פרשת בו – חשיבה

בו (שמות י':1-י"ג:16 )

אחד ההיבטים הבולטים ביותר של עשר המכות היה סירובו המתמשך של פרעה להכיר בטעות דרכו ולקבל את העובדה שאלוהי היהודים אכן כל יכול. נס אחר נס לא הצליח לשכנע אותו באמיתות טענותיו של משה שהוא שליח ה' ולא רק מכשף מומחה.

במהלך חמש המכות הראשונות הוא סירב לשחרר את היהודים בעודו בשליטה מלאה על רצונו החופשי. בחמש המכות השניות הוא היה שולח את היהודים ממצרים אלמלא ה' היה מקשה את ליבו. עם זאת, הספר מסביר שאין זה אומר שהמכות גרמו לפרעה לחזור בתשובה מתוך הכרה בגדולתו של ה'. אלא, חוסר יכולתו לשאת מכות נוספות היה הסיבה להתרת היציאה של היהודים. לפיכך, הקשיית ליבו של ה' נתנה לו את הכוח להתגבר על פחדו הטבעי ולקבל החלטה "מושכלת" מרצון חופשי להמשיך לסרב לבקשותיו של משה.(1)

עקשנותו העל-אנושית לכאורה של פרעה עוררה פליאה רבה אצל רב אהרון בקסט, ראש ישיבת לומז'ה. הוא נהג לתת שיעור בביתו בכל ליל שישי לאחר הסעודה. באחד המקרים נכנסו תלמידיו לביתו והופתעו לראותו הולך הלוך ושוב בחדרו, ושואל לעצמו: "מה חשב פרעה כשראה את הנסים הגדולים האלה לנגד עיניו?!" לפתע, הוא עצר את צעדיו, פנה אל התלמידים והסביר: "הוא לא חשב כלל! רק מחוסר מחשבה יכול אדם להתעלם מנסים גדולים כאלה מבלי לאפשר להם להשפיע עליו ולו במעט!" (2)

הסבר זה להתנהגותו הלא הגיונית של פרעה שופך אור רב על הסיבה לכך שאנשים אינם מצליחים להשתנות כשהם חווים אירועים גדולים. ייתכן שהם אף יכירו בכך שקרו ניסים אך אינם חושבים על תוצאותיהם.

דוגמה לכך הייתה תגובתם של אנשים לניסים הגלויים של מלחמת המפרץ, שבה 39 טילי סקאד הצליחו להרוג אדם אחד בלבד.(3) אנשים רבים הודו שהאומה ראתה בבירור את ידו של אלוהים. עם זאת, הם לא בהכרח פעלו על סמך ההבנה החדשה שלהם בהשגחה אלוהית. אפשר לשאול, מה חשבו אנשים כאלה? הם ראו בבירור את ידו של אלוהים בהגנה על העם היהודי, אך הם לא שינו. התשובה נמצאת בהסברו של הרב בקסט: הם לא חשבו. אילו היה מהרהר בכנות באירועים המדהימים, הוא בוודאי היה משתנה בצורה כלשהי.

דוגמה בולטת נוספת לתופעה זו מסופרת על ידי הרב דוד קפלן. הרב יחזקאל לבנשטיין נסע במונית עם נהג לא דתי. הנהג פנה לרב יחזקאל וסיפר לו את הסיפור המדהים הבא: מספר שנים קודם לכן, הוא טייל ביערות אפריקה עם כמה חברים. לפתע, נחש תקף אחד מהם, עטף את גופו הגדול סביבו וגרם לו לחנק. לאחר מאמצים מרוכזים להצילו, הם הבינו שאין תקווה, ולכן אמרו לו לומר קריאת שמע לפני שיעזוב את העולם. הוא אמר אותה במהירות ומיד הנחש התפתל והלך. האיש הושפע עמוקות מהאירוע הזה, וחזר בהדרגה ליהדות וכעת הוא היה יהודי שומר מצוות מלא. לאחר ששמע כיצד זה שינה את חייו של החבר בצורה כה דרסטית, פנה הרב לבנשטיין לנהג ושאל אותו מדוע לא השתנה כתוצאה מהנס הזה. הנהג הסביר, "הו לא, זה לא קרה לי, זה קרה לו." (4)

הנהג ראה אירוע שעשוי לשנות את חייו אך לא השתנה. מדוע? מכיוון שלא חשב, הוא לא נתן לתוצאות הברורות של הנס הזה לגרום לו להרהר בכיוון חייו. כמו כן, ראוי לציין שחברו, מושא הנס, אכן השתנה – לפעמים אירוע יכול להיות כה עוצמתי עד שאדם אינו יכול שלא לחשוב עליו ולאפשר לו להשפיע על חייו. עם זאת, לעתים קרובות, אנחנו עצמנו אינם מושא הנס ולכן נדרש מאמץ מודע הרבה יותר כדי לאלץ את עצמנו 'לחשוב' על ההשלכות של אירועים שאנו רואים ושומעים עליהם.

השלב הראשון של שינוי כתוצאה מהעולם סביבנו הוא ללמוד את הלקח של פרעה ו"לחשוב" - לתת לאירועים שקורים בעולם כולו, ושהתרחשים בחיינו הפרטיים, לגרום לנו להרהר בחיינו ולבצע את השינויים הדרושים. מי ייתן וכולנו נזכה לחשוב על מה שקורה סביבנו.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1. Seforno, Va'eira, 9:12, 35; בו, 10:1.
2. מצוטט ב ‘'משלוחן גבואה'’ פרשת בו, עמ' 70.
3. באותה מלחמה, טיל סקאד בודד בערב הסעודית הצליח להרוג עשרות בני אדם.
4. קפלן, פְּגִיעָה, עמ' 85.

פרשת השבוע,

האור המנחה

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.