פרשת התורה מזכירה טקס ייחודי מאוד: כאשר העם היהודי עלה לארץ ישראל, היו שני הרים סמוכים - הר גריזים והר עיבל. שישה שבטים עמדו על הר אחד ושישה שבטים עמדו על ההר השני. נאמרו סדרה של ברכות וקללות, שעליהן כולם היו צריכים לענות אמן.
התורה מפרטת אחת עשרה קללות שהיו אמורות להיות חלק מאמירה זו, שבגינן אדם שעובר עליהן היה אמור להיקלל. טקס זה היה קבלה לאומית של שבועה מחייבת שלא להפר אחת עשרה עבירות אלה. החטאים הספציפיים שבגינם הוכרז "ארור מי ש..." כוללים את מי ש: עושה פסל ומניח אותו בסתר; מבזה את אביו או את אמו; מזיז את גבול חברו; גורם לעיוור לתעות בדרך; מעוות משפט של גר, יתום או אלמנה; שוכב עם אשת אביו; שוכב עם כל בהמה; שוכב עם אחותו; שוכב עם חמותו; מכה את חברו בסתר.
רבי ישכר פרנד שואל את השאלה הבסיסית הבאה ברשימה זו:
“"הרשו לי לשאול משהו: האם אחד עשר הדברים האלה ה..." גָרוּעַ בִּיוֹתֵר חטאים בתורה? לא כתוב "ארור מחלל שבת". לא כתוב "ארור אוכל חמץ בפסח". חלק מהדברים המוזכרים אינם כרוכים בעונש כרת החמור, ואפילו לא בעונש הפחות חמור של מכות. אם היינו צריכים לבחור רשימה של "אחד עשר הגרועים ביותר", אולי היינו מפרטים כמה מאחד עשר הסעיפים, כמו אלה הקשורים לעבודה זרה או עריות. אבל רובם לא נראים "רעים כל כך" כדי שיהיו ראויים לקללה ייחודית זו. אז מדוע נבחרו אחד עשר אלה?“
הרב פרנד מצטט את תשובתו של ה'דרש מרדכי'. הוא מציע מכנה משותף לכל אחד עשר הפריטים. חטאים אלה נעשים כולם בדלתיים סגורות, שבהן אדם יכול להתנהג בצביעות. במילותיו של הרב פרנד, "אדם יכול להתנהג כצדיק הגדול ביותר בציבור, ובדלתיים סגורות הוא יכול להתייחס להוריו בחוסר כבוד מוחלט. ארור מי שפוגע בגבול חברו". אדם יכול לקדם את עצמו כאחד מאנשי העסקים הישרים ביותר שיש, ובכל זאת, בחשאי הלילה הוא יזיז את תיחום הגבול בכמה סנטימטרים, ואף אחד לא יבחין בהבדל".“
באופן דומה, רבים מהאיסורים האחרים המפורטים כאן כללו חטאים שיכלו להיות מוסתרים מאחורי מעטה של צדק. "ארור מי שיוליך עיוור תעה בדרך", על פי הרמב"ם, מתייחס למתן עצה רעה תוך התחשבות באינטרסים האישיים של האדם. לדוגמה, אם אדם נותן עצה עסקית לחברו, כשלמעשה מדובר בעצה מזיקה. באופן דומה, הקללה על מי שמכה את חברו בסתר, מתייחסת לאמירת לשון הרע מאחורי גבו. המפרשים אומרים שזה מזיק במיוחד משום שה'קורבן' של לשון הרע חסר אונים להגן על עצמו משום שהוא אפילו לא יודע שהוא מותקף.
יתר על כן, נראה שלא רק הנזק הנגרם כתוצאה מדו-פרצופיות הוא מושא לקללה כה חזקה, אלא שזוהי תכונת האופי הבסיסית שנראית כה דוחה בעיני חכמים.
הרבי שלי, הרב יצחק ברקוביץ שליט"א, מפרט כי התכונה של דו-פרצופיות או 'ערמומיות' נתפסת באופן שלילי ביותר על ידי חכמים, שכן היא מצביעה על חוסר יושר ופחד מפני אנשים לעומת פחד מפני השם.
אחת עשרה הקללות אינן בהכרח מייצגות את החטאים הגרועים ביותר בתורה, אך כולן כרוכות בתכונות הבזויות של ערמומיות ודו-פרצופיות, המעידות על יראת אנשים ולא יראת אלוהים. מי ייתן וכולנו נזכה להימנע מתכונות מזיקות אלה.
* חלק ניכר ממאמר זה מבוסס על שיחה של הרב ישכר פרנד שליט"א, תחת הכותרת 'סיפור של שני נאומים'.
מאת הרב יהושע גפן
פרשת השבוע,
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.
Hebrew 
English 
Dutch 
French 
Spanish 
Italian 
German 
Korean