בס"ד

פרשת בשלח - דבר איתך

לקריאת התורה השבוע יש נושאים רבים. יש סצנה שבה העם היהודי עומד מול ים הסוף והמצרים מאחוריהם. הם צעקו לעזרה מה'. רש"י, אבי כל המפרשים, מסביר הערה מעניינת בנושא. מבוסס על ליקוטי שיחות, כרך יא, עמ' 52.

כשעמדו מול הים: שיעור על תפילה מפרשת בשלח

רגע דרמטי לאחר יציאת מצרים

קריאת התורה השבוע היא בשלח — החלק המתאר את מה שקרה כאשר פרעה שלח לבסוף את העם היהודי ממצרים. כל כך הרבה אירועים דרמטיים מתרחשים בקריאה זו שקשה לבחור רק סצנה אחת להתמקד בה. אבל בואו נבחן מקרוב רגע אחד עוצמתי במיוחד.

לאחר שעזבו את מצרים, העם היהודי מצא את עצמו לפתע לכוד. לפניהם השתרע ים סוף. מאחוריהם, פרעה וצבא מצרים רדפו אחריהם, נחושים להחזירם. הם היו לכודים בין הים לבין מדכאיהם לשעבר. מה הם היו אמורים לעשות? לחזור למצרים? לקפוץ לים ולעמוד בפני מוות בטוח?

העם צועק

התורה מספרת לנו שברגע זה העם צעק אל אלוהים. הטקסט אינו מפרט מה הם אמרו, רק שהם צעקו. כאן רש"י, הפרשן הקלאסי מצרפת של המאה ה-11, מציע הסבר מעניין. הוא אומר שהעם "אימץ את עיסוק אבותיו". במילים אחרות, הם התפללו, בדיוק כפי שאברהם, יצחק ויעקב התפללו.

אבל זה מעלה כמה שאלות. מה קשה בפסוק? כמובן שהם צעקו, הם היו בסכנה! מדוע רש"י מרגיש צורך להגיב כאן בכלל? מוקדם יותר בספר שמות, כאשר העם סבל מעבדות, הוא גם צעק אל ה', ורש"י לא מפרסם שם שום פירוש. אז למה כאן?

מדוע רש"י מסביר פסוק זה?

יתר על כן, ניסוחו של רש"י יוצא דופן. הוא אינו אומר בפשטות "הם התפללו". במקום זאת, הוא אומר שהם עבדו כמקצוע אבותיהם. והדוגמאות שהוא מביא של אברהם, יצחק ויעקב מתפללים אינן הברורות ביותר.

אברהם התפלל באופן מפורסם כאשר ה' תכנן להשמיד את סדום ועמורה, אך רש"י בוחר בפסוק אחר שבו אברהם מתואר בפשטות כעומד לפני ה', מה שחכמים מפרשים כתפילה.

באופן דומה, יצחק התפלל לילדים כשהוא ורבקה היו ערים, אך רש"י מצביע במקום זאת על הפסוק המתאר את יצחק יוצא לשדה "לדבר", מה שחכמים מסבירים כתפילה.

ויעקב התפלל ישירות להגנה מפני אחיו עשו, אך רש"י בוחר בפסוק נוסף שבו יעקב "פגש מקום", מילה שחכמינו מקשרים לתפילה.

למה לבחור דווקא בדוגמאות הפחות מפורשות האלה?

השאלה העמוקה יותר

כדי להבין זאת, עלינו לראות תחילה על איזו בעיה רש"י מתייחס. ה' כבר הבטיח שיוציא את העם היהודי ממצרים, יביא אותם להר סיני, ובסופו של דבר לארץ ישראל. אם הם באמת האמינו בהבטחה זו, מדוע יצטרכו להתפלל במשבר הראשון שיתקלו בו? ואם לא האמינו, אז מה תפילת הציבור תעשה?

שני סוגי תפילה

התשובה היא שיש למעשה שני סוגים של תפילה.

סוג אחד של תפילה הוא כאשר אנו מבקשים משהו, מודים לאל, או מתחננים לעזרה. זוהי תפילה עם בקשה או מטרה.

אבל יש סוג אחר של תפילה - תפילה ללא בקשה לשום דבר. המילה העברית לתפילה, תפילה, קשור לרעיון של חיבור או חיבור חלקים יחד. תפילה יכולה פשוט להיות חיבור עם אלוקים. לא לבקש, לא לדרוש, אפילו לא להודות - פשוט להיות נוכח עם הבורא. פשוט לדבר, להיות קרוב, להתחבר מחדש.

מה שקרה בים

כך, מציע רש"י, קרה בים סוף. העם לא התפלל משום שפקפק בהבטחת ה' או משום שהיה צריך לבקש ישועה. הם התפללו משום שכך עשו אבותיהם, הם התחברו ל' ברגעי אי ודאות.

זו הסיבה שרש"י מביא את הפסוקים הספציפיים הללו על אברהם, יצחק ויעקב, רגעים שבהם הם פשוט נמצאים בתפילה, ללא כל בקשה מפורשת. הם פשוט עומדים, משוחחים או פוגשים את ה'. אין דרישות, רק חיבור.

שיעור רב עוצמה עבורנו

יש כאן לקח רב עוצמה. כמובן שנכון להתפלל על צרכינו. אנו מבקשים, מודים ומשבחים את אלוהים, כי בסופו של דבר הכל מגיע ממנו. אבל אולי התפילה העמוקה ביותר היא פשוט לומר: "אני רוצה להיות איתך. אני רוצה לדבר איתך." אין אג'נדה - רק חיבור.

תפילה מול תלונה

מעניין לציין, שאם נמשיך לקרוא את הסיפור, נראה שזמן קצר לאחר תפילתם העם מתחיל להתלונן בפני משה: "למה הוצאת אותנו ממצרים?" ברגעי לחץ קיצוני, אנשים לפעמים אומרים דברים שהם לא באמת מתכוונים אליהם. פחד ולחץ יכולים לעוות את דברינו.

אבל הצעקה הראשונית, התפילה עצמה, הייתה חיבור טהור. לא תלונה, לא דרישה, אלא חזרה לשורשים הרוחניים שלהם: פנייה לאלוקים פשוט כדי להיות קרובים.

התפילה החזקה ביותר

ואולי זוהי התפילה החזקה מכולן: לא רק לבקש עזרה, אלא פשוט להתחבר מחדש עם זה שמנחה אותנו, גם כאשר הדרך קדימה נראית בלתי אפשרית.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של 
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.