בס"ד

בהעלותך (מספרים ח'-יב' )

במדבר, יב:ו“"נא להקשיב לדבריי..."”
רש"י, יב:ו: דה: שימו נא: “"שפת הבקשה, היא תמיד בשפת הבקשה.".
שפתי חכמים, יב, ו, אות ח: ".“פירוש הדבר שאף על פי שה' כעס עליהם... אף על פי כן, שפת הרצוי היא תמיד בשפת בקשה והוא דיבר איתם בעדינות, כי אילו דבריו היו בכעס, לא היו נשמעים, וזה ללמד... קל וחומר טיעון (ועל אחת כמה וכמה) לבני אדם שעליהם לדבר בעדינות."”

פרשת התורה מסתיימת בפרשה שבה מרים ואהרון מפקפקים במעשיו של משה בנוגע לאשתו. לאחר שיחתם, מופיע ה' וגער בהם. הוא פותח בניסוח יוצא דופן: "שמעו נא דבריי". רש"י, כפי שמוסבר על ידי שפתי חכמים, מציין את לשון ה'“נא’' – בבקשה – כדי להראות שגם אם ה' כעס מאוד על מרים ואהרון, בכל זאת הוא דיבר אליהם בעדינות כדי ללמד כיצד על אדם לגעור בחברו.

הברטנורא בפרקי אבות מפיק לקח שונה מדברי ה': הוא כותב שהם מקור להוראה בפרקי אבות: המשנה מספרת שישנן שבע תכונות של אדם חכם. אחת מהן היא, "“v'eino nichnas letoch divrei chaveiro.". משמעות הדבר היא פשוטו כמשמעו שהוא אינו נכנס לדברי חברו. משמעות הדבר היא שכאשר מישהו מדבר עם חכם, הוא אינו קוטע את האדם באמצע, אלא ממתין שיסיים לדבר. הברטנורא כותב שאנו למדים זאת מאלוהים שאמר למרים ולאהרון: "שמעו נא לדברי", ומרמז שעליהם לתת לאלוהים להשלים את דבריו, ואסור להם להפריע לו בין לבין. אנו למדים מכאן שגם אדם לא צריך להפריע לחברו עד שיסיים לדבר.

השאלה היא מדוע זה כל כך חשוב? הברטנורא מציע הסבר אחד. אם אדם מדבר ומופרע לו, זה יבלבל אותו ויסיח את דעתו והוא יאבד את הקשר עם מה שהוא אומר. לפי פירוש זה, זהו קל וחומר ויכוח (ועוד יותר) מצד אלוהים. ברור שאלוהים לעולם לא מתבלבל, ובכל זאת הוא ביקש ממרים ואהרון לתת לו לסיים. זה כדי ללמד לקח לדורות לא להפריע למישהו לדבר כדי לא לבלבל אותו.

הפירושים מביאים הסברים נוספים למשנה, אשר ניתן להפיקם גם מדברי ה' למרים ואהרון. רבינו יונה מתמקד בעובדה שזו תכונה טובה להימנע מלהפריע לדברי חברו. לפי זה, ה' העביר נקודה זו כאשר הורה למרים ואהרון להקשיב לכל דבריו לפני תשובה, משום ש... דרך ארץ (התנהגות נכונה).

פירוש נוסף של המשנה הוא שעל ידי אי-הפרעה לאדם המדבר, אדם יוכל להבין כראוי את דבריו של חברו. עם זאת, אם אדם קוטע את חברו לפני שסיים, אזי הוא לא יוכל להבין את דבריו של חברו. פירוש זה מתמקד בעובדה שאדם יכול להתחכם רק אם הוא מקשיב כראוי למה שאומרים אחרים, והיבט משמעותי בכך הוא לתת לחברו לסיים. יתר על כן, לפעמים אדם עשוי לתת לחברו לסיים את דבריו, אך יחשוב על תגובתו שלו במקום לתת תשומת לב מלאה למה שחברו מתכוון. על פי הסבר זה, ה' לימד את מרים ואהרון לתת את מלוא תשומת ליבם לדבריו ולא לחשוב על תגובתם.

הסברים שונים אלה מצביעים כולם על כך שזוהי גם תכונה טובה וגם מפתח לחוכמה לתת לחברו לסיים. לעתים קרובות יש נטייה מסוימת לרצות להתווכח עם כל מה שחברו אומר. כתוצאה מכך, ה"מאזין" לעולם לא יוכל באמת להבין ולקלוט את מה שחברו אומר לו. זה יכול להיות המקרה אפילו כשמקשיבים למורה. לעומת זאת, היכולת להקשיב בלב שלם ולהבין את מה שאחרים אומרים היא אחד המפתחות לגדולה. הזקן מנוברדוק ביטא נקודה זו כאשר שיבח את גדולתו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי. "חכמתו וגאונותו כה גדולה ועמוקה ורוחבית, כי בצעירותו היה תמיד נוכח בנוכחות גדולי הדור. הוא מעולם לא אמר להם 'קבלו את דעתי', אלא הפך את עצמו לכלי אשר יקשיב ויספוג את כל הדעות וההסברים של כל הגדולים שם. הוא ספג אל תוך עצמו את כל החוכמה ששמע ודעתו התטהרה ונעלתה על ידי גדולת הדורות הרבים שנטבעה במוחו.".1”"כאשר אנשים דנים בגדולתו של הרב גרודזנסקי, הם מתמקדים לעתים קרובות בגאונותו הטבעית המדהימה וביכולתו לחשוב על דברים רבים בו זמנית. אנו רואים מדברי הזקן שהמפתח לגדולתו היה נכונותו לקלוט כל מה ששמע.".

מי ייתן ונזכה לשמוע את שיעורו של ה' ולחקות את הרב גרודנזסקי ובכך להשיג חוכמה.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

‘'1. המאורות הגדולים', מצוטט בספר משל אבות, שם.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.