בס"ד
מה ההבדל בין "החטא המקורי" הנלמד בכנסייה לבין "היצר הרע" הנלמד ביהדות?.
מה ההבדל בין "החטא הקדמון" הנלמד בנצרות לבין "היצר הרע" הנלמד ביהדות.
בנצרות, מאמינים שאחרי שאדם וחוה בחרו לאכול מהפרי האסור (בראשית ג', ו'), מאותו רגע ואילך, כל צאצאיהם נולדים עם טבע מושחת. זה נכון חלקית, במובן שהיצר הרע קיים בתוך אנשים בניגוד להיותו דמות חיצונית, כמו הנחש. הנצרות מלמדת שכל אדם מאותו רגע נוטה מטבעו למרוד באלוהים ואינו יכול שלא לחטוא. זוהי טעות, משום שהיא מורידה מעצמו אחריות אישית. בקיצור, כשאנחנו ניצבים בפני הבחירה בין טוב לרע, טבענו נוטה אותנו לבחור ברע כברירת מחדל; זה ידוע גם כחטא קדמון. לפיכך, הנצרות מלמדת שחטא הוא מצב שבו בני אדם נמצאים מלידה. לשם כך, מצוטט לעתים קרובות תהילים נ"א, ה' (פסוק ז').
KJVהנה, בעון נוצרתי, ובחטא הרתה אותי אמי.
ממרה הנה, בעון ילדתי, ובחטא הרתה אותי אמי.
נבחן פסוק זה בהמשך בבלוג זה. ראשית, ברצוננו לציין שהיהדות, המבוססת על התנ"ך, אינה מאמינה שחטא הוא מצב בו אדם קיים. חטא הוא פעולה, מעשה/בחירה שגויה שאדם עושה. אנו רואים זאת, למשל, ב... בראשית ח':כ"א
| ...כי מחשבות לב האדם רעות מנעוריו... | …כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו … |
נטייה אינה מצב שבו אדם קיים, אלא בחירה המוצגת בפניו, אולי בחירה שמפתה אותו בקלות לבחור בטעות, אך בכל זאת בחירה. אלוהים מלמד, כפי שניתן לראות ב... בראשית ד':ז', למרות שזה עשוי להיות קשה, אדם יכול להתגבר על נטייה זו.[1]
| אם תעשה טוב, הלא יתרומם? ואם לא תעשה טוב, חטא ירבץ לפתח; ולך תשוקתו, ואתה תמשול בו.’ | הֲל֤וֹא אִם-תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵל֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔ו׃ |
זהו הבדל מהותי. בנצרות, אדם לא יכול באמת לעשות טוב, אבל ביהדות, השאלה נשאלת בפני הפרט איזו בחירה הוא רוצה לעשות, בחירה שהוא יכול לעשות כי היא קרובה לליבו, כפי שאנו קוראים ב... דברים ל':יד
| אֲבָל קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבְלִבְבֶךָ לְעַשְׂתָּהוּ. | כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ |
אבן עזרא מסביר על ספר דברים:
כי הלב הוא לב המצוות. המצוות הנוגעות ללב הן החשובות ביותר. בין האחרונות נמצאות המצוות להאמין באלוהים, לאהוב את אלוהים וכו'.
כאשר אדם מאמין באלוהים ואוהב את אלוהים, יהיה לו קל לבחור את הדבר הנכון.
