בס"ד

פרשת ריה. קריאת התורה השבוע מתחילה בכך שה' נותן ברכה וקללה. אבל איך נוכל לומר שהוא נותן קללה אם הוא מקור כל הברכות?

פרשת ראה - ברכה וקללה

פרשת התורה השבוע היא רעה. רעה אֶמְצָעִי: מַבָּט. התורה מתחילה באמירה: הנה, אנכי נותן לך היום ברכה וקללה. ואז זה ממשיך: אם תתנהג כראוי, תקבל את הברכה. אם לא תתנהג כראוי, תקבל את הקללה. וכן הלאה.

אבל האמת היא: זה נשמע קצת מוזר. מה המשמעות של ה' שמטיל קללות? ה' הוא מקור כל הברכות. איך הוא עצמו יכול לומר על עצמו שהוא מטיל קללות על העולם? אתם עשויים אפילו לשאול: למה בראת אותי? אל תבראי אותי, ואל תיתן לי קללות.

ההסבר הפשוט ביותר הוא זה: זה בעצם תלוי בך. כפי שאמרנו, אם תתנהג כראוי, תקבל את הברכה. אם לא תתנהג כראוי, תקבל את הקללה. משמעות הדבר היא... גמול ועונש. וזהו אחד העקרונות הבסיסיים ביהדות: שכר ועונש לפי התנהגותו של אדם.

הסבר עמוק יותר

אבל יש בזה יותר מזה. אחד מפרשני התורה נתן פירוש עמוק מאוד. הוא כתב: תראה, אם אתה מתנהג כראוי, אתה מקבל את ברכת ה'. אבל אם אתה לא מתנהג כראוי, משהו קורה אוטומטית. ה', אם אפשר לומר כך, מונע את הברכה; הוא שומר אותה בתוכו. ובאופן אוטומטי, מה שנשאר הוא הקללה.

במילים אחרות: חוסר קשר מוחלט עם אלוקים – זוהי בעצמה הקללה. אלוקים נותן לך חיים. אלוקים נותן לך בחירות. ואם אתה עושה את הבחירה הלא נכונה, אתה מקבל אוטומטית קללה. אבל לא בגלל שה' שולח לך קללה באופן פעיל. אלא, זה מה שקורה כשאתה מנותק ממנו – ממקור החיים, מקור הברכה.

אולם, הסבר זה אינו תואם באמת את לשון התורה עצמה. משום שה' אומר בבירור: אני נותן לך היום ברכה וקללה.

הסבר אפילו יותר עמוק

ישנה פרשנות נוספת, עמוקה יותר. זו נובעת מרעיון של אונקלוס בן עוזיאל, שחי לפני כ-2,000 שנה. הוא כתב את אחד התרגומים הראשונים של התורה לארמית. ובמקום לתרגם את המילה "קללה" למילה הארמית הראויה מֶלַצְיוֹ, הוא השתמש במילה ארמית אחרת, כזו שקשורה למילה העברית עבור לְהַחלִיף.

למה הוא עשה זאת? למה הוא לא פשוט השתמש במילה הארמית הרגילה ל"קללה"?

ההסבר הוא זה: אם אדם עושה את מה שהוא אמור לעשות, אז הוא רואה את כל מה שבא מה' כברכה. רואים זאת בבירור - בריאות, פרנסה, שמחה - הכל נראה כברכה. אולם, אם אדם אינו מוכן כראוי, אז אותו דבר שבא מה' נחווה כקללה.

אבל האמת היא שזו בכלל לא קללה. זוהי ברכה כה עמוקה שהיא נועדה להעיר אותך, לדחוף אותך להכיר בכך שאתה צריך לשנות את נקודת המבט שלך על העולם.

דוגמה

הרשו לי לומר זאת במילים אחרות. כאשר אדם עובר תקופה קשה בחיים - מאבקים, כאב או אתגרים - הוא עשוי לחשוב: זה אלוהים מעניש אותי. זה אלוהים שמסבך לי את החיים. זה רע.

אבל האמת היא: שום דבר רע לא בא מאלוהים. כלום. כל מה שבא מאלוהים הוא ברכה. רק שכאשר אתה מוכן כראוי, אתה תופס זאת כברכה. כשאתה לא מוכן, אתה תופס את אותה ברכה ממש כקללה.

זה כמו סטודנט שהולך לשיעור. נניח שאתה משתתף בהרצאה באוניברסיטה ברמה מתקדמת מאוד, אבל אתה לא מוכן לזה. הפרופסור נותן שיעור מדהים, מלא בחוכמה, אבל אתה לא יכול להבין אותה. בשבילך, זו לא ברכה - זה מרגיש כמו קללה. בזבזת את הזמן שלך, אתה חושב שהנושא משעמם, ואתה יוצא מתוסכל. אבל השיעור עצמו היה מבריק. הפרופסור הוא גאון. רק שלא הצלחת לקבל את זה.

הרמה העמוקה ביותר

ברמה עמוקה אף יותר, נוכל לומר: כל מה שבא מאלוקים הוא פשוט פוטנציאלי. זוהי אנרגיה אלוהית גולמית. האופן שבו אתם מקבלים אותה קובע כיצד היא תתגלה בחייכם.

במילים אחרות: אלוקים לא שולח "ברכות" ו"קללות" בנפרד. לא. אלוקים נותן. הוא נותן לך חיים. הוא נותן לך מחיה. הוא נותן לך הכל. אבל תלוי איך אתה מקבל את זה - איך אתה מזהה שהכל מגיע ממנו - תגלה את האנרגיה האלוהית הזו או כברכה, או כהיפך.

מַסְקָנָה

מי ייתן וה' יעזור לנו - בכל הסבר שנלך - לראות תמיד ברכות גלויות, גלויות ומוחשיות סביבנו בחיים. ומי ייתן ויביא לנו את הברכה הגדולה מכולן: ביאת המשיח, במהרה בימינו.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של 
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.