פרשת חיי שרה - המפתח למערכות יחסים טובות

חיי שרה (בראשית כ"ג:1-כ"ה:18 )

אליעזר, עבדו הנאמן של אברהם, מגיע לארם נהריים בחיפוש אחר אישה ליצחק. הוא מתפלל לה' שיעזור לו למצוא אישה מתאימה ליצחק. הוא אף מבקש מה' אות, ומבקש שהמועמד המתאים יתייחס אליו בחסד רב.¹ הפירושים מציינים שאליעזר רצה שאשת יצחק תצטיין בחסד. מדוע תכונה זו הייתה כה חשובה?²

המהר"ל מספק לנו את המפתח לתשובה לשאלה זו.³ לאחר שרבקה מוכיחה את עצמה כמתאימה ליצחק, אליעזר מרעיף עליה מתנות: "נֶגֶשׁ אֶף זָהָב, בֶּקַע, וְשְׁנֵי צְמִידִים לְזְרוֹעֵיהָ, עֲשֶׂרָה שֶׁקֶל זָהָב, שֶׁקֶלָם".“⁴ רש"י מגלה את עומק המתנות הללו. הבקעה רמזה למצווה העתידית של מתן מחצית השקל, שבה התורה מורה לעם ישראל לתת "בקעה לנפש".“⁵ בקה היא חצי משקלו של שקל. שני הצמידים רמזו לשני הלוחות שניתנו בסיני, ועשרת שקלי הזהב רמזו לעשרת הדיברות. המהר"ל מסביר שאליעזר רמז לשלושת עמודי העולם: תורה, עבודת ה' וחסד.⁶ הבקעה ייצגה חסד, משום שמצוות נתינת מחצית השקל כרוכה בנתינה. עגיל האף רמז על הריח הנעים של הקורבנות שאנו משרתים איתם את ה' בבית המקדש.⁷ ושני הצמידים/לוחות כמובן התייחסו לתורה.

אליעזר רמז לרבקה, ממשיך המהר"ל, שמאחר שהצטיינה באחד משלושת עמודי התווך, חסד (חסד), היא תזכה גם לשני האחרים. הקשר שלה לעבודת ה' יהיה דרך נישואיה ליצחק, שגילם תכונה זו, והקשר שלה לתורה יהיה דרך בנה, יעקב, המייצג את התורה. המהר"ל מסביר שחסד הוא הבסיס לכל שאר המידות הטובות. לפיכך, בכך שהצטיינה בעמוד אחד זה, רבקה זכתה לכולן. כעת אנו מבינים מדוע חסד היה כה חשוב לאליעזר. הוא זיהה אותו כשורש כל הטוב, ולכן אשתו של יצחק הייתה צריכה להרבות בו. המהר"ל מעלה נקודה דומה ב"לך לך", שם ה' מבטיח ששמו של אברהם יסתיים את הברכה הראשונה בשמונה עשרה.⁸ מדוע אברהם ולא יצחק או יעקב? המהר"ל מסביר שתכונת החסד של אברהם כוללת את תכונותיהם של יצחק ויעקב.⁹

הרעיון שחסד הוא שורש כל שאר המידות הטובות נתמך מאוד על ידי הגמרא, שבה גיור פוטנציאלי מבקש מהלל ללמד אותו את התורה "על רגל אחת".“¹⁰ הלל משיב לו: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. זוהי כל התורה כולה. השאר פירושים".“¹¹ המפרשים מבינים שהלל לימד את הגוי הזה את מצוות "ואהבת לרעך כמוך".“¹² אשר כולל את כל המצוות הבין-אישיות. אך כיצד מצווה זו כללה את כל שאר המצוות, אלו שבינינו לבין השם?¹³ החזון איש מסביר שהלל לימד את הגר לקח עמוק. אדם אנוכי נעול בדרך החשיבה והראייה שלו את העולם. הוא לא יכול להזדהות עם השקפותיהם של אחרים, והוא אפילו לא מנסה. אדם כזה לא יכול לחיות את התורה. מי שלא יכול להזדהות אפילו עם הסובבים אותו לא יכול באמת להזדהות עם השם. הלל ניסה להדגיש בפני הגוי שרק על ידי יציאה מהעולם האנוכי שלו הוא יכול להתחיל לקבל את התורה.¹⁴