ראה גם תהילים ל"ז:כ"ז
| סור מרע ועשה טוב ושכן לנצח | ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֗וֹב וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם׃ |
היצר הרע, או התשוקה הרעה, ביהדות נחשב למה שאלוהים ברא כדי לאפשר את חופש הרצון של האדם. העובדה שאלוהים ברא את הרע נמצאת ב... ישעיהו מה:ז
| אני יֹצֵר אוֹר וְאוֹרֵא חֹשֶׁךְ; אני עֹשֶׂה שָׁלוֹם וְאוֹרֵא רָע; אני ה' עֹשֶׂה כָּל־אֵלֶּה. | יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י ד' עֹשֶׂ֥ה כׇל־אֵֽלֶּה׃ |
האדם נברא בצלם אלוקים, וללא יצר הרע, בני האדם היו פשוט עושים את מה שהאל חפץ בו, בדומה למלאכים, ללא רצון חופשי. מלאכים נבראו "רק" כדי למלא משימה יחידה, כזו המגדירה את מטרת קיומם המפואר, אך המוגבל. עם זאת, רצון חופשי הוא חיוני לאנושות. רצון חופשי זה מאפשר לבני אדם לשרת את ה' מרצונם, ומקל על האינטראקציה בין ה' לאנושות. ה' מתגמל את אלה שמקשיבים לו ושואפים לשפר את העולם, ומעניק להם חיים. לעומת זאת, אלה שבוחרים להתנגד ל' בוחרים במוות, כפי שנאמר ב... דברים ל':יט
| אנכי מעיד בכם את השמים ואת הארץ היום כי נתתי לפניך את החיים ואת המות את הברכה ואת הקללה ובחר בחיים למען תחיה אתה וזרעך; | הַעִדֹ֨תִי בָּכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַתִּי לְפָנֶ֔יךָ בָּרָכֻּבָּֽהּ. בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ |
בני אדם יכולים לבחור בין חיים למוות, כפי שראינו ב דברים ל':יד.מנקודת מבטי כבני נח, בחירה זו נראית קלה יותר מאשר עבור יהודי. חוקי בני נח הם כולם מצוות הגיוניות, ועבור אלו המאמינים באלוהים, יש הבנה שאלוהים סיפק חוקים אלה כדי להבטיח שהעולם והחברה יישארו ראויים למגורים וצודקים. ההבנה שמצוות אלה ניתנו מאלוהית לרווחתו של האדם ולטובת החברה מקלה על הקפדה עליהן. אמונה באלוהים מעודדת אנשים להרהר לעומק על האינטואיציות המוסריות הבסיסיות שמהדהדות עם כל האנושות. זאת בניגוד למצוות יהודיות מסוימות שאולי לא נראות הגיוניות ומקוימות רק משום שה' מצווה אותן; לדוגמה, מדוע אסור ללבוש בגדים עשויים צמר ופשתן?[2]
אנו רואים מהאמור לעיל כי "החטא הקדמון" ו"היצר הרע" יכולים להיות קשורים בעיקר לרצון החופשי שיש לבני אדם, עם היכולת לבחור בטוב. היהדות מלמדת, בהתבסס על התנ"ך, שאנשים יכולים לעשות בחירות טובות, ולכן הם גם מסוגלים להבין את בחירותיהם השגויות ולהרגיש חרטה עליהן. לאחר מכן ניתן לבחור לפנות אל אלוהים ולבקש סליחה, כפי שעשה דוד המלך לאחר חטאו עם בת שבע, וקיבל מיד סליחה מאלוקים דרך פיו של נתן הנביא. ראה שמואל ב' י"ב:י"ג
| וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־נָתָן חַטָאתִי לַיהוָה וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד גַּם־ה' יִסְבַּר חַטָּאתֶךָ לֹא־תָּמוּת׃. | וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־נָתָ֔ן חָטָ֖אתִי לַד' וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד גַּם־ד' הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתֽךָ׃ לֹֽוא תּת׃ |
זה מאפשר לבני אדם להשתפר ולהגיע לצמיחה רוחנית.
הנצרות מלמדת שלמרות שבני אדם יכולים לבקש סליחה מאלוהים, הוא לא יעניק אותה. מכיוון שבני אדם חוטאים מטבעם, עליהם לקבל סליחה זו דרך מתווך. זוהי תפיסה מעשית של בני אדם שאינה נמצאת בשום מקום בתנ"ך. מכיוון שבני אדם חוטאים מטבעם בנצרות, הם בדרך כלל פחות נוטים לשפר את תכונותיהם; הם עשויים להיות נוטים יותר לקבל את מי שהם, מה שמוביל בדרך כלל לקיפאון רוחני. זה מעלה את השאלה האם אדם יכול להיות קפוא מבחינה רוחנית או רק מסוגל להתפתח או לדעוך. בנצרות, אנו נוטים יותר לראות ירידה. לשם המחשה, קחו למשל ירידה במשקל: אם אתם יודעים שאתם יכולים להגיע למשקל היעד שלכם, תעשו כל מה שצריך, אבל אם אתם מאמינים שלא משנה מה תעשו, אתם עלולים להתפנק בעוגייה נוספת, מה שיגרום לעלייה במשקל במקום לירידה.
