בס"ד
פרשת "בשלח" מתמקדת באחד הרגעים הנשגבים ביותר בהיסטוריה האנושית - שירת הים. לאחר שנים של שעבוד במצרים, וברגע המופלא של הישועה על שפת ים סוף, בני ישראל פורצים בשירת הלל והכרת תודה לבורא עולם. שירת הים לא שרה רק על הנס הרגעי של קריעת הים, אלא על כל מסעו של עם ישראל. המפתח להכרת תודה מתמדת טמון ביכולת להביט אחורה בצורה הנכונה אל העבר.
כאשר אדם עוצר לרגע ומהרהר בכנות על נתיב חייו, הוא מגלה שגם ברגעים הקשים ביותר, יד ה' הייתה שם. אותם "צירופי מקרים" שהצילו אותנו, אותם אנשים שהופיעו בדיוק כשהיינו צריכים אותם - אלה הם הנסים הפרטיים שלנו. מבט לאחור מאפשר לנו לראות שה' עשה לנו חסדים גדולים, וזוהי נקודת המוצא להכרת תודה אמיתית.
למרות שהכרת תודה אינה במפורש אחת משבע מצוות בני נח, היא אבן יסוד בעבודת ה'. בני נח יכולים להביע הכרת תודה לבורא גם באמצעות קורבן. מבחינה הלכתית, בני נח רשאים להקריב עולות מרצון. הכרת תודה על נס או ישועה נחשבת למניע הנעלה והטבעי ביותר להבאת קורבן.
בספר יונה, המלחים, לאחר שהיו עדים לנס שקט הים, עברו התעוררות רוחנית והקריבו קורבנות ("והקריבו זבח לה'") כביטוי מיידי של תודה ויראה לאחר שניצלו.
כיום, לא מומלץ להקריב קורבנות פיזיים עד לבניית בית המקדש, שכן התהליך דורש ידע וניסיון ספציפיים. במקום זאת, אנו מקריבים את "קורבנות שפתינו" באמצעות תפילה וצדקה.
הכרת תודה לאל היא מרכיב קריטי בחיינו; היא מאמנת אותנו לראות את מה שיש לנו ואת הטוב שמקיף אותנו. מי שמתרגל הכרת תודה הופך לאדם שמכיר במתנות הבורא. פרספקטיבה זו היא השלב המקדים החיוני לכל עבודת אלוהים אותנטית ולמילוי שבע מצוות בני נח מתוך שמחה פנימית.
בנוגע לתקופת המשיח, תהילים קובעים: "אז ימלא פינו צחוק ולשוננו זמרה" (תהילים קכ"ו, ב'). הנביאים מודיעים לנו שבעתיד לבוא, כל האנושות תכיר בטובו המוחלט של הבורא. השירה שהחלה על שפת ים סוף הייתה ההכנה ל"שיר החדש" שימלא את העולם כולו - שירה של הכרה מלאה באחדותו האינסופית של אלוהים.
מאת הרב משה ברנשטיין
מקור: מסכת מנחות עג ע"ב. מסכת זבחים קי"ח ע"א. רמב"ם הלכות מלכים י', י'.
אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.