בס"ד

במדבר (במדבר א':1-ד':20 )

במגילת רות, הנקראת בשבועות, יש דמות אניגמטית אחת; אפילו לא ברור מה שמו האמיתי. הוא ידוע בשם פלוני אלמוני, שהיא הגרסה היהודית של ג'ון דו - התגלמות האדם האנונימי. הוא מופיע בסיפור כקרוב משפחתו הקרוב ביותר של אלימלך.1 אשר נפטר ועזב אדמה. בנוסף, בנו של אלימלך, מחלון, אשר נפטר גם הוא, הותיר אחריו אלמנה, רות. כקרוב משפחה קרוב ביותר, לפלוני יש את הזכות לגאול את האדמה ולהתחתן עם רות ובכך להבטיח את המשכיותם הרוחנית של זרעו של אלימלך. אולם, הוא מסרב להזדמנות זו, וקרוב המשפחה הקרוב הבא, בועז, גואל את האדמה ונישא לרות.

הסיבה שהוא מסרב להתחתן עם רות היא משום שהיא גרה מואביה. התורה אוסרת על יהודי להתחתן עם גר מואביה. עם זאת, הייתה מסורת לפיה מצווה זו חלה רק על גרים גברים, בעוד שמותר להתחתן עם גרה מואביה. עם זאת, נותרו אנשים שטענו שהאיסור חל גם על גרות מואביות. ואכן, אפילו בימי דוד המלך, צאצאית של רות, ניסה דואג רב העוצמה להוכיח מההיגיון שהאיסור חל גם על מואביות. המחלוקת שככה סופית רק כאשר עמשא בן יתר אמר שיש לו מסורת מהנביא שמואל שזו... הלכה למשה מסיני (חוק שעבר למשה שאינו מוזכר בתורה) שהאיסור חל רק על גברים מואבים. עם זאת, בזמן גיורה של רות עדיין הייתה מחלוקת מסוימת, ופלוני לא רצה להתחתן איתה, בטענה שהוא חושש שזרעו העתידי ייהרסו אם יבוא ממנה. בועז, הבא בתור לגאול את רות, לא חשש זאת, והוא נישא לרות, ובכך הוליד את שושלת בית דוד שבסופו של דבר תביא את המשיח.

ישנן מספר שאלות בנוגע למעשיו של פלוני בפרק זה. ראשית ניגש לנושא ברמה המשפטית (הלכתית), ולאחר מכן מנקודת מבט פילוסופית. השאלה הראשונה היא מה הייתה המוטיבציה של פלוני? אם הוא פשוט רצה להיות קפדן, כיצד יכול היה בועז, שהיה החכם המוביל בדור, להקל יותר? שנית, שואל הרב מבריסק, שהסיבה שפלוני נותן לאי-נישואין לרות היא קשה. הוא אומר שהסיבה היא שהוא חושש שזרעו ייפגע, משום שילדים שייוולדו מנישואין עם אדם שאסור לו להינשא לעם ישראל יהיו גם אסורים להינשא ליהודים. מדוע לא אמר בפשטות שהוא חושש שאסור להינשא לרות, בגלל האיסור הפוטנציאלי להינשא לגר מואבי?!

הרב מבריסק עונה שאכן הייתה ההלכה המקובלת שמותר להתחתן עם גרה מואביה.2 עם זאת, פלוני האמין שההלכה מבוססת על הבנת בית הדין התורני את פסוקי התורה. קיים עיקרון משפטי שאם יקום בית דין גדול יותר, הוא יכול לבטל פסיקות של בית דין קודם. לפיכך, הוא חשש שבית דין גדול יותר אולי יהפוך את פסיקת בית הדין הנוכחי ויאסור נישואין עם גר מואבי, וכתוצאה מכך, כל ילד מנישואין כאלה ייאסר להינשא לעם ישראל. לפיכך, אנו מבינים שהוא לא חשש לחטוא, שכן באותה תקופה היה מותר להינשא לאישה מואבייה. עם זאת, אם בית דין עתידי יהפוך פסיקה זו, אז כל ילד שפלוני היה מרות, ייאסר רטרואקטיבית להינשא לעם ישראל, ומכאן קיים חשש מההשפעה השלילית האפשרית על צאצאיו העתידיים.

ברמה הפילוסופית, עולה השאלה האם פלוני באמת עשה משהו רע - נראה שהוא פשוט חשש לפגוע בצאצאיו העתידיים. עם זאת, נראה שחז"ל אינם משבחים אותו כל כך. הם אומרים שהמילה אלמוני רומזת לעובדה שהוא היה '‘אילם'’ (עיוור) לדברי תורה בכך שחששו להתחתן עם רות היה חסר בסיס לחלוטין.3 בהתאם לכך, עולה כעת השאלה, מדוע הוא נתפס בחומרה כה רבה.

את המפתח לתשובה לכך ניתן למצוא בדברי התרגום יונתן, המסבירים את משמעות המילה "פלוני". התרגום מתרגם את המילה "פלוני" כאדם שהיה אדם פרטי בדרכיו.4 המשבט זהב מסביר שהוא היה אדם אנוכי שלא היה לו עניין להיות מנהיג.5. כתוצאה מכך, הוא לא התעניין מספיק בחסד הגדול שיעשה על ידי גאולת שדה אלימלך ונישואיה לרות. הדבר יכלול לא רק חסד כלפי רות, אלא גם חסד כלפי אלימלך בכך שזה יביא להמשך רוחני למשפחתו. המקובלים אומרים גם שהילד שנולד מאיחוד עם רות היה גלגול נשמות של בעלה הראשון, מחלון. לכן, נישואיה לרות יחזירו חיים רוחניים למחלון. אך נראה שדאגתו המובנית של פלוני רק לעצמו גרמה לו לטעות בפחד הלא מוצדק שלו ממה שעלול לקרות בעתיד. דאגה כזו לא נבעה מפחד חטא, כי אם כן, אז בוודאי לבועז הייתה אותה דאגה, אלא זו הייתה תוצאה של דאגתו לעצמו.

כל זה לא אומר שפלוני היה אדם רע, ואיננו רואים שהוא נענש על סירובו להינשא לרות. ואכן, דעה אחת בחז"ל גורסת ששמו היה טוב, שפירושו טוב, ומכיוון ששמו של אדם מעיד על מהותו, נראה שהוא בהחלט לא היה אדם רע, וייתכן בהחלט שהיה אדם "טוב". עם זאת, התוצאה של כישלונו לגאול את רות, הייתה שהוא נידון לאנונימיות בעוד שהוא יכול, כמו בועז, להיות מקושר לגדולה, בהיותו אביו של דוד המלך ושושלת המשיח. ברוח זו, כאשר הרבנית דינה ויינברג 6 נשאלה פעם, "למה אנחנו צריכים לשמור את התורה? האם לא מספיק להיות רק אדם טוב?" היא ענתה שביהדות, לא מספיק להיות טובים; עלינו לשאוף להיות גדולים. פלוני אולי היה אדם טוב, אבל הוא החמיץ את ההזדמנות הגדולה שלו לגדולה. זה צריך לשמש תזכורת חדה לכולנו לא לזלזל בהזדמנויות האישיות שלנו לגדולה.

מאת הרב יהושע גפן

  1. רות רבה, ו':ב' מציין שהוא היה אחיו של אלימלך.
  2. מצוטט בספר משבט זהב, רות, עמ' 116.
  3. רות רבה, ז':ז'.
  4. תרגום יונתן, רות, ד':א'.
  5. משבטוס זהב, רות, עמ' 110.
  6. אשתו של הרב נח ויינברג זצ"ל.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.