בס"ד

פרשת חיי שרה בפרשת השבוע אנו מוצאים את סיפורו של אליעזר ההולך לחפש אישה ליצחק. במשימה זו הוא נתקל בניסים רבים. אחד מהם הוא שבאותו יום בו עזב את דרום ארץ ישראל, הוא הגיע לחרן (סיריה). מדוע היה צורך בנס זה?

בפרשת השבוע אנו לומדים על אליעזר, עבדו של אברהם, ועל שליחותו. משימתו הייתה לנסוע מבאר שבע, בדרום ארץ ישראל, לחרן שבסוריה כדי למצוא אישה לבן אברהם, יצחק.

בדרך כלל, מסע זה היה נמשך שבעה ימים, כולל הליכה וגמלים, אך הפרשנים מסבירים שאליעזר עשה את המסע ביום אחד בלבד. באותו היום בו עזב, הוא הגיע לחרן.

חז"ל שואלים מדוע היה צורך בנס כזה. אנו יודעים שאלוקים אינו עושה ניסים ללא סיבה. לכל נס יש מטרה. אז מדוע היה צורך דווקא בנס הזה?

ישנן שתי הסברים עיקריים. הראשונה פשוטה, והשנייה עמוקה יותר, ומציעה לנו לקח.

ההסבר הפשוט הוא שאברהם כתב מסמך לאליעזר, ובו נתן את כל אשר לו - עושרו ורכושו - ליצחק בנו. אליעזר יכול היה להציג מסמך זה לאבי הנערה שרצה לשאת איתה לאישה ולומר: "אדוני עשיר מאוד, ומסמך זה מוכיח זאת". אבי הנערה היה מסכים אז לתת אותה לאישה.

אילו אליעזר היה מקבל את המסמך הזה, המתוארך ליום עזיבתו את באר שבע, ומגיע שבעה ימים לאחר מכן לחרן כדי להראות אותו, היה פרק זמן של לפחות שבעה ימים שבו לאברהם לא היה דבר. המסמך, שייצג את כל עושרו, היה בידי אליעזר.

חכמים מסבירים שאדם לא צריך להשאיר את עצמו חסר כל על ידי מתן כל רכושו. לא יהיה זה הגיוני שאברהם יכתוב מסמך עם תאריך שישאיר אותו עני לכמה ימים. תאריך מאוחר של מסמך, למרות שזה מקובל מבחינה חוקית, אינו אידיאלי. זו הסיבה שאלוהים עשה את הנס, ודאג שאליעזר יגיע באותו יום בו נכתב המסמך, כך שעושרו של אברהם יהיה בטוח. זה נעשה למען הצדיקים, כדי למלא את רצון ה' בצורה הטובה ביותר.

ההסבר העמוק יותר קשור לרעיון התזמון. ורד הוא פרח יפהפה, אך גבעולו מלא קוצים. רבקה, שגרה בבית אביה בטואל ואחיה לבן, הייתה כמו ורד מוקף קוצים. אם לא קוטפים את הוורד ברגע הנכון, עלולים להיפגע מהקוצים.

רבקה הייתה אדם מיוחד, מוכנה להינשא ליצחק. אבל הרגע המדויק שבו הייתה באמת מוכנה לעזוב את ביתה היה קריטי. אברהם, באמצעות נבואה, הבין מתי הגיע הרגע הנכון, אבל איך אליעזר יכול היה לדעת מתי זה יקרה? מכיוון שאליעזר היה במרחק שבעה ימים, אלוהים עשה נס. ברגע שאברהם ידע שרבקה מוכנה, אליעזר היה צריך להיות בחרן. זו הסיבה שאלוהים עשה את הנס, ודאג שאליעזר יגיע בדיוק ברגע לקחת את רבקה.

זה מלמד אותנו שכל דבר בחיים קורה מסיבה מסוימת, בזמן הנכון. העולם אינו תוצאה של אירועים אקראיים. לכל דבר יש מטרה ותזמון. לפעמים, עלינו לחכות לרגע הנכון, כי כשמשהו טוב אמור לקרות, הוא יקרה. זה אולי לא יקרה עכשיו, אבל זה יקרה כשיגיע הזמן הנכון.

אותו הדבר חל על ביאת המשיח. תפקידנו הוא להיות מוכנים לקבלו. איננו יודעים מתי הוא יבוא, אך עלינו להיות מוכנים. התזמון בידי אלוהים. תפקידנו אינו לחשב מתי המשיח יבוא, אלא להיות מוכנים כשהוא יבוא.

שיחת פרשת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.