הסברו של החזון איש עוזר לנו להבין כיצד טוב לב טמון בשורש ראיית האמת של התורה. אדם טוב לב יכול לצאת מעולמו שלו ולהעריך את צרכיהם ומחשבותיהם של אחרים. לכן, הוא יכול גם לצאת מהטיותיו שלו ולשנות את השקפתו כדי שתתאים לזו של התורה. אנו רואים רעיון זה בהתמקדות התורה בחסד של אברהם. רבי יצחק ברקוביץ מציין שחז"ל מתארים את צימאונו העצום של אברהם לאמת, אך התורה מזכירה רק את טוב ליבו. כי יכולתו של אברהם למצוא את האמת נבעה מחסדו. חוסר האנוכיות שלו עצמו הביא אותו אל האמת. מכיוון שחסדו היה בשורש גדולתו, התורה הדגישה היבט זה של אישיותו בניגוד לכנות האינטלקטואלית שבאה כתוצאה מכך. כוחו הפנימי של יצחק ועבודת ה' נבעו גם הם מהחסד. הקרבתו העצמית נבעה משאיפתו לעשות את רצון ה', "לתת" לו.

אפילו משפטו של ה' נובע מחסדו. ה' ברא עולם של משפט - שבו עלינו להיות ברמה - פן נקבל את מתנותיו הרבות לנו כ"לחם בושה", "ארוחת חינם" שאיננו ראויים לה. אדם חש הרבה פחות סיפוק כאשר הוא מקבל משהו מבלי שעבד עליו. רק על ידי כך שהוא מרוויח אותו במאמציו שלו הוא באמת נהנה ממנו. לפיכך, אפילו משפטו של ה' נובע מרצונו להעניק חסד על בריאתו.

ראינו מקורות רבים המצביעים על כך שחסד הוא מהות הטוב. זו הסיבה שאליעזר התמקד במציאת תכונה זו באשתו של יצחק. ברוח דומה, חוקר ידוע נזכר שכאשר בנותיו יצאו, סיפרו לו לעתים קרובות על גאונותם של בעליהן הפוטנציאליים. הוא היה משיב שהאינטלקט שלהם הרבה פחות חשוב לו מאשר האופן שבו הם יתייחסו לבנותיו.

חסד חיוני בכל מערכות היחסים, ובמיוחד בנישואין. על ידי עבודה על נתינה, אדם ישפר את נישואיו לאין שיעור. אם אדם נשאר שקוע בעולם משלו, הוא לא יוכל להבין ולענות על צרכי בן/בת זוגו. נראה כי בידוד זה מטריד נישואין רבים. לעומת זאת, כאשר אדם שואף ליצור קשר עם בן/בת זוגו, הקשרים ביניהם רק יתחזקו.

מי ייתן וכולנו נזכה לנישואין מלאים בחסד.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1. לִרְאוֹת בראשית, כ"ד:יב-טו. לתיאור מפורט של החסד הגדול שהפגינה רבקה, ראו את המאמר "חסד וחכמה" בספרי "האור המנחה" (סאות'פילד, מישיגן: תרגום, 2009).
2. יש האומרים שאליעזר חיפש כלה שחסדיה יאזנו את כוחו של יצחק. חיבור זה מציע גישה שונה.
3. לִרְאוֹת גור אריה על בראשית כ"ד:כ"ב, הערה 16, עם פירוש הרב יהושע הרטמן, הערות 89–93. ראו גם מהר"ל, דרך החיים על אבות א':ב'.
4. בראשית, כ"ד:כ"ב.
5. שמות, 38:26.
6. אבות, א':ב'.
7. המהר"ל מציין שהתורה מתארת קורבנות במונחים של ריחם הנעים. ראה דרך החיים ב אבות א':ב'
8. לִרְאוֹת רש"י בראשית יב ע"ב.
9. גור אריה על בראשית יב, ב, הערה 6, והערה 35 של הרב הרטמן; והרב יצחק הוטנר, פתח יצחק, סוכות, חיבור כ'.
10. הגר ביקש מהלל ללמד אותו את הרעיון הבסיסי האחד שכולל את כל התורה.
11. שבת ל"א.
12. ויקרא יט:יח. ראה מהרשה ב שבת ל"א מדוע ניסח הלל מחדש מצווה זו בשלילה.
13. לתשובות לשאלה זו (מלבד זו המצוטטת במאמר זה), ראו רש"י בשבת ל"א א, sv דֶּלֶךְ סְנִי; ו כלי יקר על ויקרא יט:י"ח.
14. נשמע מפי הרב יצחק ברקוביץ.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.