בס"ד
פרשת האזינו שמים וארץ
קריאת התורה השבועית, הנקראת "האזינו", היא תוכחה שמשה נותן לעם ישראל לקראת הכניסה לארץ ישראל. אנו מוצאים את אותו ביטוי בו הוא משתמש בספר ישעיהו, אך בסדר הפוך. מה הוא מייצג? מבוסס על ליקוטי שיחות, כרך ב', עמ' 415.
קריאת התורה השבוע היא חזנו, קטע קצר אך עוצמתי. בו, משה רבינו (משה) נוזף בעם היהודי רגע לפני כניסתו לארץ ישראל.
מעניין לציין, שאותן מילים שבהן משה משתמש מופיעות בתחילת ישעיהו, אבל בסדר הפוך.
הטקסטים המקראיים
דברים לב:א (חזנו)
“"האזינו שמים ואדברה ושמעה הארץ דברי פי".”
ישעיהו א':ב'
“"שמעו שמים והאזינו ארץ כי ה' דבר..."”
שימו לב שמשה בספר דברים משתמש “"להקשיב" (להקשיב) למען השמיים ו “"לִשְׁמוֹעַ"” עבור הארץ, בעוד ישעיהו הופך זאת.
למה ההבדל?
ההסבר הפשוט ביותר הוא שגם משה וגם ישעיהו עשו את השמים ואת הארץ עדים לברית בין ה' לישראל.
- “"לְהַקְשִׁיב"” מרמז על קרבה
- “"לִשְׁמוֹעַ"” מרמז על מרחק
משה, הקרוב ביותר לשמיים, אומר לשמיים: “"לְהַקְשִׁיב"”, ואל הארץ: “"לִשְׁמוֹעַ"”.
ישעיהו, קרוב יותר לארץ, אומר לשמיים: “"לִשְׁמוֹעַ"”, ואל הארץ: “"לְהַקְשִׁיב"”.
רמות הנבואה
נבואה קיימת במספר רבדים. כל נביא מקבל התגלות בדרך ייחודית לו. המילה העברית לנביא, נאבי, מגיע מ נאסים, כלומר מישהו שמביע את המסר של אלוהים באמצעות מילים ומעשים.
- משה רבינוהרמה הגבוהה ביותר של נבואה; דיבר בסמכות מוחלטת: “"זה מה שאלוקים אומר."”
- ישעיהונביא גדול, אך ברמה נמוכה יותר; דיבר במרחק מעט גדול יותר: “"כה אמר אלוקים".”
עיקרון מרכזי: אי אפשר לסתור את נבואתו של משה רבינו. אפילו המשיח לעולם לא יעלה על רמת הגילוי שלו.
שמים וארץ: סמלים של חיינו
מדוע פנה משה אל הארץ אם הוא היה הקרוב ביותר לשמיים? ומדוע פנה ישעיהו אל השמים אם הוא היה הקרוב ביותר לשמיים?
השיעור:
- חיים רוחניים (משה) חייב לבוא לידי ביטוי בפעולות יומיומיות, חומריות.
- פעולות חומריות (ישעיהו) זקוק לתמיכה רוחנית.
במילים אחרות, אדם חייב לפתח גם חיים רוחניים וגם חיים חומריים. עשיית מעשים טובים בלבד או צמיחה רוחנית גרידא אינם מספיקים; שני הממדים חייבים לעבוד יחד.
מַסְקָנָה
העזרנו מלמד שחיינו נשענים על שני עמודי תווך:
- חיים רוחניים, כמו משה, מכוון אל השמיים.
- חיים חומריים, כמו ישעיהו, מכוון אל הארץ.
על ידי שילוב שניהם, נוכל לחיות באופן מלא בהתאם לרצון ה' ולחיות חיים מאוזנים ומשמעותיים.
שיחה מאת הרב טוביה סרבר
האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.