בס"ד

צ'וקאט (במדבר יט:1-כב:1 )

במדבר, כ':יב“"וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן יֵשׁ לֹא־אֱמַנְתֶּם בִּי לְקַדְשֵׁנִי לִעֵינֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא־תִּבְאִיתוּ אֶת־הַקָּהָל הַזֹּאת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם".‘
רש"י, במדבר, כ':יב, דה: להאקדישייני: “"כי אם היית מדבר אל הסלע והיה מוציא מים, הייתי מקודש בעיני הקהל..."”

בפרשת חוקת מופיע אחד הקטעים הבלתי נתפסים ביותר בתורה - חטאו של משה במים המרים, שבגללם נענש שלא ייכנס לארץ ישראל. הקושי בפרשה זו הוא שמהותו המדויקת של חטאו של משה אינה ברורה, עד כדי כך שהמפרשים מציעים הסברים רבים לחטא, וחולקים בתוקף על דעותיהם של חבריהם.1

הרמב"ם כותב שמשה חטא בכך שכעס על העם כשענה לדרישותיהם למים באומרו: "שמעו מורדים! הנביא מים מן הסלע הזה?!"“2 כאשר ראה העם את מנהיגם הגדול זועם, הם האשימו את עצמם, וחשבו שהם הרגיזו את אלוהים בבקשתם למים, בעוד שזה לא היה המצב. בדרך זו, אמר אלוהים למשה שהוא ואהרון "מרדו בדברי".“3 כִּי גָּרְמוּ אֶת־הָעָם כִּי הִרְעִיסוּ אֶת־הַשֵּׁם כְּשֶׁלֹא עשו זאת.

הרמב"ן מתווכח נחרצות עם הרמב"ם. אחת משאלותיו העיקריות בנוגע לטענת הרמב"ם שחטאו של משה היה כעס היא שהשם מעולם לא העלה טענה כזו נגד משה. במקום זאת, ביקורתו הייתה שמשה לא האמין בו כדי לקדשו. שואל את הרמב"ן, איזה חסר יש בכעס?4

תשובה אחת לשאלה זו ניתן למצוא בדברי המהר"ל.5 הוא מתייחס לשאלה שונה שמעלה המזרחי על רש"י. רש"י כאן קובע כי טעותו של משה הייתה להכות בסלע במקום לדבר אליו. אולם, במקום אחר, כאשר הוא רומז לחטא מי מריבה, רש"י...6 קובע שמשה נענש על שאמר "שמעו, מורדים!".

המהר"ל משיב ששני חטאים אלה הם למעשה הך, והבסיס שלהם הוא כעס. דיבור קשה לעם נבעה כתוצאה מכעסו, וכך גם מכת הסלע שבא לאחר מכן. אם אדם באמת בוטח בה', יהיה לו מזג טוב לנצח. הפגנת מזג נעים שכזה אל מול קושי, היא קידוש שם ה' וזה מראה על אמונה טהורה בה', ללא קשר למצב. אילו משה היה מגיב לבקשת העם ברוגע, ומראה שהוא שבע רצון מאמונה שלו, הוא היה מלמד את העם שיעור חשוב באמונה.

אולם, כאשר משה כעס כאשר העם התעמת איתו בבקשה למים, הוא, ברמתו הגבוהה, לא הפגין אמונה מספקת כדי לקרב את העם לה'. גישה זו יכולה גם לענות על שאלת הרמב"ן ברמב"ם. בכך שמשה הפגין כעס, הוא לא הצליח להפעיל אמונה מספקת, ומכאן ביקורתו של ה' עליו.

הרעיון שכעס קשור לחוסר אמונה מובא על ידי חז"ל, אשר משווים כעס לעבודת אלילים.7 מה הקשר בין כעס לעבודת אלילים? גישה אחת היא שאדם כועס כאשר דברים לא מתנהלים כפי שהוא חושב שהם צריכים להיות. לכן, כאשר, כפי שקורה לעתים קרובות, מתרחשים אירועים שאינם תואמים את תפיסתו לגבי איך הם צריכים להיות, הוא עלול לכעוס על התוצאות. זהו סוג של עבודת אלילים, בכך שהאדם סוגד לעצמו כבורר של מה טוב ורע, במקום להיכנע לעובדה שאלוהים מנהל את העולם ויודע טוב ממנו.

סיבה אפשרית נוספת לכך שכעס קשור לעבודת אלילים היא שכאשר אדם כועס, הוא מאבד כל חוש איזון ורגישויות ונוטה לפעול בצורה טיפשית. כך גם, עבודת אלילים מעידה על חוסר שכל ישר וטיפשות לחשוב שכוח חיצוני הוא מקור הרווחה שלו במקום אלוהים. אל כוזב זה אינו צריך להיות פשוטו כמשמעו אליל, אלא יכול להיות כסף, הבוס של האדם, התמכרות או כל דבר אחר שאדם מייחס לו כוח.

ראינו כיצד אפילו אדם גדול כמו משה נכנע, במידה זעירה, לתכונת הכעס בעלת השלכות הרסניות. מי ייתן וכולנו נזכה להימנע מתכונה נוראית זו.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

  1. ראו רמב"ן, אבן עזרא, כלי יקר ואברבנאל על פסוק זה לגישותיהם. ה"אור החיים" מביא לא פחות מעשר דעות שונות. במאמר זה נתמקד בהסברים של רש"י, המהר"ל, ובמידה פחותה, הרמב"ם.
  2. במדבר, כ':י'.
  3. במדבר, כ':כ"ד.
  4. רמב"ן, במדבר, פרק כ'. ראה שם שאלות נוספות שלו וגישתו שלו.
  5. גור אריה, במדבר, כ':יב.
  6. רש"י, במדבר, יא:כב.
  7. ראה גמרא, שבת, ק"ה ע"ב.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.