בס"ד
בפרשת השבוע, פרשת אמור, אנו לומדים על שליטה בתכונת אופי חשובה - כעס. בן שלמית בת דברי, אשר בהתקף של סערה רגשית ומאבק בתוך המחנה, איבד שליטה על עצמו וחילל את שם ה'. חילול הקודש הוא אחת משבע מצוות נח הבסיסיות. אולם, המגדף לא ביצע שום מעשה פיזי, הוא ביטא קללה רק בדיבור, אז מדוע נענש בחומרה על עבירה שאינה כרוכה במעשה פיזי?
סיפורו של המגדף מלמד אותנו לקח חשוב על נפש האדם: כעס הוא תכונה הרסנית. חכמי התלמוד הזהירו מפניו.
“"מי שנופל בכעס כאילו עבד אלילים"”
למה? כי ברגע של כעס, אדם שוכח שיש בורא לעולם. כשמישהו פוגע בנו, או כשמשהו לא הולך כפי שתכננו, הנטייה הטבעית היא לכעוס על הסיבה החיצונית.
“"כועס - אפילו השכינה אינה חשובה לפניו" (נדרים כב ע"ב).
כעס מסנוור את עיניו של אדם מלראות את ההשגחה האלוהית, עד כדי כך שהוא מסוגל להגות מילים שלעולם לא היה חולם לומר בזמנים רגילים. השורש הרוחני של תכונת הכעס הוא חוסר מודעות לנוכחותו האינסופית של אלוהים בכל פרט ורגע בחיינו.
שלא כמו אומן בשר ודם שבונה כלי ומניח אותו (כמו נגר שבונה שולחן והשולחן קיים מכוחו לאחר מכן), בבריאת העולם הכוח המכונן חייב להיות נוכח בתוך הנברא בכל רגע. כאשר אדם מקלל את השם, הוא מבצע פעולה הרסנית מבחינה לוגית ורוחנית. הוא משתמש בפיו, בלשונו, באוויר בריאותיו ובכוח המחשבה - שכולם ניתנים לו באותו רגע ממש על ידי הבורא - כדי למרוד בו. מרד זה הוא למעשה מרד בחיים עצמם.
.
הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק ב', א') פוסק כי איסור עבודה זרה כולל גם אמונה באחדות השם ואין לייחס כוח עצמאי כלשהו לשום יצור אחר. כעס הוא תוצאה של מחשבה מוטעית שיש כוח נוסף בעולם מלבד ה'. לו יתברך אין "שותפים" בניהול העולם. המטרה היא להגיע לאמונה מעודנת שכל פרט בעולם מונהג רק על ידי ה'. עבור בני נח וגם עבור יהודים, המצווה לא לגלל את השם היא חוק יסוד. שליטה בכעס היא ה"גדר" המגנה על מצווה זו. אם אדם נתקל ברגע של כעס, עליו לנסות לעצור לרגע ולזכור: זהו רק מבחן שמטרתו להעלות אותי, "אין מלבדו".
מאת הרב משה ברנשטיין
מָקוֹר:
ויקרא כ"ד:י'-כ"ג. מסכת נדרים כ"ב ע"ב. אגרת הקודש (תניא), אגרת כה. הלכות עבודה זרה פרק ב':א'.
אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.