פרשת בראשית – שני הקולות בגן

בראשית (בראשית א':1-6:8 )

בס"ד

בראשית, ג':א': “"וַיְהִי הַנְחָשָׁה עָרוּם מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בָּרָא ה' אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישָׁה, אפילו אם אלוהים אמר, מכל עצי הגן לא תאכלו?‘
הרב שמשון רפאל הירש, בראשית, ג':א', האם אלוהים בכלל אמר: “"ואפילו אם ה' אמר כן... האם הרצון אשר בך אינו קול ה'?! מדוע נתן לך את כוח הרצון ואת כוח היצר... האם לא הקול [שבתוכך] היה קודם? והאם הוא לא מפורש יותר?!

החטא הראשון מתחיל בדבריו האניגמטיים של הנחש לחוה – "האם אף אמר ה' לא תאכל מכל עץ הגן?" משמעות המילים הללו אינה ברורה לחלוטין – מה בדיוק היה טיעונו של הנחש לחוה? ההסבר הפשוט ביותר הוא שהנחש אמר, שגם אם ה' אמר לא לאכול מן העצים, אז מה? אך נראה שזה לא הטיעון המתוחכם ביותר מצד הנחש שיצליח לשכנע את חוה ללכת נגד ציוויו המפורש של ה'.

הרב שמשון רפאל הירש¹ מציע פרשנות ייחודית המדגישה סעיף שונה בטיעון הנחש – "גם אם אלוהים אמר "אל תאכל, אז מה?" הרב הירש מסביר ברהיטות שהנחש העלה טיעון משכנע מאוד: כן, נכון שה' העביר מסר בכך שדיבר על איך הוא רוצה שתנהג - הוא אמר לך לא לאכול מהעץ. עם זאת, ה' גם שם בתוכך רצון לאכול מהעץ - גם זוהי צורה של תקשורת של ה' איתך, שאכן באה לפני הציווי המילולי עצמה לא לאכול מהעץ.

במילותיו של הרב דוד פורמן:²

“"ייתכן שאלוהים אמר כדי להימנע מהעץ, אבל השאלה היא: 'האם אתה רוצה לאכול מהעץ? האם אתה חפץ בו? ונניח שאתה לַעֲשׂוֹת "תחשק את העץ. מאיפה אתה חושב שהרצונות האלה הגיעו? מי שם אותם בתוכך? האם לא אלוהים הוא ששם אותם בתוכך? בוודאי, הוא עשה זאת... הוא בוראך."”

הנחש מצביע על סתירה גדולה. מצד אחד, דבר ה' מורה לאדם וחוה לא לאכול מהעץ, ומצד שני, קול נוסף של ה' - קולו שבתוכך; התשוקות והתשוקות שלך - מזמין אותך לאכול מהעץ. הנחש פותר את הדילמה הזו בטענה שלמרות שאלוהים... אמר לא לאכול, הטמעתו את הרצון לאכול את זה באה ראשונה, ולכן זה צריך להיות הקול העיקרי.

לנחש עצמו היה טיעון תקף, משום שאכן נכון שהשם מתקשר עם בעלי חיים אך ורק דרך הקול שבתוכם, המתבטא באינסטינקטים הטבעיים שלהם. לפיכך, כאשר דוב אוכל דג בגלל האינסטינקט הטבעי שלו, הוא עושה את רצון ה'. זה בא לידי ביטוי יפה ב... ‘פרק שירה’ – סדרת התפילות על איך הטבע משבח את ה', שמראה איך כל הטבע עושה את רצון ה'. הבעיה היחידה עם הטיעון של הנחש היא שלאלוהים הייתה תוכנית שונה לחלוטין עבור האנושות.

לאדם יש רצונות טבעיים, אך הוא אמור להכניע אותם לדבר ה'. אין בכך סתירה – רצונות יכולים להיות חיוביים ויש לרתום אותם, אך הם לא צריכים להגדיר את מעשיו של האדם. ה' רוצה שהאדם ישלוט בעצמו כדי לעשות את רצון ה', והוא עושה זאת בכך שהוא לא עוקב בעיוורון אחר רצונותיו. במילותיו של הרב הירש:

“"אינו האדם כזה [כמו בעלי החיים]. עליו לבחור בטוב ולסגת מהרע, מרצונו החופשי ומחובתו... לכן, לאדם יש כוח רוחני בנוסף לגיזמיותו, ובלתי נמנע שטבעו הפיזי יתנגש בטוב וימשוך אותו לרע... קול ה' אינו מדבר." בְּתוֹך אותו, אלא לוֹ, וזה אומר לו מה טוב ומה רע... כדי לדעת בדיוק מהם מעשים טובים ומהם רעים, הדרך היחידה ללמוד היא מקול ה' שמדבר אליו מחוצה לו."”³

לרוע המזל, חוה נפלה קורבן לוויכוחיו של הנחש, וכפי שמספרים לנו הפסוקים הבאים, התמקדה בתשוקותיה הטבעיות – "ותרא האישה כי טוב הפרי לאכילה וכי חמד הוא לעיניים..."“⁴ כתוצאה מכך, אדם וחוה נכשלו במבחן הראשון ממש – מבחן כדי להבחין האם יכירו בכך שהם נמצאים ברמה שונה מבחינה איכותית מממלכת החיות, בכך שעבור האנושות, דבר ה' מבחוץ גובר על הקול שבפנים.

תפקידו של האדם מאז כישלון חרוץ זה הוא לתקן את הטעות הזו ולהכיר בכך שדבר אלוהים הוא הכוח המכריע בקביעת התנהגותו של האדם, בעוד שאת רצונותיו הטבעיים יש לרתום כדי לעשות את רצון ה' אך לא כדי לסתור אותו. מסר זה רלוונטי ביותר בכל עת, ובמיוחד בדורות האחרונים שבהם יש דגש חזק על האופן שבו אנשים 'מרגישים' באופן טבעי או למה הם נמשכים באופן טבעי. תופעה זו משמשת כדי להצדיק בחירות אורח חיים נתעבות ואסורות, והכל בנימוק שהאדם 'נולד כך'. מלבד אופיו המפוקפק של טיעון זה.⁵, אפילו כאשר אדם חש משיכה לפעילויות אסורות, אין זה אומר שהן מותרות. הסיבה לכך היא טענתו של הרב הירש בדחיית טיעוני הנחש - כן, אלוהים מתקשר איתנו דרך הקול שבתוכנו, אך קול זה צריך להיות מובל על ידי הקול שבחוץ לנו - דבר ה' כפי שהוא מועבר בתורה.

התפקיד של מתן עדיפות לעקיבת דברי ה' על פני עמידה באינסטינקטים שלנו הוא אחד התפקידים הבסיסיים ביותר שעומדים בפני כל אדם - אם הוא יכול להצליח בתחום זה, אז הוא יכול למלא את תפקידו בתיקון החטא הראשון.

מאת הרב יהושע גפן

הערות:

1. קטע זה של הרב הירש מצוטט על ידי הרב דוד פורמן בספרו המצוין: "החיה הרוכנת בפתח", פרק ו'.
2. שם, עמ' 36.
3. שם.
4. בראשית, ג':ו'.
5. משום שישנם גורמים רבים נוספים הקובעים את עמדותיו ורצונותיו של אדם, כולל חינוך משפחתי, לחץ חברתי וגורמים פסיכולוגיים.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.