון, תאריך זה הוא דעת הרוב המוזכרת בתלמוד. אך אם יש דעת רוב, יש גם מיעוט, הטוען שהתורה ניתנה בז' בסיוון. הפתרון הוא להסתכל על מה שהתנ"ך עצמו מזכיר כתאריך. עם זאת, בניגוד לפסח עצמו, שחל בו, לא ניתן תאריך לשבועות. שבועות הוא "בפשטות" היום ה-50 של העומר.

פסח מתחיל במוצאי י"ד לחודש ניסן:

וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַשֻל . הָעַרְבָּֽיִם׃

וְשָׁמְרְתָּהוּ עַד יְמוֹתָם יָם יָמוֹ לַחֹדֶשׁ הַזֶּה (ניסן) וְשַׁחְטוּ אוֹתוֹ כָּל-קְהֻלָּת יִשְׂרָאֵל בַּרְבֵּחַ (שמות י"ב, ו'). [1]

ביום ה-15 לחודש ניסן על העם להתחיל את הספירה.

וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה ֥בַע שַׁבָּת֖שֶׁו. תִּהְיֶֽינָה׃

ומיום אשר תביאו בו את ערום העולה ממחרת השבת (הוא יום ראשון של פסח) [2])—תספר שבעה שבועות. מלאו אותם. (ויקרא כג, טו) [3]

בניסן יש 30 יום ובאייר יש 30 יום, כך שהיום ה-50 הוא ו' בסיוון. נראה שזה סוף הדיון.

אבל בזמנים קדומים יותר, לחודשים לא היו ימים קבועים. ראש השנה נקבע על ידי ראיית ראש השנה. משמעות הדבר היא שחג השבועות יכול היה להיות גם בז' בסיוון - וזו הייתה דעת המיעוט. אחד החכמים שלימדו בתלמוד [4] שהתורה ניתנה בז' בסיוון הוא רבי יוסי. מכיוון שאיננו יודעים כמה זמן נמשך אותו חודש ראשון של ניסן או אייר, לכן איננו יודעים באיזה תאריך בסיוון ניתנה התורה.

ישנה מחלוקת בין החכמים האם אמר להם להתכונן ליומיים או לשלושה. ה' רצה לתת את התורה בו' בסיוון, אך משה ביקש יום נוסף להכנה. [5] שוב, זה מאפשר שמתן תורה התרחש בו' או בז' בסיוון. [6]

זה מזעזע. כיצד ייתכן שהתאריך הנכון של קבלת התורה אינו ברור? האם לא משה עצמו הוא שציין בפני העם שעליהם להטביע את התאריך הזה היטב בלבם כדי שלא ישכחו אותו?

וְהִשְׁמַרְתָּ אֶת־עַצְמָךְ ... לְמַעֲדָנָךְ לְפַן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאִיתָ עֵינֵיכֶם וְלֹא־יַמְעוּ מִלְּדְכֶם כָּל־יָיֶיךָ וְהוֹדִיעוּ לִבְנֶיךָ וּלְבְנֵי־בָנֶיךָ.

ביום אשר עמדת לפני אלוהיך ה' בחורב, אשר אמר יהוה אלי, קהל את העם אלי ואשמעם את דברי, למען ילמדו יראני כל ימי חייהם על הארץ, וילמדו כן את בניהם. (דברים יב, ט-י) [7]

ייתכן שנמצא את התשובה לשאלה מתי ניתנה התורה במקום שונה מאוד - אם כי לא באופן בלתי צפוי. כלומר, ב"שמע ישראל".

שמע ישראל ה' אלוהינו ה' לבדו.

ואהבת את אלוהיך ה' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.

קחו לתשומת ליבכם את ההוראות הללו אשר אני מצווה עליכם זֶה יום. (דברים ו', ד') [8]

אין יום אחד ספציפי שעולה מעל האחרים או חשוב יותר מהאחרים. בכל יום אנו מקבלים על עצמנו עול שמים - היהודים עם תרי"ג והנחים עם שבע המצוות - כדי לעבוד את השם.

תַקצִיר

דעת הרוב הייתה מכריעה, ומתן התורה נחגג ביום ו' בסיוון. כי גם אם בהיסטוריה התורה ניתנה ביום ז' בסיוון, כוונת השם הייתה במתן התורה ביום ו' בסיוון. [9]

אבל עבורנו, הרוצים לעבוד את ה', כל יום הוא מתן תורה. מי ייתן ונלך כולנו בדרכים שהוא מלמד אותנו בתורת החיים שלו.

מאת אנג'ליק סייבולטס

בתודה לד"ר מיכאל שולמן על המשוב

מקורות:

[1] שמות י"ב:ו'
[2] התלמוד דן בראיות שאין דרך לראות את "יום המנוחה" כמתייחס לשבת. ראה
תלמוד, מנחות סה ע"ב.
[3] ויקרא כג:ט"ו
[4] שבת פז ב'  
[5] שבת פז א
[6] מה קרה במתן תורה?
[7] דברים י"ב:ט-י' https://www.sefaria.org/Deuteronomy.4.9-10?lang=en&aliyot=0
[8] דברים ו':4
[9] שבועות: יום מתן תורה?

ראו גם את הבלוג בני נח ומתן תורה
ראו גם את המאמר מאתר AskNoah

בתודה לרב וו. ואן דייק על השאלה מעוררת ההשראה ולרב טאני ברטון על מציאת המקור החסר.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.