בס"ד

פרשת בחוקותי – ברכות

בפרשת התורה השבועית יש רשימה ארוכה של 48 קללות. אולם, ה' הוא מקור הברכות: מדוע יקלל? כאשר אדם חופר בהן לעומק, הוא מוצא ברכות נסתרות. מבוסס על ליקוטי שיחות, כרך א', עמ' 283.

פרשת בחוקותי: כאשר קללות הן למעשה ברכות נסתרות

אחת מקריאות התורה השבוע, בצ'וקוטאי, מכיל קטע ארוך וקשה המתאר 48 "קללות" שייפגעו בעם היהודי אם יסטו מבריתו לאחר הכניסה לארץ ישראל. במבט ראשון, הקטע מטריד מאוד. נראה שהוא מתאר סבל, גלות וחורבן - אירועים אשר, מבחינה היסטורית, התגשמו באופן טרגי עם חורבן בית המקדש הראשון.

זה מעלה שאלה מהותית: מה בכלל המשמעות של אמירה שאלוהים "מקלל" אנשים?

אם אלוהים הוא מקור כל הברכה, כיצד נוכל לדבר על קללות שמגיעות ממנו בכלל? אפשר להשיב שהחיים פועלים על בסיס מערכת של שכר ועונש: כאשר אנשים פועלים נכון, הם מתוגמלים; כאשר הם פועלים בצורה שגויה, הם נענשים. אבל אפילו מסגרת זו מרגישה לא שלמה. היא עדיין משאירה אותנו עם הרעיון המטריד של "קללות" אלוהיות, שנראה שאינו עולה בקנה אחד עם טבעו של אלוהים נדיב ואינסופי.

ברכות נסתרות בתוך מה שנראה כמו קללות

פרספקטיבה עמוקה יותר המוצעת במחשבה היהודית מציעה שמה שנראה כקללות הוא, למעשה, ברכות נסתרות. האתגר הוא שברכות אלו כה עמוקות ומרוממות, שכאשר הן יורדות לעולם הפיזי, הן נתפסות כסבל או אובדן.

סיפורו של רבי שמעון ובנו

רעיון זה מודגם בצורה יפה בסיפור מהתלמוד העוסק ברבי שמעון ובנו, רבי אלעזר. רבי שמעון שלח את בנו לשני חכמים כדי לקבל ברכות. במקום להציע ברכות קונבנציונליות, החכמים נתנו לו סדרה של אמירות לכאורה מטרידות:

כששמע זאת, חזר רבי אלעזר אל אביו מבוהל, ופירש את המילים כקללות. אך רבי שמעון הסביר שכל אמירה היא, למעשה, ברכה עמוקה.

פירוש רבי שמעון ל"קללות"“

רבי שמעון גילה שכבת משמעות שונה לחלוטין:

מה שנשמע כמו חורבן היה למעשה תיאור של חיים, המשכיות וברכה.

אתגרים כהזדמנויות נסתרות

המסר העמוק יותר הוא שאתגרים וקשיים בחיים אינם עונשים חסרי משמעות. אלא, הם הזדמנויות שמוציאות את הפוטנציאל החבוי של האדם. ללא צמיחה, קיפאון אינו ניטרליות - אלא דעיכה. מכיוון שאלוהים הוא אינסופי, בני אדם תמיד מסוגלים להתקרב אליו. אם איננו גדלים, אנו, במובן מסוים, מתרחקים מקרבה פוטנציאלית זו.

לראות את המציאות העמוקה יותר

מנקודת מבט זו, אפילו ה"קללות" ב בצ'וקוטאי ניתן להבין אותם ככוחות הדוחפים אדם - ואומה - לעבר טרנספורמציה, צמיחה והתיישרדות עמוקה יותר עם ייעודם.

רבי שמעון, המקושר באופן מסורתי למימד המיסטי של התורה, מתואר באופן ייחודי כמי שיכול לתפוס את המציאות הרוחנית החבויה בעולם הפיזי. מה שנראה כואב על פני השטח מתגלה, בשורשו העמוק יותר, כביטוי של חסד אלוהי.

סיכום: מטוב נסתר לגלוי

המחשבה המיסטית היהודית מלמדת שהמציאות אינה תמיד כפי שהיא נראית. מה שאנו תופסים כסבל עשוי, למעשה, להיות צורה נסתרת של ברכה. התקווה האולטימטיבית היא שבזמן הגאולה, הסתרה זו תוסר, ונבין בבירור כיצד הכל - אפילו הקושי - מושרש בטוב אלוהי.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של 
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.