פרשת בלק תשמ"ה – חיים למען ה'

בס"ד

בלק (במדבר כב:ב-כה:ט )

חז"ל מספרים לנו שלבלעם היו כוחות נבואה מדהימים, שבמובנים מסוימים אף גדולים מאלה של משה. יחד עם זאת, היו לו תכונות אופי רעות רבות. כיצד יכולים שני גורמים מנוגדים אלה להתאחד באדם אחד?

התשובה היא שבלעם מעולם לא עבד כדי להגיע לרמתו. בניגוד לנביאים היהודים שהיו צריכים להגיע לרמות הצדקה הגבוהות ביותר כדי להשיג נבואה, בלעם קיבל את יכולות הנבואה שלו מבלי שזכה בהן. הוא ידע בבירור את האמת, שאלוקי היהודים הוא האל האמיתי היחיד, וששמירת התורה תביא את הגמול האולטימטיבי, אך הוא מעולם לא הפנים את האמיתות הללו ולכן לא היה מסוגל להתאים את התנהגותו להכרה האינטלקטואלית שלו.

עם זאת, אנו רואים מברכותיו לעם היהודי שהוא קיווה להשיג את הגמול הרוחני המצפה לצדיקים. בסדרת הברכות הראשונה שלו הוא הביע את רצונו: "תמות נפשי מות ישרים, ותהיה אחריתי כמוהו".(1)" האור החיים כותב שבלעם לא קיווה רק לקבל גמול מבלי שעשה מעשה צדיק, אלא שהוא התכוון "שכאשר יגיע יום המוות ישפר את דרכיו הרעות... הוא חפץ שבעת המוות יעשה..." תשובה "(שובו בתשובה) והיו כצדיקי הגויים." בלעם הבין שהוא חי חיי שקר ושהוא יסבול בעולם הבא, ולכן רצה לעשות תשובה, אך רק בסוף חייו.

האור החיים ממשיך עם תצפית מדהימה. "כמו כן ראיתי אנשים רעים שאמרו לי שאם הם יהיו בטוחים שאם הם יעשו זאת תשובה ואז ימותו מיד, שהם יעשו זאת, אך הם יודעים שהם לא יוכלו לשמור על שלהם תשובה לתקופה ארוכה יותר, משום שהמלך הטיפש והזקן (ה- יצר הרע, ", היצר הרע) שולט בהם." (2)

אנשים אלה, כמו בלעם, ידעו את האמת אך לא היו מוכנים לחיות לפיה, הם היו מוכנים רק למות לפיה. גישה כזו נראית טיפשית מאוד, אך באופן מסוים היא יכולה להשפיע על כולם. הרב חיים שמואלביץ מדגים נקודה זו(3): הוא מצטט מדרש הדן ברגעים שלפני קריעת ה... יאם סוף (ים סוף): זה מספר לנו שכאשר העם היהודי היה בים, כל שבט התווכח עם השני מי צריך להיכנס לים ראשון, איש לא רצה לעשות את הצעדים הגורליים הראשונים, עד שנחשון בן עמינדב נכנס ראשון.(4) רב שמואלביץ שואל, כיצד ייתכן שאיש לא רצה להיכנס לים? לאורך ההיסטוריה יהודים היו מוכנים לוותר על חייהם וחייהם של ילדיהם למען קידוש השם (קידוש שם ה'), כיצד ייתכן שהדור שראה את הנסים הגדולים של יציאת מצרים לא היה מסוגל להקריב את אותו הקורבן?

הוא עונה שאילו היו מצווים להיכנס לים כדי לוותר על חייהם, אז היו עושים זאת בשמחה, אך זה לא היה המבחן במקרה זה. אלא, "הם נצטוו להיכנס כדי להינצל, לקפוץ פנימה כדי לחיות". המשימה בים לא הייתה למות למען ה' אלא לחיות למענו. הרבה יותר קל לוותר על חייו למען ה' ואז להיות פטור ממצוות, מאשר להישאר בחיים ולהתמודד עם האתגרים שהחיים מציבים.

כיצד עיקרון זה רלוונטי לנו? הרב נח ויינברג ז"ל אמר שיש שאלה בסיסית שכל אחד צריך לשאול את עצמו: 'לשם מה אני חי, מהי מטרת חיי?' זו אינה שאלה כל כך קלה לענות עליה בצורה כנה - אדם עשוי להכיר בכך שמטרת החיים היא להתחבר לבורא, אך זה יכול להיות מושג מעורפל - ישנן דרכים רבות ושונות לעשות זאת, ולא כל כך קל למצוא תשובה ספציפית שתתאים למצבו ולכוחו הייחודיים של כל אדם. הרב ויינברג נתן הצעה אחת שיכולה לעזור להפוך את זה לקצת פחות מופשט. אדם צריך לחשוב למען מה הוא היה מוכן למות. לאחר מכן, עליו לומר לעצמו, 'אני רוצה לחיות בשביל זה'.‘

