פרשת בו תש"פ - להתגבר על מגבלות

בס"ד

בפרשת השבוע התורה מתארת את יציאת מצרים. זהו רעיון מרכזי ויסודי ביהדות. מטרת השיעור היא להציג דרכים שונות להבין ולהגשים מושג זה בחיי היומיום.

קריאת התורה השבוע נקראת "בוא". הנושא המרכזי של קריאת התורה הוא יציאת מצרים. בעברית היא מכונה "יציאת מצרים". אחד ההיבטים היפים ביותר של היהדות הוא שניתן להבין כל דבר ברמות עומק שונות, וכל הפרספקטיבות הללו מתקיימות יחד בהרמוניה. אף פרשנות אינה שוללת פרשנות אחרת; אלא, הן מוסיפות שכבות של משמעות.

בואו נחקור את המשמעות של יציאת מצרים במספר רבדים.

הקשר היסטורי

ראשית, מבחינה היסטורית, העם היהודי היה משועבד במצרים, הנמצאת בצפון אפריקה. בנקודה מסוימת בהיסטוריה, החליט ה' לשחרר אותם, וזה מה שפרק זה בתורה דן בו.

בכל שנה אנו מציינים אירוע זה בפסח, כפי שהתורה מצווה עלינו לזכור אותו. בלילה זה אנו מספרים מחדש באופן מובנה את יציאת מצרים, ומחזקים את משמעותה. פרטי אופן יציאת מצרים עשויים להשתנות בהתאם למקום מגוריו (בתוך או מחוץ לארץ ישראל), אך המהות המרכזית נשארת זהה.

מושג הזמן ביהדות

ההבנה היהודית של זמן שונה מהתפיסה הליניארית הרווחת בעולם. במחשבה המקובלת, הזמן נתפס כקו ישר, הנע קדימה ללא הרף. עם זאת, ביהדות, הזמן דומה יותר לספירלה. כל שנה היא שונה, אך רגעים מסוימים בזמן חוזרים על עצמם במחזורים.

כשאנו מגיעים לפסח, איננו רק זוכרים אירוע שהתרחש לפני למעלה מ-3,300 שנה - אנו למעשה חווים אותו מחדש. אותה אנרגיה רוחנית שהייתה נוכחת במהלך יציאת מצרים המקורית נוכחת שוב. פרספקטיבה זו מחדשת את התלהבותנו ועוזרת לנו לחוות את פסח כאירוע חי ודינמי ולא רק כזיכרון היסטורי.

זיכרון יומי של יציאת מצרים

התורה אינה מגבילה את זכירת יציאת מצרים לפעם בשנה. במקום זאת, אנו מצווים לזכור אותה בכל יום, הן בבוקר והן בלילה. אמנם לא כל יום הוא פסח, אך יש להפנים ולחוות את המושגים והלקחים של יציאת מצרים על בסיס יומי.

יתר על כן, חכמינו מלמדים שגם בימי המשיח, נמשיך לזכור את יציאת מצרים. זה מעלה את השאלה: אם הזמן הוא ספירלה ואנו חווים את הדברים מחדש במחזוריות, מדוע עלינו להיזכר בו כל יום?

המשמעות העמוקה יותר של "מצרים"“

המילה העברית למצרים, "מצרים", קשורה למילה "מיצר", שפירושה "אילוצים" או "גבולות". לפיכך, יציאת מצרים מסמלת גם את ההשתחררות ממגבלות אישיות.

בכל יום, לפחות פעמיים (בוקר ולילה), אנו מעודדים להתגבר על המחסומים האישיים שלנו. מגבלות אלו עשויות להיות מוטלות על ידי החברה, האנשים סביבנו, או אפילו על ידי ספק עצמי - מחשבות כמו "אני לא יכול לעשות את זה", "זה קשה מדי" או "לא גדלתי ככה". עזיבת "מצרים" במובן האישי פירושה דחיפה מעבר למגבלות שהטלנו על עצמנו ולגדול מבחינה רוחנית ואישית.

שני סוגים של שחרור

ישנן שתי דרכים "לצאת ממצרים":

1. התגברות על מגבלות הנוגדות את רצון ה' ישנם מחסומים המונעים מאדם למלא את מצוות ה'. לדוגמה, אם ה' מצווה עלינו לא לגנוב, ובכל זאת מישהו גונב, הוא פועל בניגוד לרצון האלוהי. התגברות על מגבלות כאלה פירושה להתאים את חייו למצוות ה'. אם ה' דורש מאיתנו משהו, הוא גם מספק לנו את הכוח למלא אותו.
2. התגברות על מגבלות בתוך קדושה אפילו אלו שכבר מקיימים את מצוות ה' עדיין יכולים לחוות סוג של "גלות" רוחנית. זה קורה כאשר אדם מקיים מצוות מתוך הרגל, ללא תשוקה או שמחה. הנביא ירמיהו מתח ביקורת על העם היהודי על כך שקיים מצוות רק משום שהיו רגילים לעשות זאת, במקום לעסוק בהן בלב שלם.

צורה נוספת של "גלות בתוך הקדושה" מתרחשת כאשר המניעים של אדם הם אנוכיים. חלקם עשויים לקיים מצוות כדי לזכות בכבוד, עושר, הכרה או אפילו פרס בעולם הבא. בעוד שמעשיהם עשויים להיות נכונים חיצונית, המניעים הפנימיים שלהם פגומים. עבודה אמיתית של ה' פירושה למלא את רצונו פשוט משום שלשמו נבראנו.

מסע מתמשך

מיציאת מצרים ההיסטורית ועד למאבק האישי והרוחני של התגברות על מגבלות, הנושא של "יציאת מצרים" נוכח תמיד. כל רגע בחיינו מציג הזדמנות לשאול את עצמנו:

1. האם אני באמת עובד את ה'?
2. למה אני משרת אותו?
3. האם אוכל לשפר את שירותי אליו?

מי ייתן וה' ייתן לנו את הכוח לשאוף ללא הרף לצמיחה רוחנית גדולה יותר ולהתגבר על כל צורות המגבלות האישיות והרוחניות. בסופו של דבר, זה סולל את הדרך לגאולה השלמה עם ביאת המשיח, במהרה בימינו.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.