בס"ד

אמור (ויקרא 21-24 )

פרשת התורה מסתיימת בסיפור הנורא על "המגדף" - בנם של גבר מצרי ואישה יהודייה, שחיללו את שם ה'. ניכר לפרשנים כי אדם זה היה ממעמד רוחני נמוך. אף על פי כן, הם שואפים להסביר כיצד אדם שחווה את מתן התורה, ורצה להיות חלק מהעם היהודי, יכול היה ליפול לעומק כה רב בזמן כה קצר.¹

האירועים שהובילו לחטאו יכולים לעזור לשפוך אור על שאלה זו. הוא היה במצב טרגי ייחודי בכך שהיה החבר היחיד בעם היהודי שאביו מצרי. יתר על כן, כל יהודי יוחס לשבטו, וההשתייכות לשבט נקבעה על ידי האב, אך אביו היה לא יהודי. הוא טען להשתייכות לשבט דן, שהיה שבט אמו, אך הם סירבו לקבלו. הם הלכו לבית דין של משה והוא פסק נגד המגדף. מיד לאחר מכן יצא, התערב בקטטה ואז גידף.²

ניכר כי אדם זה עבר חוויה לא נעימה ביותר - דחייה על ידי עמו, אך תגובתו הייתה מעבר לכל גבול. נראה כי הוא נפל קורבן לתכונת הכעס במידה קיצונית. כעס זה הוא שגרם לו לעשות משהו שלילי כל כך, שהיה הרבה מעבר לכל דבר אחר שעשה בחייו. זוהי תזכורת לכך שכעס יכול להיות כה מזיק, עד שהוא יכול לגרום לאדם להתנהג בצורה שתהיה בלתי מובנת לחלוטין עבורו בזמן של שלווה.

כמובן, העובדה שהוא הגיע לחטא כה נורא מעידה על כך שהוא היה ברמה נמוכה בכל מקרה, שכן רוב האנשים אינם מתקרבים לרמת התנהגות נמוכה זו. אף על פי כן, כל אדם ברמה שלו יכול להיות נתון לאש הכעס שיכולה לגרום נזק כזה. מיותר לציין, שעבודת ההתגברות על הכעס היא משימה לכל החיים הדורשת פיתוח עצמי רב. אף על פי כן, הסיפור הבא מספק גישה אחת שיכולה לפחות לעזור לאדם להבין עד כמה הוא טיפש כאשר הוא משתלט על ידי כעס.

היה אדם שהצליח בכל תחומי החיים, למעט יוצא מן הכלל אחד - היה לו מזג נוראי. זה הגיע לנקודה שבה כל מערכות היחסים שלו היו בסכנת הרס. לאחר ניסיונות כושלים רבים לתקן את התכונה הזו, הוא ניגש לגאון הסטייפלר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי, וסיפר לו על בעייתו. הסטייפלר אמר לו שהוא יכול לרפא אותו מכעסו, בתנאי אחד - שיביט בסטייפלר במשך מספר דקות מבלי להסתובב אפילו פעם אחת. הוא נענה לבקשתו המוזרה לכאורה מבלי להבין כיצד זה יעזור. ברגע שהחל להסתכל על הסטייפלר, החכם הגדול החל לעשות הבעות פנים מוזרות, המזכירות את אלו של אדם שנמצא בהתקף זעם. מיותר לציין שהסטייפלר נראה מוזר - בסוף הוא אמר לאיש שהוא נראה מגוחך באותה מידה כשהוא נכנס להתקפי זעם שלו.

זה מלמד אותנו אסטרטגיה חשובה במאבק נגד תכונות אופי שליליות בכלל, וכעס בפרט. על ידי התבוננות כיצד עליו להיראות לאחרים בעתות כעס, אדם יכול לפחות להגיע להכרה בטיפשות הכעס. זה לא ימנע ממנו לכעוס, אך זה עשוי לאפשר לו להבין שהגישה הטובה ביותר בעתות כעס היא לא להיכנס לוויכוחים עם אשתו, ילדיו או כל אדם אחר, שכן ברור ששום דבר קונסטרוקטיבי לא יכול לצמוח מאינטראקציות כאלה. מי ייתן ונזכה לכבות את להבות הכעס מחיינו.

מאת הרב יהושע גפן

1. ראה רש"י, אמור, כ"ד, י' להסברים נוספים על האירועים שקדמו לגידופיו.
2. ראה שיחות מוסר, עמ' 235.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.