פרשת בו - לקחי הירח

בו (שמות י':1-י"ג:16)

המצווה הראשונה שניתנה לאומה כולה היא קידוש החודש (קידוש חודש החדש) בפרשת השבוע. זוהי המצווה לבית הדין היהודי לקבוע את חודש החדש על סמך הירח, שהוא יסודי לקיום התורה שכן הוא קובע את לוח השנה.

ערוגת הבושם¹ שואל שאלה מעניינת על טבעו של הירח: הוא מציין שזה מפתיע שאלוהים, שהוא מהות הנצח ומהות האמת, יצר גוף שמימי כמו הירח, שעולה ודועך. הוא כאן, הוא קטן, אחר כך נעלם ואז חוזר. זה די "לא אופייני" לבריאה אלוהית. השמש תמיד נוכחת, כוחות הטבע תמיד נוכחים, וכוח המשיכה תמיד נוכח. מה יש בירח שהוא נוכח, הוא גדל, הוא פוחת, הוא נעלם, ואז הוא מופיע שוב?

ערוגת הבושם עונה שעם ישראל דומה לירח שעולה ודועך. עם ישראל עובר תקופות בהן הוא עולה ואז הוא עובר תקופות בהן אנחנו צאצאים. עם זאת, כשם שהירח גדל ומתמעט וכמעט נעלם, הוא תמיד מופיע שוב. לכן, כאשר התורה אומרת, "“החודש הזה לך“"- "החודש הזה לכם". זה מרמז על כך שמחזור ההתחדשות של האדם מזכיר את היותו יהודי. לקח זה הוא מדוע אלוהים ברא את הירח בצורה זו ומדוע הוא כה משמעותי ללוח השנה היהודי.

במהלך ההיסטוריה היהודית, חווינו תקופות בהן היינו מצליחים מאוד, כמו ממלכת שלמה המלך או תור הזהב של ספרד. וגם חווינו תקופות בהן היינו העם המדוכא והנרדף ביותר על פני האדמה. כשאנשים נמצאים במצב כזה, קל להם לאבד תקווה. דוגמת הירח מזכירה לנו שתמיד נתאושש ובסופו של דבר נהיה בעליה.

איננו יכולים עוד לקיים את מצוות קידוש הירח עצמו, אך יש לנו מצווה רבנית שמזכירה לנו את המסרים שלה: קידוש לבנה, התפילה הנאמרת במוצאי שבת לאחר ראש חודש. בתפילה זו אנו משווים את הירח לעם היהודי בכך ששניהם נועדו לחדש את עצמם בעתיד. קידוש לבנה יש לו יתרון נוסף שיכול לתת לנו עידוד בתקופות הקשות ביותר, כפי שמודגם בסיפור יוצא דופן זה.²

רבי חיים שמואלביץ היה מספר סיפור זה לעתים קרובות כשהיה קורא קידוש לבנה. במילותיו של רבי ישכר פרנד:

“"רבי חיים שמואלביץ פגש פעם ניצול שואה ושאל אותו 'איך החזקת מעמד? איך זה שלא לוותר?' היהודי אמר לרבי חיים שבמחנות הם לא יכלו לקיים מצוות. לא לולב, לא סוכה, לא חנוכה, כלום. עם זאת, הייתה מצווה אחת שהם קיימו באופן קבוע. אפילו על כאב המוות, הם עזבו את הצריפים בלילה כדי לקיים את המצווה הזו. זו הייתה מצוות קידוש לבנה. תמיד היה ירח. 'הבטנו למעלה אל הירח ולקחנו ללב את הלקח של 'הם נועדו להתחדש כמו הירח''. זה מה שנתן ליהודי הזה תקווה. זו הסיבה שקידוש לבנה וקידוש החודש כל כך חשובים. זהו סיפורו של העם היהודי וזהו סיפורם של בני אדם בודדים, גדלים ודועכים, גדלים ודועכים."“

אפילו כשליהודי אין כלום, עדיין יש לו את הירח, ואת הסמליות שלו שגם כשהעם היהודי יהיה נמוך, הוא בוודאי יתאושש ויהיה שוב גדול.

רעיון זה של עליות ומורדות בהיסטוריה היהודית חל באותה מידה על כל יהודי בנפרד. רבינו תם מלמד³ שכל אדם חווה את מה שהוא מכנה ימי אהבה וימי ניכור. ימי אהבה הם ימים שבהם הכל הולך כשורה, שבהם הוא יכול להתחבר בקלות לאלוקים, והחיים נהדרים. ימי ניכור הם ההפך - כאשר האדם מרגיש מדוכא ומנותק, והחיים קשים. חשוב להכיר בכך שבזמנים טובים אדם לא צריך להיות שאנן ולחשוב שהכל תמיד יהיה מושלם. ברוח זו, הרב דסלר מציין שכאשר הדברים הולכים כשורה, צריך לזכור להתפלל לכוח בזמנים הקשים.⁴

וכאשר מגיעים הזמנים הקשים, חיוני לא לוותר על התקווה. כאשר החיים נראים מכריעים, כאשר החושך מרגיש חובק-כל, הסכנה הגדולה ביותר היא להיות מייש, לוותר לחלוטין. התורה מלמדת שמעשה ייאוש זה אינו רק מזיק לנשמותינו, אלא פוגע במארג הקשר שלנו עם אלוהים. בזמני קושי, עלינו להישאר איתנים, בידיעה שכמו הירח, אורנו יחזור בבוא הזמן.

כשאנו עומדים תחת הירח המשתנה ללא הרף, אנו נזכרים שהחיים מלאים במחזורים. ברגעי אור, עלינו להתחזק לקראת זמני חושך, וברגעי חושך, עלינו להיאחז בתקווה שהאור תמיד יחזור. זהו המסר של הירח החדש, מסר האמונה, החוסן והסבלנות שמנחה אותנו הן בגאות והן בגאות השפל של החיים.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

הערות

1. מצוטט מאת רבי ישכר פראנד.
2. צוטט על ידי הרב פרנד, בשם הרב מתתיהו שלמה כפי ששמע זאת מרבי חיים שמואלביץ.
3. ספר הישר, שער ו.
4. מכתב מעליהו, חלק ד, עמ' 226 המצוטט בתקנאס השב, עמ' 522 (נכתב על ידי הרב יעקב לוגסי).

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.