בהיותי מרקע נוצרי, קבוצה שהתפצלה והאמינה בישועה ובגאולה האולטימטיבית של כל בני האדם, אני יכול לאשר שהנצרות נוטה להפוך אדם לעצלן מבחינה רוחנית. אני ואלו סביבי חיינו חיים שבהם הכרנו בטעויות שלנו ורצינו לשפר את עצמנו, אבל אף פעם לא באמת התחלנו כי זה נראה כמו מאמץ חסר תועלת. זה היה על קבלת מי שאתה והתמקדות בגאולה שלפניך... ביהדות, יש את התקופה שלפני ראש השנה (הזמן שבו העולם נשפט) שבה אתה עוסק באופן מודע בהרהורים על התנהגותך, מה עשית לא נכון בשנה האחרונה, וכיצד תשתפר בשנה הקרובה. תקופה זו של הרהור גם שימושית ומועילה מאוד עבור בני נח. בנוסף, ליהודים יש את תקופת ספירת העומר שבה הם עובדים על תכונות האופי השונות של האנושות. למרות שבני נח לא סופר במפורש את העומר, הוא עדיין יכול להשתמש בתקופה זו כדי לשפר את תכונות האופי שלו, דווקא משום שבמהלך תקופה זו, אפשר לנצל ביתר קלות שיעורים, אפליקציות וערוצי יוטיוב שונים הממקדים תשומת לב נוספת להיבט זה מהיהדות.
עכשיו אתם אולי אומרים, הכל טוב ויפה, אבל עדיין יש לנו תהילים נ"א היכן אנו קוראים:
| הנה, בעון ילדתי, ובחטא הרתה אותי אמי. | הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי וּ֝בְחֵ֗טְא יֶחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃ |
כאשר אנו רואים פסוקים בתנ"ך המלמדים שלבני אדם יש בחירה חופשית ושהם יכולים לעשות את הבחירה הנכונה, לא יכול להיות שיש פסוק המלמד את ההפך. חשוב להבין שמזמור זה נכתב על ידי דוד בנוגע לחטאו עם בת שבע. מבחינה פואטית, הוא מבטא הבנה של גודל חטאו. עם זאת, הוא פואטי, כשם שפסוקים ט' ו-י' הם פואטיים. כי מאז מתי אזוב מטהר, ומתי אלוהים שובר ממש את עצמות האדם?
“"“תנ"ך טהור ופשוט”"מצביע על כך שאם דוד היה אומר כאן פשוטו כמשמעו שהוא נולד בחטא, הוא היה עושה למעשה את ההפך מהודאה בחטאו. למעשה, הוא היה מטיל את האחריות על חטאו באלוהים. אחרי הכל, דוד כותב ב תהילים קל"ט:יג שזהו ה' אשר יצר אותו ברחם אמו.
| כִּי עָשִׂיתָ רְשִׁי, סְרִיתָנִי בְּרֶחֶם אִמִּי. | כִּֽי־אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי׃ |
אז בעקיפין, אלוהים יהיה הגורם לחטאו, מה שמזכיר לנו את סיפורם של אדם וחוה, שהעבירו את האשמה עד כדי כך שאדם למעשה האשים את אלוהים בחטא, שכן אלוהים הוא זה שנתן את חוה לאדם.
זה בדיוק מה שלימדו אותי כשהייתי עדיין נוצרי. זו הייתה אשמתו של אדם שחטאתי, וזו הייתה זכותו של אדם השני (ישוע) שאשוב להיות ללא חטא, ובכל מה שביניהם, לא היה הרבה מה לעשות או לשנות.
מי ייתן ונגיע להבנה שהיצר הרע קיים כדי להבטיח שנשתמש בבחירה החופשית שלנו לתקשר עם אלוהים דרך המצוות שהוא נתן לנו, 613 ליהודים ו-7 ללא יהודים, כדי שנלמד לבחור בחיים.
מאת אנג'ליק סייבולטס
מקורות והערות:
יוטיוב הרב טוביה זינגר: יהדות מול נצרות על חטא
ביוטיוב, התנ"ך הטהור והפשוט: האם נולדנו בחטא? | תהילים נ"א:ה
[1] אתם עדיי מאת הרב ישראל סי. בלומנטל
[2] הרבי מליובאוויטש מציין שלכל המצוות ה"לא" הגיוניות יש בסופו של דבר סיבה הגיונית, אך סיבה זו נסתרת לעיתים קרובות מאיתנו כבני אדם. המצווה היחידה שנראה שאין לה באמת סיבה הגיונית היא מצוות הפרה האדומה, המשמשת לטיהור כהנים שטמאו עקב מפגש עם גופה.
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.