דוגמה טובה לכך היא הורות; כולנו היינו מוותרים מרצון על חיינו למען ילדינו, אך האם אנו מקדישים מספיק זמן ואנרגיה לחיות למענם. היה אדם שעבד שעות ארוכות בניסיון לפרנס את משפחתו. הוא אפילו עבד בימי ראשון. בכל שבוע בנו היה שואל אותו אם יש לו זמן לשחק איתו ביום ראשון, אך אביו תמיד היה עונה שהוא צריך לעבוד. שבוע אחד, הבן הנואש שאל את אביו, "אבא, כמה כסף אתה מרוויח ביום ראשון?" ענה לו האב המבולבל, והבן הציע לשלם לאב את כל מה שהוא בדרך כלל מרוויח כדי שיוכל להיות חופשי לבלות עם בנו! לסיפור הזה יש אירוניה עצובה; כל הסיבה שהאב עבד כל כך קשה הייתה כדי לתת לילדיו חיים טובים, אך הוא היה כל כך שקוע בעבודתו, שהוא החמיץ את הנקודה, הוא לא היה אבא לבנו.

דוגמה נוספת לכך היא גישתנו כלפי העם היהודי. יהודים רבים היו מוכנים לוותר על חייהם למען העם היהודי אם היו מאוימים בהרס פיזי או רוחני. אבל האם אנחנו מוכנים לחיות למען העם היהודי? האם אנחנו מקדישים זמן לעזרה לאחינו היהודים הזקוקים לכך? ישנם אלפי יהודים שאין להם מספיק אוכל על השולחן ומיליונים שאין להם מושג מהי היהדות. האם אנחנו מקדישים זמן מחיינו העמוסים כדי לעזור להם? הרב אברהם פאם מדגיש נקודה זו בהקדמה שלו לביוגרפיה של אירווינג בונים. זט"ל.

“"אנו שומעים כל כך הרבה דיבורים בימים אלה על אהבת רעך, אבל אם אתם רוצים לדעת את המשמעות האמיתית של מילים אלה, מתורגמת למעשים, קראו את הפרקים בספר זה על מאמצי ההצלה של ועד הצלה, בראשות הרב אהרון, הרב קלמנוביץ ואירווינג בונים. אנשים אלה, יחד עם משפחת שטרנבוך בשוויץ והרב מיכאל בער וייסמנדל בסלובקיה, לא ידעו גבולות בנחישותם העיקשת להזיז שמיים וארץ כדי להציל חיים, כדי להקל על סבל. קראו את זה! זה ירגש אתכם. זה יעורר בכם השראה. זה ייתן לכם הבנה עמוקה יותר של האחריות על..." כלל ישראל ... אבל זה גם עלול להפריע לך, כי זה עלול לעורר חשבון נפש כואב. האם באמת עשינו כל שביכולתנו כדי להציל חיים אז, או, לצורך העניין, האם אנחנו עושים מספיק היום כדי להגיב לצרכים הבוכים והנואשים של כלל ישראל בדור הזה(5)?"”

אנו חיים בתקופה שבה העם היהודי זקוק לנו, אך אינו זקוק למותנו. קידוש השם (קידוש שם ה'), אלא לחיות לפיו. בלעם מתואר כאדם רע למרות נבואתו. הוא ידע מה אלוהים רוצה ממנו, אך לא היה מוכן לחיות לפיה, רק למות לפיה. אנו יודעים טוב יותר מבלעם, שאנו מוכנים לחיות למען ה', אך לפעמים אנו עלולים לפספס את היער מרוב עצים ולשכוח את המטרה הסופית. על ידי בחינה מחדש של מה היינו מוכנים למות למענו, נוכל להזכיר לעצמנו למענו על מה עלינו לחיות. ומהו הגמול על 'חיים' למען ה'?

בים סוף, איש לא רצה להיכנס עד שנחשון בן עמינדב נכנס, הוא היה מוכן לחיות למען ה', המדרש מספר שבגלל מעשה זה זכה שבט יהודה לרשת את מלכות העם היהודי העתידית(6). הרב שמואלביץ מתאר את משמעות הרגע הזה: "באותו רגע שבט יהודה הרגיש את עצמו אחראי על כל ישראל לעשות את מה שנדרש מהם, ומתוך תחושה זו, הם נעשו גבוהים וגדולים מכל ישראל, והתמלאו בכוח ובגבורה לחצות את הים כאילו יבש לחלוטין, ובזכות זאת זכה יהודה למלכות(7). גם אנחנו יכולים לזכות לגדולה אם נלמד מלקחו של נחשון ונחיה למען ה'.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1. בלק, כג:י.
2. אור החיים הקדוש, שם.
3. שיחות מוסר, פרשת בשלח, מעמר 33.
4. במדבר רבה י"ג:ז.
5. אש בנשמתו, עמ' 8.
6. תוספתא, ברכות, ד:טז.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.